מחנה הצבא הוא מבנה רבוע (כ-100×100 מ') מוקף חומה (1.8 מ' עובי), שהשתמר בחלקו לגובה של שלושה מטרים (איור 1). מחומות המחנה בולטים 12 מגדלים: ארבעה מגדלי פינה (9 מ' אורך, 6 מ' רוחב) ושמונה מגדלי ביניים (5 מ' אורך, 6 מ' רוחב, 1.2–1.5 מ' עובי קירות), בהם צמד מגדלי השער הראשי. בצד הפנימי של חומות המחנה נבנו 32 חדרי סוגרים.

בפינות המחנה נבנו ארבעה מסדרונות צרים, כל אחד מהם מוביל מן הרחוב ההיקפי לחדר מבוא המוביל לקומת הקרקע של אחד ממגדלי הפינה. שבעה חדרים מחדרי הסוגרים שימשו חדרי מבוא למגדלי הביניים; הם קטנים במקצת משאר חדרי הסוגרים וחסרים את האומנות המופיעות בכל חדרי הסוגרים. למחנה שלושה שערים: השער המרכזי במרכז הקיר המזרחי מבוצר בצמד מגדלים חיצוניים שנבנו צמוד לשער. שערים משניים נבנו במרכז הקירות הדרומי והצפוני. צמוד לכל שער נבנה חדר משמר. בתוך המחנה נבנו שמונה גושי מגורים יחידות קסרקטין, בהם חמישה הכוללים עשרה חדרים ושלושה הכוללים שישה חדרים. גושי מגורים אלה מובדלים זה מזה ברשת רחובות שכיוונם צפון–דרום ומזרח–מערב. מגושי המגורים נחפרו ארבעה: שניים הם יחידות של עשרה חדרים (מבנים B ו-D) ושניים של שישה חדרים (מבניםA  ו-C). מתוך כלל 68 חדרי הקסרקטין נחפרו 32 אחידים בגודלם (כ-20 מ"ר כל חדר). אל גג חדרי הסוגרים הובילו ארבעה גרמי מדרגות שנבנו בפינות המחנה, צמוד לחדרי הסוגרים. הרחוב הראשי של המחנה, ה'ויה פרטוריה' (Via praetorian, רוחב 10 מ'), שכיוונו מזרח–מערב, הוליך מן השער המזרחי אל בניין המפקדה (Principia) שנבנה צמוד לקיר המערבי של המחנה. רחוב ראשי נוסף שכיוונו צפון–דרום, ה'ויה פרינקיפאליס' (Via Principalis, רוחב 8 מ'), הוליך מן השער הדרומי לשער הצפוני וחצה את ה'ויה פרטוריה' במרכז המחנה.     
מבנה המפקדה, ה'פרנקיפיה' (Principia), מלבני (32 מ' אורך, 16 מ' רוחב) ויש בו חמישה חדרים ובחזיתם חצר. לחדרים הצמודים לחומה מתאר מלבני. בקצה המערבי של כל חדר נבנה מדף אבן מטויח (1.5 מ' רוחב, כ-0.4 מ' גובה). בחזית החדרים חצר מלבנית גדולה.
מדרום למבנה ה'פרינקיפיה' וצמוד לו נבנה בית מגורי המפקד, 'פרטוריום' (Praetorium) ובו שבעה חדרים במגוון גדלים וממזרח להם חצר מלבנית קטנה.
 
מרבית שברי כלי החרס שנמצאו על הרצפות ומתחתן הם כלי חרס נבטיים והרודיאניים, הנפוצים במאות הא' והב' לסה"נ. כלי הזכוכית שנמצאו תוארכו למאה הא' לסה"נ ולא נמצאו כלי זכוכית מאוחרים לתקופה זו.מרבית המטבעות שנמצאו על מפלס הרצפות ומתחתן הן מטבעות נבטיות והרודיאניות. 
נמצא שבר כתובת נבטית בטבלת אוזניים, בשימוש משני, באחד מקירות מבנה המפקדה. הכתובת טרם פוענחה.
נמצאו מעט כלי חרס מהתקופה הרומית המאוחרת ומטבעות מתקופת הקיסרים דיאוקלטיאנוס וקונסטנטינוס (סוף המאה הג'–תחילת המאה הד' לסה"נ) פזורים ברחבי המבנה והם כנראה משלב פירוק אבניו לאחר שיצא מכלל שימוש.
על סמך הממצאים מרצפות החדרים ניתן לתארך את הקמת המחנה לסוף המאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ, כנראה לאחר סיפוח הממלכה הנבטית על ידי הרומאים בשנת 106 לסה"נ. משך זמן קיומו של המחנה היה כנראה קצר והוא ניטש בזמן כלשהו במאה הב'–ראשית המאה הג' לסה"נ.
כאמור, במהלך התקופה הרומית המאוחרת פורקו קירות המחנה הנטוש ואבניו שימשו לבניית היישוב הרומי המאוחר. שרידי הקירות שנותרו באתר נהרסו ברעידת האדמה של שנת 363 לסה"נ וחתמו את רצפותיו.
 
מניתוח תוכנית המחנה ומחלוקתו הפנימית נראה שהמבנה שימש משכנה של קוהורטה בצבא הרומי.