ריבוע 1 (איורים 2, 3)

הריבוע נחפר לעומק 0.8 מ' (68.27 מ' מעל פני הים), ונחשפו בו שלוש רצפות: העליונה התגלתה בגובה פני השטח (69.07 מ' מעל פני הים), השנייה התגלתה ממזרח לה
(68.77 מ' מעל פני הים) והשלישית התגלתה מדרומה (L1; גובה 68.27 מ' מעל פני הים). הרצפה העליונה בנויה מלוחות אבן לא אחידים. שתי הרצפות האחרות עשויות מעפר כבוש מעורב בגריסי כורכר וגיר רך. העדר מכלולים ארכיטקטוניים שאפשר לייחס אליהם את הרצפות מקשה לקבוע אם אלה רצפות של חצר או של חדרים.
 
מעל הרצפה התחתונה נמצא חרס אינדיקטיבי אחד בלבד של קערה המתוארכת לתקופה הממלוכית (איור 1:4). על פי חרס זה אפשר לתארך את תקופת השימוש של שתי הרצפות התחתונות לתקופה הממלוכית. את הרצפה העליונה, בגובה פני השטח, יש לייחס ככל הנראה לפעילות מודרנית סמוך לבית מגורים פעיל.
 
ריבועים 2, 3 (איורים 2, 5)
בדומה לריבוע 1, נחשפו גם כאן שלוש רצפות: עליונה (גובה 68.68–68.77 מ' מעל פני הים); אמצעית (L3 ,L2; גובה 67.84–68.13 מ' מעל פני הים); ותחתונה (L6 ,L5; גובה 67.15–67.20 מ' מעל פני הים). העליונה והאמצעית עשויות מגיר כתוש מהודק בצבע לבן-אפור, והתחתונה עשויה מעפר כבוש מעורב בגריסי כורכר וגיר רך. בריבוע 2 התגלה קיר (W1; אורך 0.7 מ'; רוחב 0.3 מ') בנוי לבנים (0.25×0.35 מ'). קיר דומה (W2; אורך 1.6 מ') התגלה בריבוע 3, סמוך ומקביל לדופן המזרחית של הריבוע, גם הוא בנוי לבנים. הרצפה התחתונה (L6 ,L5), ניגשת לשני קירות אלו.  
 
החרסים מתחת לרצפה התחתונה (L9) תוארכו לתקופה האסלאמית הקדומה, המאות הח'­הי' לסה"נ, בהם: מכסה סיר בישול פתוח (איור 10:4), פך לבן (איור 17:4) וידית סיר בישול (איור 11:4).החרסים שמעל הרצפה התחתונה (L6 ,L5) ומתחת לרצפה האמצעית (L3 ,L2) מתוארכים ברובם לתקופה האסלאמית הקדומה, ובהם קערות (איור 2:46), כלי בישול (איור 8:4, 9), קנקנים (איור 14:416) וצפחת (18:4), למעט כלי בישול אחד (איור 7:4) וקנקן אחד (איור 16:4) המתוארכים לתקופה הממלוכית.
על פי ממצא זה יש לתארך את הרצפה התחתונה לתקופה האסלאמית הקדומה ואת שתי הרצפות שמעליה לתקופה הממלוכית.
 
 
ריבוע 4 (איורים 2, 6)
נחפרה תעלה במחפרון ולצדה נחשפה רצפת טיח שעובייה עד סנטימטר אחד (L7; גובה 67.95 מעל פני הים; איור 6), עשירה בגריסי פחם. לא נחשפו מכלולים ארכיטקטוניים שאפשר לשייך אליהם את הרצפה.
 
הן מתחת לרצפת הטיח הן מעליה התגלו חרסים המתוארכים לתקופה הממלוכית. מעל הרצפה התגלו קערות (איור 1:7, 2) וקנקן (איור 5:7), ומתחת הרצפה (L8) התגלתה קערה עמוקה (איור 3:7), וקנקן (איור 4:7). על פי ממצא כלי החרס יש לתארך את הנחת הרצפה לתקופה הממלוכית.
 
השרידים הארכיטקטוניים הקדומים שנחשפו בחפירה הם מן התקופה האסלאמית הקדומה. התפתחותה המואצת של העיר רמלה בתקופה זו הביא להרחבה ניכרת של העיר; שטח החפירה נמצא בתחום העיר מתקופה זו. ייתכן ששרידי קירות הלבנים שייכים לבית מרחץ כיוון שקירות כאלה אופייניים לבתי מרחץ.
בשנים 1033 ו-1068 היו רעידות אדמה שהחריבו את העיר ובעקבותיהן הצטמצם שטח העיר. הרצפות המאוחרות שהתגלו בחפירה נבנו אחרי רעידות האדמה הללו, בתקופה הממלוכית, והן היו בשוליים המזרחיים של העיר בתקופה זו. אי אפשר לקבוע לְמה שימשו.