בחודשים אפריל ומאי 2013 נערכה חפירת הצלה בחצר האחורית של בית הספר 'אלמאנר' בלוד (הרשאה מס' 6778-A; נ"צ 190513/563-651043/115) לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי א' נגורסקי, בסיוע י' אלישע וע' שדמן (פיקוח), א' בכר וי' עמרני (מנהלה), מ' קונין (מדידות וסרטוט), א' פרץ (צילום שטח), ק' עמית (צילום ממצא) ור' קול (נומיסמטיקה).
העיר לוד ממוקמת במרכזה של בקעה, המכונה בלשון המשנה "שפלת לוד", סמוך לגדה הדרומית של נחל איילון. השטח שנחפר נמצא בתחומי התל הקדום, המכוסה כיום בבנייה פרט לצדו הצפוני. במהלך השנים נערכו בתל ובסביבתו סקרים וחפירות ונחשפו אתרים רבים. בחפירה בקצה הצפוני של התל זוהו ארבע שכבות יישוב מתקופת הברונזה הקדומה (קפלן תשל"ז). בחפירות שנערכו בתל למן שנת 2000 התגלו שרידי יישובים מן התקופות הנאוליתית הקרמית, הכלקוליתית, הברונזה הקדומה, הברונזה התיכונה, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (ינאי ומרדר תשס"א; ארבל 2004; ויינברגר 2005; גולני 2012).
בחתכי בדיקה שקדמו לחפירה נחשפו שרידי רצפות או מפלסי חיים וכן חרסים ממגוון תקופות. נפתחו ארבעה ריבועי חפירה (A–D; כ-10 × 10 מ'; איורים 1, 2), ותחילה הוסרה בהם שכבת פני השטח באמצעות כלי מכני עד לעומק של 1.2 מ'. נחשפו שני שלבי יישוב המתוארכים לתקופה העות'מאנית.
בריבועים A ו-B נחשף בעומק של 1.0–1.2 מ' מתחת לשכבת פני השטח מילוי של אדמה קשה ודחוסה, המכילה אבני גוויל קטנות, שברי טיח אפור, גושי סיד, שברי שיש וחלקי פסיפס לבן (L11 ,L10; כ-0.2 מ' עובי). מתחת למילוי זה התגלה אדמה חולית בצבע חום בהיר ללא מממצאים (L16 ,L14). אדמה זו ניגשת במערבו של ריבוע A אל דופן של כבשן סיד חפור בקרקע (L18; כ-2.4 מ' רוחב חשיפה, 0.8 מ' גובה). הדופן המזרחית של הכבשן לא השתמרה, ואילו הדופן המערבית שלו מחוץ לגבולות החפירה. בתחתית הכבשן נתגלו גושי סיד לבן דבוקים לרצפה.
בריבועים C ו-D נחשף מתחת לשכבת פני שטח של אדמה חומה המעורבת בחצץ (1 מ' עובי) מילוי דומה של אדמה קשה ודחוסה (L13 ,L12; עומק 0.2–0.4 מ'), המכילה אבני גוויל קטנות, שברי טיח אפור, גושי סיד, שברי שיש וחלקי פסיפס לבן. במילוי זה התגלו ממצאים רבים, ובהם חרסים, מקטרות חרס המתוארכות ברובן למאה הי"ח לסה"נ (איור 3), שברי זכוכית, עצמות בעלי חיים גדולים ושני מטבעות, מן המאה הי"ד לסה"נ (ר"ע 145664) ומן המאה הי"ז לסה"נ (ר"ע 145665). מתחת למילוי זה התגלה מפלס חיים מגיר צהבהב (L17 ,L15). בריבוע C התגלה במפלס זה בור אשפה (L22; קוטר 1.55 מ', עומק 0.4 מ') שנמצא מלא באדמה שרופה, שהכילה כמות גדולה של פחם, עצמות בעלי חיים שרופות, חרסים ושברי זכוכית. בפינה הצפונית-מזרחית של ריבוע D ניגש מפלס חיים זה אל אומנה איתנה (L25), שממנה נחשף רק הפן הדרומי. האומנה נבנתה מאבנים מהוקצעות גס, ועליהן שרידי טיח אפור. החרסים במילויי האדמה שמעל למפלס חיים זה ומתחתיו (L23) מתוארכים לתקופות הממלוכית והעות'מאנית.
בחפירה הובחנו שני שלבים. לשלב הקדום מיוחס מפלס חיים צהבהב, אחיד בגובהו, שהתגלה בריבועים C ו-D, הניגש בחלקו הצפוני לאומנה; נחפר בו בור אשפה. נראה כי מפלס זה הוא חלק מחצר של מבנה, הנמשכת לצפון אל מחוץ לשטח החפירה. מפלס החיים מתוארך לתקופה העות'מאנית. לשלב המאוחר מיוחס מילוי של אדמה קשה, שנחשף בכל הריבועים וניגש אל דופן כבשן; הוא מתוארך על סמך מקטרות החרס למאה הי"ח לסה"נ.
ינאי א' ומרדר ע' תשס"א, לוד. חדשות ארכיאולוגיות 80:112–82.
קפלן י' תשל"ז. שרידים ניאוליתיים וכלקוליתיים בלוד. ארץ ישראל יג:57–75.