האזור הדרומי

על פני שטח של כ-20×30 מ' על המורדות הדרומיים-מערביים של הגבעה שעליה שוכן הכפר אל-מדיה נוקו ותועדו שתי גתות (30, 31), קבר מקמרים (204), בודדה (23) ומקבץ ספלולים (22). במתקנים לא נתגלה ממצא קרמי מתארך. על פני השטח באזור זה נמצאו חרסים מן התקופות הכלקוליתית, הברונזה הקדומה והתיכונה, הברזל, ההלניסטית, הרומית והביזנטית.
 
גת 30 (איורים 2, 3), החצובה בסלע, כוללת משטח דריכה (2.8×3.6 מ'), שממנו מוליכות שלוש תעלות רדודות אל עבר שני בורות איגום (צפוני – 1.1×1.7 מ', 0.95 מ' עומק; דרומי – 0.6×0.9 מ', 0.9 מ' עומק), שביניהם קושר נקב מפולש החצוב בסלע. בכל אחד מבורות האיגום נחצבה גומת שיקוע עגולה. לצד פינתו הדרומית-מערבית של משטח הדריכה ישנה בנייה לא סדורה (כ-0.1 מ' גובה) באבני גוויל קטנות עם חומר מליטה לבן, ככל הנראה תיקון או השלמה של דופן משטח הדריכה.
 
גת 31 (איורים 4, 5) חצובה על המדרון הסלעי, כ-20 מ' מעל לגת 30. הגת כוללת משטח דריכה (2.6×3.0 מ'), הנקשר לבור איגום (0.9×2.2 מ', כ-1 מ' עומק) באמצעות תעלה רדודה. בבור נחצבו שני מפלסים: חלקו המזרחי (כ-0.75 מ' אורך), שעוצב כמדרגה ובה גומת שיקוע עגולה, גבוה בכ-0.1 מ' מחלקו המערבי.
 
כ-20 מ' מצפון לגת 31 חצובים בסלע ארבעה ספלולים עגולים (22; 0.2–0.3 מ' קוטר) ובודדה רדודה (23; 0.5×0.8 מ'; איורים 4, 6), שבפינתה הצפונית-מערבית נחצבה גומת שיקוע (0.15 מ' קוטר). כ-20 מ' מצפון להם אותר פתח מלבני של קבר (204), שאף שלא נחפר אפשר להבחין בו בקצה התקרה המתעגלת של זוג מקמרים (איורים 7, 8).
 
האזור הצפוני
למרגלותיה הצפוניים-מערביים של הגבעה שעליה שוכן הכפר אל-מדיה, מעברו המערבי של הנחל, נראו על פני השטח כעשר ערמות סיקול. בעקבות עריכת חתכי בדיקה באמצעות כלי מכני בגלי הסיקול, הוסרו הגלים וכן שכבת הסחף שכיסתה את פני הסלע בשטח של כ-30×50 מ'. מתחתם נתגלה ריכוז של מתקנים חצובים: שלושה מקבצי ספלולים (33, 35, 36), ספלולים יחידים הפזורים בשטח הנבדק, שמתוכם תועדו שלושה (16, 18, 20; 0.8–1.0 מ' קוטר, 0.5–0.6 מ' עומק; איור 9), שני עיגולים חצובים (34, 37), בור מים (32), שלושה בורות (15, 17, 40), בודדה (41) ושקע טבעי שייתכן שנעשה בו שימוש (19; כ-2 מ' קוטר, 1.1 עומק מרבי; איור 10). כ-50 מ' מדרום-מערב להם נחשפו שני קטעי קירות (14). דרומה להם, על המדרון היורד בתלילות אל הנחל, נבדקה מערה (7).
 
ספלולים. מקבצי ספלולים 33, 35 ו-36 נחצבו על משטחי סלע סמוכים זה לזה ומשתרעים על פני שטח של כ-6.5×8.0 מ' (איור 11). מקבץ 35, בחלקו המזרחי של משטח הסלע, כולל 14 ספלולים עגולים קטנים (כ-0.1 מ' קוטר) בשתי קבוצות. במקבץ 33 נחצבו שישה ספלולים סגלגלים (כ-0.3 מ' קוטר מרבי; איור 12); ספלולים דומים נמצאו במודיעין וזוהו שם כמתקנים לכתישה ולדיש שזמנם התקופה הכלקוליתית (חדשות ארכיאולוגיות 119). כ-5.5 מ' ממערב להם אותר מקבץ של שישה ספלולים עגולים (36; 0.1–0.2 מ' קוטר; איור 13). ברוב הספלולים נמצאו שברי גוף קטנים ושחוקים שאפשר לייחסם לכלים מתקופת הברונזה הקדומה או מן התקופה הכלקוליתית. אי אפשר לקבוע בוודאות את זמנם של הספלולים, אך דומה כי הממצא המועט מלמד כי היה זה באחת משתי תקופות אלו.
 
בור מים 32 (כ-2.5 מ' עומק; ר' איור 11) נחצב בחלקו הדרומי של משטח הסלע שעליו נחצבו מקבצי הספלולים. פתחו הסגלגל (כ-0.7×1.0 מ'; איור 14) של הבור מוקם כך שחריץ טבעי בסלע (כ-6 מ' אורך כ-0.1 מ' רוחב) הוליך מים אל הבור מצפון-מזרח. בקרקעית הבור נחצב בור שיקוע (כ-0.7 מ' קוטר, כ-0.3 מ' עומק). בתוך הבור נמצאו רק חרסים ספורים ולא אינדיקטיביים.
 
בורות. לבורות פתח עגול או מעוגל ומתארם מעוגל (15 – 1.5 מ' קוטר, 1.8 מ' עומק; 17 – 1.3–1.7 מ' קוטר; איורים 15, 16); לבור 15 קרקעית שטוחה ואילו בור 17 נחפר לעומק 2.8 מ' מבלי שאותרה קרקעיתו. בבורות נמצאו חרסים שחוקים אחדים שלא ניתן לתארכם. ייתכן שבור 40 (0.8 מ' קוטר, 1 מ' עומק; איור 17) תוכנן להיות גדול ועמוק יותר, בדומה לבורות 15 ו-17, אך החוצבים לא השלימו בו את מלאכת החציבה, כפי שמעידות הדפנות שנותרו משוננות ולא הוחלקו; אפשר שהחוצבים נתקלו בו בסלע קשה. בתוכו נמצא להב מגל כנעני עם שברור דיסטלי ושינון עדין בקצה הפעיל מתקופת הברונזה הקדומה (איור 18). במרחק של 0.5–1.5 מ' מצפון-מערב לשני מקבצים אלה אפשר להבחין בחציבה של שני מעגלים בסלע (34, 37; כ-1.8 מ' קוטר), אולי סימון מתארם של בורות שחציבתם לא יצאה לפועל.
 
בודדה. לצד מקבץ ספלולים 33 נחצבה בודדה (41; איור 19), הכוללת ספלול ומשטח דריכה מרובע רדוד (0.2×0.4 מ'), שלצד דופנו הדרומית-מזרחית חצובה גומת שיקוע
(0.15 מ' קוטר).
 
קטעי קירות. מדרום-מערב למתקנים החצובים אפשר היה להבחין על פני השטח באבניהם המבצבצות של שני קירות שנחשפו בחלקם בריבוע חפירה שנפתח במקום (14; איור 20). סמוך לקטעי הקירות (W127 – אורך כולל 7 מ', רוחב 1.2 מ'; W128 – אורך כולל 2.5 מ', רוחב 1.1 מ'), שהושתתו ישירות על הסלע, נמצאו שברים של קערה (איור 1:21) וקדרה (איור 2:21) מתקופת הברונזה הקדומה. לא נחשפה רצפה כלשהי, ודומה על כן שהיו אלה קירות תמך בפינתה של מדרגת עיבוד חקלאי.
 
מערה 7 (איור 22) נמצאת על המדרון המערבי של נחל מודיעים, במקום שהגישה אליו הייתה קשה, אך חתך במדרון שנוצר בעת התקנת הדרך אפשר את הגישה אליה. פתח המערה נחסם בקיר אבנים (W11; איור 23), שנבנה אולי בתקופה הממלוכית, על סמך דרהם כסף מימי אל-עאדל זין אל-דין כתבגא (1295 לסה"נ; ר"ע 85691), שנמצא בפתח המערה. בחפירה בחלל הקדמי של המערה (2.3×5.0 מ', 1.3 מ' גובה) נחשף מתחת למפולת של גושי סלע מן התקרה (L1) ולשכבת סחף של אדמה חומה (L2) מפלס עם ממצא קרמי (L3), שכלל סיר בישול (איור 1:24), קנקנים (איור 2:24–5), ופכיות (איור 8:24, 9) מתקופת הברזל, וכן קנקנים (איור 6:24, 7) ונר (איור 10:24) מן התקופה ההלניסטית המאוחרת וראשית התקופה הרומית. מעבר לחלל הקדמי (כ-6 מ' אורך, 2.3 מ' רוחב מרבי) נמשך מעבר צר (כ-2.5 מ' אורך, 1.3 מ' רוחב) המתפצל לשני מעברים
(0.8–1.0 מ' רוחב). המעבר הצפוני (L120) מסתיים לאחר כ-2 מ'; המעבר הדרומי
(L121) נבדק לאורך כ-5 מ', מבלי שסופו אותר. בהצטברויות שנמצאו על קרקעית המערה בזרוע הדרומית נמצא דינר כסף רומי מימי הדריאנוס (119–138 לסה"נ; ר"ע 85653; איור 25). בהמשך הזרוע הדרומית נמצא שבר של נר מן התקופה האסלאמית (איור 11:24). הממצא מן המערה מעיד כי למרות מיקומה הקשה לגישה, נעשה בה שימוש לאורך תקופות רבות; אפשר שבימי מרד בר כוכבא שימשה מערת מסתור.