בחודש מרס 2007 נערכה חפירת הצלה בשוליים הצפוניים-מערביים של שכונת צור באהר בירושלים (הרשאה מס' 5075-A; נ"צ — 22155/62740), לקראת הקמת בית ספר. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית ירושלים, נוהלה על ידי ז' עדוי, בסיועם של ב' טורי (הכנת השטח לחפירה), ד' פורוצקי (מדידות) וצ' שגיב (צילום).
נפתח שטח מלבני (3.5×14.0 מ') סמוך לראש המדרון של שלוחה המשתפלת צפונה, כ-1 ק"מ ממזרח לאתר רמת רחל. נחשף חלק ממחצבה עתיקה, שהמשכה משתרע מחוץ לשטח החפירה (איורים 1–3). המחצבה נמצאה מכוסה בשלשה רבדים: רובד עליון (כ-7 מ' עובי) של אדמה בצבע חום כהה ובה אבני שדה בגדלים שונים, שהוסר ברובו בסיוע כלי מכני; רובד תיכון (0.1–0.4 מ' עובי) של אדמה בצבע חום בהיר מעורבת בפסולת חציבה; רובד תחתון (0.1–0.5 מ' עובי) שהצטבר בקרקעית המחצבה, המכיל רק פסולת חציבה – חצץ דק בצבע לבן-צהבהב. הרובד העליון וחלק מן הרובד התיכון, אשר כיסו את המחצבה לאחר שיצאה מכלל שימוש, הם תוצאה של סחף שמקורו במעלה המדרון, מדרום למחצבה.
התקדמות עבודות החציבה נעשתה ככל הנראה מחלקה הדרומי של המחצבה לכיוון צפון וצפון-מערב, בהתאם למפנה המדרון. עומק החציבה השתנה על פי איכות הסלע: נראה שבחלק הצפוני-מזרחי, סמוך לחלל טבעי מעוגל (לוקוס 104), לא הייתה כל חציבה; החלק המזרחי נחצב לעומק של 0.6 מ' בלבד ואותרו בו שני מפלסי חציבה; ואילו בחלק הדרומי-מערבי העמיקה החציבה ל-1.7 מ' ושם, על הדופן הדרומית, אפשר להבחין בשלושה מפלסי חציבה (איור 4). על פי קווי החציבה, נראה כי במחצבה הופקו אבנים וגושי אבן במגוון גדלים (0.3–0.7×0.7–1.5 מ'). בחלק המזרחי של המחצבה נותר התשליל של שני גושי אבן שנחצבו (0.6×0.7 מ').
בשני רובדי האדמה העליונים שכיסו על המחצבה נמצאו כלי חרס מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. אף שהרובד התיכון הכיל פסולת חציבה שמקורה במחצבה, קשה לקבוע בוודאות שהממצא הקרמי בו מתארך את המחצבה. יחד עם זאת, נראה שהאבנים שהופקו במחצבה שימשו לבנייה בחלק מן האתרים הסמוכים, כמו רמת רחל, ח' צביחה, ח' זעכוכה וח' אום טובא (ע' קלונר תשס"א, אתרי מפת תלפיות [106], בתוך סקר ירושלים: האזור הדרומי, אתרים 72, 95, 115, 119).