שטח GB – צפון

בחודש אפריל 2007 נערכה חפירת הצלה בעקבות פגיעה בתל בשל הרחבת בית הקברות של כנרת, מצפון למתחם המבוצר המתוארך עתה לתקופת האסלאמית הקדומה (איור 1). תחילה נוקה חתך (כ-8 מ' אורך; איור 2) ולאחר מכן נחפר מן החתך פנימה ריבוע חפירה (כ-30 מ"ר שטח כולל). נחשף רצף סטרטיגרפי צפוף שכלל (מלמעלה למטה) שפך ובו קרמיקה מהתקופה האסלאמית הקדומה, בור אשפה מן התקופה ההלניסטית (המאות הב'–הג' לפסה"נ), רחוב מרוצף תחום בצדו האחד בקיר אבן, מן התקופות הב"ק 3 והב"ק 2, רצף ארוך של רצפות והרבדות מתחת לרחוב (אולי רחובות שקדמו לו), שתחילתם בב"ק 1, ושני בורות, זה מעל זה, מתקופת הב"ק 1א.
הרחוב, שכיוונו צפון–דרום בקירוב, רוצף בשכבה עבה ודחוסה של חצץ וחול שמקורם בשפת האגם. על גבי שכבה זו הונחו אבני ריצוף, שרק מיעוטן שרד. הרחוב בוודאי המשיך צפונה, במורד המדרון, אל חלק של התל אשר נסחף זה כבר ונעלם, והוא אחד מעשרה קטעים דומים של רחובות מרוצפים אשר נתגלו בכמה מקומות באתר – עדות ליכולות התכנון והביצוע של פרנסי היישוב העירוני הקדום בבית ירח.
הבורות העמוקים אשר נחפרו לתוך סלע החוואר הרך הניבו מכלול קרמי עשיר ובו קערות אפורות ממורקות מן הסוג הקדום, מקטר חלונות פשוט, וקרמיקה צבועה בפסים מסוג שאינו מוכר בתקופה זו (איור 3). נאספו כמויות נאות של זרעים ופחם שהניבו גם שני תאריכים רדיומטריים:

מס' דגימה
גיל פחמן 14
תאריך מכויל (הסתברות של 68.2%)
תאריך מכויל (הסתברות של 95.4% )
d13C 0/00 PDB
RTT 5863
4780
 -/+ 45
3640 – 3620
(9.8%)
3610 – 3520
(58.4%)
3650 – 3500
(85.7%)
3430 – 3380
(9.7%)
27.2-
RTT 5864
4850
-/+ 45
3700 – 3630
(55.2%)
3560 – 3530
(13.0%)
3720 – 3620
(64.7%)
3610 – 3520
(30.7%)
24.3-

 
תאריכים אלה קובעים כנראה את ראשית ההתיישבות בתל בית ירח בראשית תקופת הברונזה הקדומה, זמן מה לפני אמצע האלף הרביעי לפסה"נ.
 
שטח SA-M
מטרה חשובה של עונת 2007 הייתה סדרת חתכי בדיקה בתוך בניין המעגלים ('הממגורה'), בהמשך לבדיקות משנת 2003 (ר' חדשות ארכיאולוגיות 117). בקצה המזרחי של הבמה הדרומית הוסרה רצפת המחצית השמורה של מעגל VI כדי לברר אם למבנה היה שלב קדום. הממצא החתום מתחת לרצפה כלל קרמיקה המיוחסת לראשית תקופת הב"ק 3. ליסודות הקיר התוחם את המעגל עומק של חמישה נדבכים מתחת לריצוף האבן. ואולם, במרכז המעגל נחשפו שרידים בנויים ורצפות של מבני מגורים שנחתכו על ידי יסודות המעגל והם לבטח קודמים לבניית בניין המעגלים (איור 4). עיקר הקרמיקה בשלב זה היא מן הב"ק 2. אפשר אפוא לקבוע כי בניין המעגלים נבנה לתוך מכלול מגורים. מבני המגורים גולחו בחלקם, ושרידיהם שימשו לייצב את יסודותיו העמוקים של הבניין המזוהה כממגורה, אשר נבנו בתוך תעלות יסוד מדויקות. בחתך דומה שנעשה בעונת 2009 במעגל מס' 2 שבבמה המערבית נחשפו רק שרידים דלים של הב"ק 2 (בשל הסרת השרידים לעומק רב יותר) ומתחתם שרידי בנייה של הב"ק 1 שנחתכו אף הם על ידי תעלת היסוד.  
 
בחלקו הצפוני-מזרחי של הבניין, נמשך פירוק רצפת בית המרחץ במקום המשוער של המעגל השמיני של המבנה על פי כל השחזורים וכן מעל החצר הפנימית שלו. במקום מעגל נחשף קיר חזית נאה של המבנה במזרח ולפניו שטח פתוח ומה שנראה ככבש גישה למבנה (איור 5). החזית בנויה היטב ואפשר שעוטרה בנישות. כך, במקום תשעה מעגלים אשר הוצגו בכל השחזורים של המבנה, מסתבר כי היו רק שבעה, ובמקום להיות מבנה סגור וטרפזי, יש לראותו כמבנה פתוח בדמות ח' גדומה הנפתחת לרחבה המשתפלת מזרחה (איור 6).
בתוך החצר פנימה נחשפו קטעים לא פגועים של רצפת החלוקים הנאה שתוקנו בחלוקים קטנים ובשברי כלי בית ירח בשלב מאוחר בתולדות המבנה. מחקרים קודמים הראו כיצד שלב מאוחר זה אופיין בפעילויות בעלי מלאכה בממגורה, לאחר שייעודה המקורי שונה.
 
בעונת 2009 התמקדה החפירה בסטרטיגרפיה של מעגל VII, שנחשפו בו ב-2003 שתי רצפות אבן, זו מעל זו. לאחר פירוק קטע של קיר בית המרחץ, שיסודותיו המסיביים נבנו בתעלה עמוקה, אפשר היה לקבוע כי ריצוף הלוחות המקורי נטה בחריפות מטה צפונה. כדי לעשות שימוש בחלל היה צורך בהנחת רצפה נוספת, אשר הושתתה בחלקה על מילוי. לא ברור אם תיקון זה שייך לשלב הבנייה המקורי של הבניין, אך אין ספק כי בשלב השימוש המאוחר המעגל נחצה ממזרח למערב  בקיר לבנים על יסוד אבן אשר חיבר בין שתי 'לשונות' של המעגל המקורי.
מצפון לבניין חודשו החפירות במה שנראה כרחוב התוחם אותו מצד זה, כפי שהעידו חופריו הראשונים. כדי לבחון רצף סטרטיגרפי מלא, נחפר קטע מתוך 'אי' שנותר לא חפור בין בניין המעגלים לבין שטח החפירה של גיא ובר-אדון שמצפון לו. הרובד העליון של ה'אי', הגבוה 1–2 מ' מסביבתו, כלל רבדים סחופים של התקופה האסלאמית וממצאים שמורים יותר מהתקופה ההלניסטית. מתחת לשרידים הללו החל להיחשף שטח נרחב של התרבדויות המורכבות משכבות מהודקות יותר או פחות של חומר לבנים ואפר, ללא ריצוף וכמעט ללא שרידי בנייה. רבדים אלה ניגשו אל אלמנטים דמויי מדרגות אשר נבנו כנגד קיר בניין המעגלים (איור 7). אותו קיר צפוני, בקטע שנחשף, נבנה בשורות סדורות של אבנים צרות ורחבות. כך, במקום רחוב, נראה שלפנינו איזור של פעילות ציבורית הצמוד לחזית הבניין. תוכנם של הרבדים כלל ריכוז יוצא דופן של כלי בית ירח במגוון לא מצוי של צורות וטיפוסים, בהם כאלה שלא נראו בעבר (איור 8). עם זאת דרושה עוד עבודה רבה, לפני שאפשר יהיה להגדיר את טיב הפעילות במקום.
 
שטח GB-H
השטח נמצא מצפון-מזרח לבניין המעגלים, בתחומי המתחם המבוצר המאוחר (להלן). כאן, מתחת לשרידי מבנים הלניסטיים שנחפרו על ידי בר-אדון, היו צפויים להימצא מבני מגורים או שטחי ציבור בני זמנו של בניין המעגלים. החפירות כללו קטע נוסף מן ה'אי' שנותר בין שטחי החפירה הקודמים, וכן אזור שבו כבר הוסרו חלק מן הקירות ההלניסטיים. בחפירת ה'אי', כיסו רבדים ללא ממצא של המתחם המבוצר קטעים שמורים היטב של בנייה הלניסטית. למבנים הללו שני שלבים ברורים, והם הניבו ממצא קרמי עשיר (איור 9) ובכלל זאת ידיות טבועות של קנקני יין מיובאים.
בחלקו המזרחי של שטח החפירה נחשף חלק מבנה מתקופת הב"ק 3 וממערב לו הרבדות של אשפה, חומר לבנים מפורר ועדשות אפר שבהם כמויות גדולות של עצמות בעלי חיים, שברי כלי בית ירח, ולמעלה מתריסר שברים של ראשי אלות. ההרבדות דומות באופיין לאלה הסמוכות לקיר הצפוני של בניין המעגלים, כך שנראה כי אכן השתרע לפני הבניין שטח נרחב שהיה ברשות הרבים.
 
שטח  SA-S
בצד המערבי של בניין המעגלים, מעברו השני של הרחוב המרוצף התוחם אותו, התחדשו החפירות באזור של בתי מגורים אשר נבדק כבר בשנת 1946. המטרה הייתה לקבל רצף מלא של תקופת הב"ק, במיוחד בשלבים שהיו בני זמנו של בניין המעגלים. ב-2007 התמקדו החפירות בחלקו הדרומי של השטח, שם נחשף קטע (כ-9 מ' אורך) מהרחוב התוחם את הבתים בדרום וכן חדרים אחדים שנפתחו לרחוב זה. לפחות שלושה שלבי תיקון נצפו ברחוב, ובהם מכלול אשפה שהושלך מהבתים הסמוכים. בתוך הבתים החלו להיחשף חדרים וחצרות השייכים למבני מגורים. רצפה אחת כללה מכתש בזלת ושברי קנקנים אחדים.
בעונת 2009 הורחב שטח החפירה. בשכבה העליונה נחשפו שרידים המשתייכים לשני מתחמים מבוצרים מהתקופה האסלאמית: אמת מים המובילה אל המתחם המבוצר העיקרי של ראשית התקופה האומיית, ומערכת מאוחרת יותר הכוללת מגדל וחומות היוצאות ממנו שחפר בר-אדון, ולצדם מפלסי ריצוף ובסיסי עמודים. ממצאים אלה חתמו שרידים בנויים ובורות אשפה מן התקופה ההלניסטית.
פעילות מאוחרת זו הסירה כפי הנראה את מרבית שרידי השלבים המאוחרים של תקופת הב"ק 3 בשטח זה; אלה ששרדו – קטעי קירות ורצפות פגועות – מצביעים על נוכחות מוגבלת של כלי בית ירח, בניגוד חריף לתמונה שהתגלתה בשטחים הסמוכים לצדו הצפוני של בניין המעגלים. מרבית השרידים שנחשפו מיוחסים לשלב מוקדם יותר בב"ק 3 ועם השרידים שנחשפו ב-2007 וב-1946 הם יוצרים מכלול אדריכלי הכולל שלוש יחידות מגורים התחומות ברחובות מרוצפים בדרום ובמזרח (איור 10). מצפון למכלול משתרע ריצוף של חצץ מהודק (כ-4 מ' רוחב), אורכו טרם נחשף במלואו. אין ספק כי הוא השתפע אל עבר הרחוב המרוצף, אך חלקו המזרחי נסחף, והחלו להיחשף בו קירות ורבדים  המיוחסים לב"ק 2.
בין שברי כלי החרס המקומיים ומעט שברי כלי בית ירח שנמצאו על רצפת החצץ, נתגלה שבר של לוחית שחיקה מצרית טקסית. על השבר, הראשון מסוגו שנמצא מחוץ לגבולות מצרים, מגולפות זרוע ויד האוחזת בשרביט ובסמל אנח' ארכאי, דמוי קשר (איור 11). את הלוחית יש לייחס לשלהי השלב הפרה-דינסטי או לתקופת הדינסטיה הראשונה של מצרים. השבר נמצא מחוץ להקשרו המקורי ולפיכך ייתכן כי מקורו באחד מהמבנים מתקופת הב"ק 2, אשר נחשפו בקרבת מקום.
 
שטח GB-T
בעונת 2009 החלה חשיפה מחודשת של המתחם המבוצר הגדול אשר נחפר על ידי גיא ובר-אדון בראשית שנות ה-50 ואשר לא זכה לפרסום הולם. לאחר שהוגדר תחילה בית כנסת, ולאחר מכן מבצר רומי או ביזנטי, הועלתה לאחרונה הסברה כי המבנה הוא הארמון של מלכי בית אומייה בא-צנאברה, הנזכר בכתבי היסטוריונים ערביים. המבנה מכוסה זה עשרות שנים בצמחייה עבותה. מבנה העל פורק בימי קדם ונותרו בו רק יסודות הקירות ומסדי רצפות, והחוקרים הראשונים נקטו בשיטות חפירה חפוזות; לפיכך, בחפירה הנוכחית נעשה ניסיון לזהות רבדים חתומים או מכלולים משמעותיים כגון תעלות יסוד. נוסף על כך, תועדו מחדש חלקי המבנה הגלויים.
עד כה נבדקו המגדל הדרומי-מערבי וקטעים מתוך שורת חדרים הנסמכת לאפסיס המרכזי מדרום, נעשתה בדיקה מתחת לתשתית היצוקה של הרצפה באולם המרכזי, ונוקו ותועדו שני קטעים חשובים של רצפת הפסיפס (איור 12). המסקנות הראשוניות של הבדיקה הן:
1. יסודות קירות הביצור החיצוני, בית המרחץ הצמוד אליהם, והמבנה המרכזי דומים בעצמתם ובעומקם, רמז להשקעה ניכרת בבנייה, לדמיון בתכנון בין קטעי המתחם, ולכך שמבנה העל היה מוצק ובעל נוכחות.
2. ישנן עדויות לקיומם של לפחות שני שלבי בנייה במבנה המרכזי. השלב המאוחר אופיין בפירוק קירות והחלפתם באחרים, ובתיקונים ברצפות הפסיפס.
3. החלו להופיע עדויות לרעידת אדמה (איור 13), העשויות לסייע בתיארוך המבנה.
4. מעל למתחם המקורי נבנה מכלול מבוצר שני. קיומו של מכלול זה מעולם לא דווח על ידי החופרים.
5. אף שהממצא אינו עשיר, תיארוך בניית המתחם בתקופה האסלאמית הקדומה אושש במטבעות שנמצאו מתחת לרצפת החדר המרכזי ובתעלת היסוד של בית המרחץ.
יש אפוא רגליים לסברה כי המתחם הוא אכן הארמון האומיי של א-צנאברה.