בחודשים נובמבר ודצמבר 2007 נערכה חפירת בדיקה במתחם הישן של משרד החוץ בירושלים (הרשאה מס' 5287-A; נ"צ 21942-51/63238-57; איור 1), לקראת בניית שכונת מגורים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת ב' יאיר, נוהלה על ידי ד' לוי, בסיוע ר' אבו חאלף (מנהלה), מ' קונין (מדידות ושרטוט), א' בלשוב (שרטוט), ר' אבנר ור' בר-נתן (זיהוי כלי חרס), כ' הרש (ציור ממצא), ק' עמית (צילום ממצא), ר' ויניצקי (מעבדת מתכת) וד"צ אריאל (נומיסמטיקה).
שטח החפירה נמצא בשולי אתר בנייני האומה, שבו נערכו בעבר חפירות נרחבות (ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה טו:19–24; Arubas B. and Goldfus H. [eds.]. 2005. Excavations on the Site of the Jerusalem International Convention Center (Binyanei Ha'Uma): The Pottery and Other Small Finds [JRA Supplementary Series 60]. Portsmouth; חדשות ארכיאולוגיות 123) ונתגלו שרידים שזמנם למן תקופת הברזל ועד התקופה הביזנטית.
נחפרו שבעה וחצי ריבועים על שלוחה המשתפלת מצפון לדרום. נחשפו מחצבת אבן, בור מים הבנוי בחלקו שנפגע במהלך עבודות הבנייה, ומפלס אבני שדה קטנות עד גדולות (איור 2). הממצא הקרמי שהתגלה מתוארך לתקופות הברזל, החשמונאית והרומית הקדומה והמאוחרת, ואינו באתרו.
נחשפה מחצבה (L101; מידות 5.2×6.5 מ') מאבן גיר קשה הכוללת תעלות ניתוק סביב גושי אבן במגוון גדלים (0.50×0.65–0.80×1.10 מ') ודופנות חצובות שמהן נעקרו אבני בנייה (איור 3). החציבות נמשכות מזרחה ודרומה מעבר לגבולות החפירה (חדשות ארכיאולוגיות 122).
במערב נחתכת המחצבה בבור מים הבנוי בחלקו ומטויח (L100; אורך מרבי 6.5 מ', גובה השתמרות 2 מ'; איור 4). לבור מתאר לא רגולרי בשל התאמתו לסלע ולו שתי דפנות בנויות. הדופן הצפונית (W1; אורך 4.4 מ', רוחב 0.5 מ', גובה השתמרות 0.5 מ'), מושתתת ונשענת על הסלע ולה שורת אבני בנייה גדולות בפן הפונה אל פנים הבור ואבני שדה קטנות עד בינוניות בפן החיצוני. הדופן המערבית (W2A; מידות 1.20×1.15 מ', 0.5 מ' גובה השתמרות) בנויה משתי שורות של אבני בנייה גדולות שביניהן אבני שדה קטנות עד בינוניות, והיא נמשכת צפונה (W2B; אורך 2.8 מ', רוחב 1 מ'). חומר המליטה אפור ומכיל גריסים לבנים וגרגירי פחם. רצפת הבור נוטה בשיפוע אל מרכזו ומדורגת בחלקה המערבי. לבור חמש שכבות טיח (עד 0.1 מ' עובי) הכוללות טיח אפור עם גריסים לבנים וגרגרי פחם בדומה לחומר המליטה; מעליו טיח ורדרד שמרקמו קשיח, עם חרסים כתושים ושברי אבנים; ומעליו שלוש שכבות מלט, המעידות על תיקונים בשלב השימוש האחרון של הבור. מתחת לטיח הרצפה נחשפה פיסת ברזל מודרנית.
ממערב לבור המים נחשף מפלס אבני שדה (L110) קטנות–בינוניות שכנראה פילס את המדרון המשופע. בחלקו המזרחי של המפלס נחשף ריכוז חרסים גדול; דומה כי החרסים אינם באתרם.
ממצא כלי החרס נחשף ברובו ממערב לבור המים וכולל כלים ממגוון תקופות. מתקופת הברזל התגלה שבר קערה (איור 1:5). מן התקופה החשמונאית התגלו קערה (איור 2:5), סיר בישול (איור 3:5) וקנקן (איור 4:5). לתקופה הרומית הקדומה מתוארכים סירי בישול (איור 5:5–10), קנקן (איור 11:5), פך (איור 12:5) וכנים (איור 13:5–15), שבהם כן עם אות או סימן חרות (איור 15:5) שמשמעותו אינה מובנת. מן התקופה הרומית המאוחרת (המאות הא'–הג' לסה"נ) נתגלו קנקן (איור 16:5) וכן לוחית חרס טבועה ככל הנראה בדגם דמות דיוניסית (איור 6) שזהה לה נתגלתה בחפירה קודמת באתר (Magness, J. 2005. The Roman Legionary Pottery. In: Arubas B. and Goldfus H. [eds.], Excavations on the Site of the Jerusalem International Convention Center (Binyanei Ha'Uma): The Pottery and Other Small Finds [JRA Supplementary Series 60]. Portsmouth; pp. 69–194). כשמונה מטרים מדרום לשטח החפירה נתגלה מטבע של קונסטנטיוס הב' (351–361 לסה"נ; ר"ע 115440).
ניתן להבחין בחפירה בשני שלבים. בשלב הראשון שימש המקום מחצבה. בשלב השני הותקן בור המים, אשר חתך את המחצבה בתקופה העות'מאנית ושימש את תושבי הכפר הערבי שיח' בדר עד שנת 1948.