שטח A, מצפון לכביש באר שבע–ניצנה (כביש 211) וממערב וסמוך לנחל בשור, עד דיונות החול שממערב לאשלים (איור 2), הוא מישור לס, כ-310–320 מ' מעל פני הים, כנראה בפשט הנחל; כלפי צפון הופך השטח חולי יותר, עד השוליים הדרומיים של חולות חלוצה.

רוב השטח יושר והוכשר לעיבוד חקלאי ולא נמצאו בו אתרים ארכיאולוגיים, אולם בצפון נמצאו אתרים אחדים (טבלה 1) וארבע טרסות חקלאיות הבנויות כל אחת משני נדבכי אבן (טבלה 2).
 
טבלה 1. שטח A, אתרים
אתר
נצ"מ
תיאור
4
170414/542362
תפזורת פריטי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה והתקופה הביזנטית (40×40 מ')
5
169524/542374
תפזורת דלה של פריטי צור (20×20 מ'), וחרסים אחדים מתקופת הברונזה הקדומה
7
169527/542465
אתר חניה (20×20 מ') עם תפזורת של פריטי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה
8
170503/542446
אתר חניה שבו שרידי קירות ומתקן (איור 3) ותפזורת כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה
9
169150/542702
תפזורת כלי צור וחרסים מהתקופות הביזנטית והעות'מאנית (30×30 מ')
10
169462/542756
אתר חניה (50×50 מ') שבו כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה
101
170418/543057
בית קברות מוסלמי (100×150 מ'), ברובו מחוץ לתחום הסקר
104
170285/543598
תפזורת כלי צור ואבנים (60×60 מ'), רבות מהן שרופות
105
169150/542294
תפזורת כלי צור ומעט חרסים מתקופת הברונזה הקדומה (40×40 מ')
106
169555/542545
אתר חניה עם תפזורת כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ומהתקופות הביזנטית והעות'מאנית
107
169465/542575
אתר חניה עם פיזור כלי צור וחרסים מהתקופה הכלקוליתית
112
169700/543445
אתר חניה (100×100 מ') עם תפזורת כלי צור וחרסים מהתקופה הביזנטית
113
169750/542995
אתר פרהיסטורי גדול (כ-90 דונם; איור 4). נמצאו פריטי צור רבים (איור 5) שבהם סהרונים מן התרבות הנטופית וכן פריטים מתקופות מאוחרות יותר
 
טבלה 2. שטח A, טרסות
טרסה
נצ"מ
אורך (מ')
202
169332/542316
13
203
169554/542644
24
204
169536/542613
41
205
169616/542727
62
 
שטח B, במורדות הצפוניים של רכסי הר הנגב, מדרום לכביש 211 וממזרח לאשלים (איורים 6–9), מאופיין בגבעות נמוכות של סלע קירטון שראשיהן מתנשאים לגובה של 340–350 מ' מעל פני הים ושעליהן חמדת צור. בין הגבעות משתרעת מערכת של יובלים רחבים ורדודים הזורמים צפונה-מזרחה, לעבר הנחלים בשור ובאר חיל. בשטח ניכרים סימני פעילות צבאית.
בתוך הערוצים נמצאו תשע מערכות של טרסות (טבלה 3) שהשתמרו לגובה שני נדבכים לפחות (0.7–1.0 מ' רוחב, 0.2 מ' גובה לפחות; איורים 10, 11). בתחום מערכות אלה ומחוצה להן התגלו בורות ומבנים הקשורים בהן, ואתרים נוספים (טבלה 4).
 
טבלה 3. שטח B, מערכות חקלאיות
מערכת
איור
מס' טרסות
מס' נדבכים
גובה מרבי (מ')
כיוון זרימת הערוץ
A
7
46
4
0.5
מזרח–מערב
B
6
22
4
0.5
דרום–צפון
C
7
27
8
1.5
דרום–צפון
D
7
21
4
0.6
דרום-מזרח–צפון-מערב
E
8
15
4
0.5
דרום–צפון
F
8
18
5
0.6
דרום–צפון
G
9
19
4
0.4
דרום-מזרח–צפון-מערב
H
9
30
4
0.4
מזרח–מערב
I
9
6
5
0.5
מזרח–מערב
 
טבלה 4. שטח B, אתרים
אתר
נצ"מ
תיאור
12
171722/539992
טרסה חקלאית הבנויה מנדבך אחד של אבנים קטנות המונחות בשורה (מחוץ לגבולות השטח; לא בתוכנית)
13
172224/540345
שישה גלי אבנים (0.5 מ' קוטר), בני נדבך אחד
15
172256/540253
גל אבנים (3 מ' קוטר), ייתכן מתקן; סמוך לו חרסים מהתקופה הביזנטית
16
172564/540253
מערכת טרסות מהתקופות הרומית–הביזנטית
17
172550/540768
בור מים חצוב בסלע גיר (כ-4.5 מ' עומק; איור 12) שמעל פתחו העגול (1.5 מ' קוטר) השתמרה בנייה מאבן לגובה של ארבעה נדבכים. סביבו נמצאו חרסים מהתקופות הביזנטית והעות'מאנית
18
173462/541851
בור מים חצוב בסלע גיר (כ-4 מ' עומק; איור 13) שפתחו מלבני (1.0×1.5 מ') ונראה שעודו בשימוש
19
174801/541553
בור מים חצוב בסלע גיר (כ-4.5 מ' עומק; איור 14) שפתחו עגול (1.2 מ' קוטר)
108
174942/541201
קיר אבן (4 מ' אורך) בנוי בנדבך אחד
109
174670/541475
מבנה מלבני (4×5 מ'; איור 15) שקירותיו השתמרו לגובה ארבעה נדבכי אבן, במערכת C
110
173803/540960
מבנה גדול (15×25 מ') בראש גבעה, מחולק לחדרים, שסביבו חרסים מתקופת הברונזה הקדומה ומהתקופה הביזנטית
111
173602/540830
מבנה מעוגל (50 מ' קוטר), בנוי מנדבך אבנים אחד ונראה ששימש מכלאה
114
175205/541945
מבנה מעוגל (5 מ' קוטר; איור 16) שהשתמר לגובה שני נדבכי אבן, סמוך לקצה טרסה
 
שטח PV, שצורתו משולש, נמצא מצפון לכביש 211 וממערב לשטח A (ר' איור 1) וכולל את השוליים הדרומיים-מזרחיים של גבעת חיל. אלו הן גבעות קירטון נמוכות המתנשאות לגובה של כ-320 מ' מעל פני הים ומכוסות בדרום בחמדת צור ובצפון במעט חול. בשטח ניכרת פעילות אינטנסיבית של כלים הנדסיים שכללה חישוף והקמת סוללות עפר, וסביר להניח שגרמה נזק גם לאתרים ארכיאולוגיים, שלא התגלו.
בין השטחים A ו-PV נמצאו שש טרסות חקלאיות (PV5–PV0; ר' איור 2).
 
האתרים הפרהיסטוריים בשטח A נחשפו בעקבות הסעת החול ברוח ושקיעת כלי הצור בשכבת הלס. המערכות החקלאיות שנחשפו בשטח B מצביעות על התיישבות חקלאית שהחלה בתקופה הרומית ונמשכה בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. השטחים החקלאיים עובדו גם בתקופה העות'מאנית.