בחודש דצמבר 2006 נערכה חפירת בדיקה בקיבוץ אפיק בדרום הגולן (הרשאה מס' 4957-A; נ"צ — רי"ח 26625/74237; רי"י 21625/24237) לקראת הרחבה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, ובמימון חברת דור-אל, נוהלה על ידי א' זינגבוים, בסיוע י' יעקובי (מנהלה) וא' שפירו (GPS).
ג' שומכר, בספרו על הגולן מסוף המאה הי"ט, מתאר את אתר פיק (G. Schumacher, The Jaulan, London, 1888, pp. 136-146). באתר נערכו כמה סקרים: סקר החירום בתחילת שנות השבעים (ק' אפשטיין וש' גוטמן, הסקר ברמת הגולן, בתוך: מ' כוכבי [עורך], יהודה שומרון והגולן, הסקר הארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים, תשל"ב, אתר 187, ע"מ 289-288), סקר הכפרים, סקר ישראל בשנות התשעים (108/1993-G) וסקרים נוספים (ח' בן דוד, 'מפעל המים של סוסיתא', בתוך: ד' עמית, י' הירשפלד וי' פטריך [עורכים], אמות המים הקדומות בארץ ישראל, ירושלים, 1989, ע"מ 140-133).
בשנת 1982 נערכה במקום חפירה (רישיון מס' 13/1982-K, חדשות ארכיאולוגיות פג:5) ובסקרים באזור נמצאו פריטים ארכיטקטוניים רבים מכנסיות ומבית כנסת המעידים על התיישבות בתקופה הביזנטית.
טרם ההרחבה נערכו בדיקות מקדימות בכלי מכני לצורך הגדרת הגבול הצפוני-מזרחי של האתר. בשני מגרשים נתגלו עתיקות סמוך לשטח החפירה (כ-1.5 מ' עומק).
החפירה נערכה בשטח מישורי של בזלת כ-10 מ' מעל מסלע גיר.
נפתח ריבוע (4×6 מ'; איור 1) שהורחב צפונה והתגלו בו ממצאים מהתקופות הביזנטית, העבאסית, הממלוכית והמודרנית.
מן התקופה הביזנטית (המאות הד'-הח' לסה"נ) נמצא מבנה (W4 ,W2) מושתת על הסלע, בנוי מאבני בזלת מרובעות (לוקוס 105) ששרד לגובה נדבך אחד. בקיר 2 נמצא פתח (איור 2).
מן התקופות העבאסית והממלוכית (המאות הט'-הי', הי"ב-הי"ד לסה"נ) נמצאו חרסים בלבד.
מן המאה הכ' לסה"נ נמצאו שרידי קירות ורצפת בטון של מבנה (לוקוסים 106, 107, 110, 1-כ ,W3 ,W1 מ' גובה). נראה כי רוב המבנה היה מצפון-מערב לקיר 1.