בחודשים אפריל 2002 ויולי 2004 נערכו שתי עונות של חפירות הצלה בשוליים הצפוניים-מערביים של מושב אחיהוד, על גבעת קרטון בשולי עמק עכו (הרשאות מס' 3613-A ו-4217-A; נ"צ — רי"ח 2110/7572, רי"י 1610/2572). החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון המועצה של מושב אחיהוד, נוהלו על ידי ד' אבשלום-גורני בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ו' פרסקי וא' האג'יאן (מדידות), א' שפירו (GPS), ה' סמיטליין (צילום שטח), ד' שיאון (נומיסמטיקה), פועלים מפרויקט 500 ועובדים מטעם משרד העבודה.
בחתך (כ-4 מ' גובה, כ-60 מ' אורך) שנוצר מפגיעת דחפורים בקצה הדרומי של האתר נראו שרידי מבנים ומצבורים גדולים של כלי חרס.
נחפרו שלושה שטחים (64 מ"ר בעונה הראשונה, 25 מ"ר בעונה השנייה, שטחים C-A; איור 1) והוגדרו בהם שתי שכבות. מן השכבה הקדומה נחשפו פינת מבנה ובדל קיר נוסף. בשכבה המאוחרת נעשה שימוש בקירות הקדומים ונבנו כבשנים לצריפת כלי חרס. לאחר שיצאו משימוש הפכו הכבשנים לבורות אשפה של פסולת בית יוצר.
מן השכבה הקדומה נחשפה בשטח A פינתו הדרומית-מערבית של מבנה (W14 ,W13; איור 2) בנוי בניית ראש ופתין באבני גזית גדולות עם סיתות שוליים (איור 3). אל המבנה, מצדו החיצוני, ניגשה רצפה עשויה גיר כתוש שהונחה על גבי קרקע בתולה, אדמת יער מקומית. בפינה הצפונית-מזרחית של שטח C נחשף קטע קיר בנוי אבנים מהוקצעות שהונחו על גבי סלע האם. על פי ממצא כלי החרס ניתן לתארך את ראשית היישוב לתקופה הרומית התיכונה ובתקופה זו כנראה גם ניטש המקום.
בשכבה המאוחרת נעשה שימוש בפינה הדרומית-מערבית של המבנה הקדום ונבנתה בה יחידה אחת של שני כבשנים לצריפת כלי חרס (שטח A) שאחד מהם נחשף בשלמותו. השתמר ממנו תא הבערה ובמרכזו עמוד רחב שתמך ברצפת תא הצריפה. חזית הכבשן נבנתה באבנים גדולות בצדו הצפוני ונחשף בה פתח תא הבערה בשלמותו. בחזית הפתח נחשף סלע אם חלק ומפולס ששימש רצפה. ממזרח לכבשן נחשף קטע קטן מן הכבשן השני. כ-10 מ' צפונית-מזרחית לכבשנים, בשטח C, נחשפו חלקית יסודות תאי בערה של צמד כבשנים נוסף במצב השתמרות גרוע. בצדו הצפוני של אחד הכבשנים נחשף פתח תא הבערה.
לאחר שהכבשנים יצאו מכלל שימוש, הפכו תאי הבערה של הכבשנים וכן הרצפה שבחזית זוג הכבשנים הדרומיים לאתרי אשפה של פסולת קדרים. נראה כי מקורה של פסולת זו בבית יוצר אחר שהיה בסביבה אך לא נחפר. הפסולת כללה כמות רבה של שברי כלי חרס ושברים אחדים של כלים מעוותים מצריפת יתר. בקצה המערבי של החתך הגדול (ריבוע B) שפגע באתר נחשף בור אשפה נוסף ובו כמות גדולה של פסולת בית יוצר (איור 4).
בבדיקה ראשונית של ממצא כלי החרס משכבה זו נראה כי במקום יוצרו בעיקר קנקנים חביתיים שהובחנו בהם שלושה טיפוסים עיקריים. לצדם יוצרו גם מעט מכסים לקנקנים, קערות וקנקני אנטיליה. ממצא כלי החרס מתוארך למאה הג' לסה"נ. עם הפסקת הייצור ניטש המקום ולא חזרו להתיישב בו.
בית היוצר שנחשף מוסיף מידע חשוב על בתי יוצר המוכרים בשולי עמק עכו בתקופות הרומית והביזנטית, דוגמת חורבת עוצה (חדשות ארכיאולוגיות ק: 19-16).