בחפירות שנערכו על ידי א' גולני בשנים 1995–1996 לקראת הקמת המרינה נחשפו בפסגת רכס כורכר ובמדרון המזרחי שלו שרידי בורות רבים לצד שרידי תעשיית מתכת מפותחת (Golani 2004). בשטח זה התגלו גם שרידים מהתקופה הביזנטית, ובהם קברים שדודים, גת וחלקים ממבנה נרחב (גולני ומילבסקי תשנ"ז; וולך 2003). החפירה הנוכחית סמוכה ממזרח ומצפון-מזרח לשטח E2 בחפירתו של גולני (איור 2), ונפתחו בה 24 ריבועים בציר צפון-מזרח–דרום-מערב (איורים 3, 4). נחשפו שלוש שכבות (III–I), ששתיים מהן (II ,III) שכבות יישוב, הכוללות שרידי בנייה מלבני בוץ, מפלסי חיים, בורות ושרידי תרבות חומרית, המתוארכים כנראה לשלב מוקדם בתקופת הב"ק 1. הטופוגרפיה הקדומה של מדרון מתון המשתפל לדרום-מזרח שונתה לחלוטין כתוצאה מעבודות פיתוח בימינו. שרידי תקופת הב"ק 1 התגלו על מדרון זה, וכמה בורות מאוחרים נחפרו לתוכם (שכבה I).

 
שכבה III. בדרומו של שטח החפירה נחשפו שרידים המיוחסים לשלב היישוב הקדום, ובהם קטעים מבנייה בלבני בוץ וכמה בורות, לצד כמה מפלסים של עפר כבוש. מפלסי העפר הכבוש מכילים שרידים רבים של לבני בוץ שרופות, המלמדים באופן עקיף על עיבוד נחושת. בעבר נחשפו בשטח E2 שרידים רבים לעיבוד נחושת, ובהם שרידים של מתקני התכה, כמויות גדולות של פסולת תעשייה, הכוללת שברים של לבני בוץ שרופות סיגים ומשקעים, וכן כמה כלי נחושת. השרידים האדריכליים שנחשפו, למרות שקשה להגדירם, מלמדים כנראה כי במרכז שטח החפירה עמד קיר מתחם שנבנה מלבני בוץ (W816 ,W814 ,W809) וכי בדרום שטח החפירה עמד חלק ממבנה קטן שנבנה מלבני בוץ (איור 5). מבדיקת פחמן 14 (7460-RTD) של גרעין זית מתחתית בור (L603) בשכבה זו התקבלו תאריכים מכוילים של 3,935–3,780 לפסה"נ (40.3%) ו-3,810–3,765 לפסה"נ (27.9%).
 
שכבה II. שרידי השכבה התגלו ברוב שטח החפירה. בדרום-מערב החפירה התגלתה מערכת גדולה של מבנים, כנראה חלק ממתחם, וכמה בורות שהיו כנראה מחוץ למתחם.
בצפון-מזרח החפירה נחשפו שרידי קיר רחב, שמהלכו מעט מתעגל, שנבנה מלבני בוץ (W804; רוחב 1.65 מ'), שתחם אולי מתחם נרחב (איור 6). הקצה הדרומי-מערבי של קיר 804 מיושר, והוא יוצר פתח יחד עם קיר צר יותר של לבני בוץ (W807; רוחב 0.6 מ'; איור 7). ליד קיר 807 התגלו עצם זרוע שמאל של מבוגר שמינו אינו ידוע וכן קנקן קבורה של תינוק. קנקן הקבורה הוא פערור שלם גדול, והוא שוקע ברובד של חול סטרילי סמוך לבסיס קיר ומעט מתחתיו (L601). בהסרת החלק העליון של הפערור התגלו שברי עצמות של תינוק שגילו 0.5–1.5 שנים, שרוע בציר צפון–דרום על צדו השמאלי בתנוחה מכווצת, הראש בצד צפון והפנים למערב (איור 9). לא התגלו מנחות קבורה, אולם בבדיקת פחמן 14 של גרעין זית שנמצא לצד הקבורה התקבל תאריך מכויל ממוצע של 3,780–3,715 לפסה"נ (62.2%).
בניצב לקיר 804 התגלו שני קירות של לבני בוץ (W803 ,W802), המרוחקים כ-4 מ' וכ-8 מ' בהתאמה מקצהו הדרומי-מערבי; אפשר שהם שרידים מפתח מעבר נרחב למתחם. קיר 803 דופן לאורך הפן החיצון של נדבך לבני הבוץ השלישי, מכל ארבעת צדיו, באבני כורכר קטנות (איור 10). נראה שדיפון זה נועד לחזק ולייצב את קיר הלבנים וכן לספק אחיזה טובה לטיח שכנראה כיסה אותו. בצד הדרומי-מערבי של קיר 803 התגלו שלוש אומנות אחוזות, שתיים מהן נבנו מלבני בוץ ואילו השלישית נבנתה מאבנים קטנות (איור 11).
חלק גדול מהפינה הדרומית-מערבית של החפירה, הסמוכה לריבועים שנחפרו בעבר בשטח E2, נהרסה עד לרובד של החול שעליו הושתתה ההתיישבות. בחלק זה של החפירה נחשפו מקבץ של כמה בורות וממגורה גדולה (L577), שנחפרו כולם לתוך שכבת החול הסטרילית (איורים 12, 13). הבורות, הזהים לבורות הרבים שנחשפו בחפירת שטח E2 בעבר (Golani 2004), נמצאים מחוץ למהלכו המשוער של קיר 804. הממגורה הגדולה (ריבוע D9) מעוגלת, קירותיה אנכיים ושפתה הוקפה בקיר נמוך מאדמת חוסמס. בתחתית הממגורה יש מדרגה, שכן חלקה הדרומי-מערבי עמוק מחלקה הצפוני-מזרחי. בבדיקת פחמן 14 של פיסת פחם מתחתית ממגורה 577 התקבלו תאריכים ממוצעים של 3,500–3,458 (15.4%) ו-3,475–3,430 לפסה"נ (44.5%).
 
שכבה I. נחשפו בורות שמתארם מעוגל או לא סדור, החותכים את השרידים בשכבות הקדומות; הם היו מלאים בחול. אפשר שחלק מבורות אלה טבעיים, אך נראה שחלקם נעשה בידי אדם. אפשר לשייך בורות אלה ליישוב מהתקופה הביזנטית, שנחשף בחלקו בחפירות בשטח E2 בעבר (וולך 2003; Golani 2004). 
החפירה הנוכחית יחד עם החפירה בעבר בשטח E2 תורמות רבות להבנת השלבים הראשונים של ההתיישבות מתקופת הב"ק 1 באתר. היישוב מתקופה זו זוהה בעבר בשטח G (ר' Braun and Gophna 2004), שבו נחשפו שתי שכבות יישוב בנות התקופה, ובשטח E (ר' Golani 2004), שכלל בעיקר בורות ללא סטרטיגרפיה לצד שרידים מתעשיית מתכת מפותחת. בחפירה הנוכחית הורחב שטח E2 באזור הסמוך לבורות שנחשפו על ידי גולני. שתי שכבות היישוב שנחשפו בחפירה הנוכחית הרחיבו מאוד את השרידים והממצאים מן השלב הקדום בתקופת הב"ק 1. נוסף על כך, תאריכי פחמן 14 מכוילים ממפלסי חיים עם סטרטיגרפיה ברורה מצטרפים לתאריכים שהתקבלו מבורות שלא בסטרטיגרפיה שנחפרו בעבר ומאששים אותם.
הקיר האיתן בשכבה II שזוהה כקיר התוחם מתחם נרחב תואם את המידע שיש לנו בנוגע לארגון המרחבי של היישוב באשקלון בתקופת הב"ק 1, לפיו מתחמים ביתיים ותעשייתיים הופרדו זה מזה בסמטאות ובשטחים פתוחים גדולים (גולני 2005; באומגרטן 2006; גולני 2007; גולני 2008). תוצאות החפירה הנוכחית מלמדים שהיה תיחום ברור של אזורי פעילות: בורות אחסון ותעשיית מתכת בצד המערבי של היישוב ואזור מגורים גדול בצד המזרחי של היישוב, ושני אלה הופרדו בקיר תוחם גדול.
קבורת התינוק שנחשפה בחפירה תואמת למידע על קבורת תינוקות בכל רחבי אשקלון בתקופת הב"ק 1. קבורה זו מתאפיינת במיקומה בשטחים פתוחים בתוך אזורי המגורים, בדרך כלל ליד קירות, ובהנחת הנקבר בתנוחה מכווצת כשראשו בכיוון צפון. עצם הזרוע של מבוגר שנתגלתה סמוך לקבורת התינוק מלמדת אולי שקבורות ראשוניות של מבוגרים התקיימו אף הן בתוך האתר, אך העצמות הועברו לאחר מכן לקבורה משנית מחוץ לתחומו.