בחודש דצמבר 2006 נערכה חפירת הצלה ממערב לשיכונים ג' וד' בבית שאן (הרשאה מס' 4971-A; נ"צ — רי"ח 24618/71265; רי"י 19618/21265), בעקבות פגיעה בעתיקות בעת הנחת קו ביוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה הכלכלית בית שאן, נוהלה על ידי ו' אטרש, בסיועם של י' לבן (מנהלה), ט' מלצן (מדידות), א' שפירו (GPS) וד' שיאון (צילום).
בחפירה (100 מ"ר) נחשף כמעט במלואו מאוזולאום מלבני; חלקו המזרחי נותר קבור מתחת לשביל מודרני. במבנה אותרו שלושה שלבי בנייה (איורים 1, 2): בשלב I, המתוארך לתקופה הרומית (המאות הג'–הד' לסה"נ), הוקם המאוזולאום כחדר קבורה מלבני; בשלב II (המחצית השנייה של המאה הד' לסה"נ) חוזק המאוזולאום בבניית קירות מעטפת חדשים; בשלב III (המאות הה'–הו' לסה"נ) נוסף למאוזולאום חדר קבורה בצדו המערבי. המבנה נהרס ויצא מכלל שימוש בשלהי התקופה הביזנטית או בראשית התקופה האסלאמית הקדומה.
שלב I. במאה הג' לסה"נ הוקם מאוזולאום שתוכניתו אולם מלבני בציר מזרח–מערב (כ-7 מ' אורך חשיפה, 5.7 מ' רוחב חיצוני, 3.5 מ' רוחב פנימי). הקירות, שהשתמרו עד גובה מפלס הרצפה, נבנו בניית גוויל מאבני בזלת והושתתו על שכבה נקייה של משקעי טרוורטין. נראה כי הכניסה למוזוליאום נקבעה בקיר המזרחי שלא נחשף, אשר פנה לעבר העיר העתיקה של בית שאן.
במערב האולם נחשפו שישה תאי קבורה מלבניים מתחת למפלס הרצפה שנבנו מאבני גוויל ולבנים ורוצפו באבנים קטנות ושטוחות אשר הושתתו על שכבה נקייה של משקעי טרוורטין (M ,L ,K ,G ,F ,E; כ-0.8×1.9 מ', 1.4 מ' עומק; איור 3). אף שהתאים נמצאו שדודים ומלאים באבנים ובאדמה אפורה, נותרו על הרצפות בכמה מהם ערמות של עצמות שבהן מעורבים חרסים מעטים מהתקופה הרומית המאוחרת. תאי הקבורה כוסו בלוחות ביטומן, מהם השתמר שבר אחד באתרו (תא E); הם הונחו על קירות המסד החיצוניים של המאוזולאום ועל קירות המחיצה של התאים ושימשו רצפה לאולם. יש להניח שעל רצפת האולם ניצבו סרקופגים שלא שרדו ואולי יש לשייך למאוזולאום שברים של סרקופגים שנמצאו בקרבת המבנה.
שלב II. באמצע המאה הד' לסה"נ, ככל הנראה לאחר רעידת האדמה של שנת 363 לסה"נ, חלו שינויים קלים בתוכנית המאוזולאום. למבנה הוספו קירות מעטפת מאבני גוויל מבזלת (W124 ,W109; כ-0.9 מ' רוחב), אשר הרחיבו את המבנה לכדי 7.3 מ' (איור 4).
שלב III. במאה הה' או הו' לסה"נ הוצמד אל צדו המערבי של המאוזולאום חדר קבורה מלבני (מידות חיצוניות: 3.5×6.0 מ'). קירותיו החיצוניים, אשר נבנו בניית גוויל מאבני בזלת, השתמרו עד לגובה הרצפה. מתחת למפלס הרצפה הותקנו ארבעה תאי קבורה מלבניים
(D–A; כ-0.7×2.2 מ'), שקירותיהם נבנו מלבנים (0.25 מ' רוחב; איור 5). התאים נמצאו שדודים ומלאים באבנים ובאדמה אפורה.
המאוזולאום, הנמצא כ-500 מ' ממערב לחומות העיר העתיקה, לצד דרך עתיקה המוליכה מבית שאן לשומרון, השתייך כנראה לבית קברות גדול שהשתרע משני עברי נחל חרוד וממערב לבית שאן.