בשלב הראשון נבנה מבנה גדול עם קיר מדרום (W4; איור 3) וארבעה קירות הניצבים לו

(W28 ,W20 ,W18 ,W6). יסודות הקירות הושתתו באדמת החרסית. נראה שקירות 4 ו-28 סוגרים את המבנה מדרום וממזרח, שכן מעבר להם לא נמצאו שרידים ארכיאולוגיים. הקירות הפנימיים (6, 20 ו-18; 0.8 מ' רוחב) מחלקים את החלל הפנימי לשלושה מרחבים שונים בגודלם: מרחב מזרחי, בין קירות 28 ו-6 (2.5 מ' רוחב); מרחב מרכזי, בין קירות 6 ו-20 (כ-1.2 מ' רוחב); ומרחב מערבי, בין קירות 20 ו-18 (0.8 מ' רוחב). החרסים המעטים שנמצאו, בעיקר שברי גוף, לא מאפשרים לתארך שלב זה.

בשלב מסוים הוצמד לקיר 4 מדרום קיר נוסף (W2; איור 3: חתך 2–2) שיסודותיו חודרים לתוך הקרקע לעומק כפול מזה של קיר 4, ומושתתים על בולדרים מבזלת שהושלכו אל תוך תעלת היסוד. נראה שהקיר נועד לתמוך בקיר 4, שהחל לנטות צפונה במורד המדרון (איור 4).
בשלב השני נערכו שינויים פנימיים במבנה. קיר 20 יצא מכלל שימוש ומעליו נבנה קיר
(W14; איור 5) שממנו שרד נדבך אחד. בקצהו הצפוני של קיר 14 נמצא פתח שהוביל למרחב הצר שבינו לבין קיר 6 המקביל לו ממזרח. קיר 14 והנדבך העליון של קיר 6 נבנו מאבני גזית גדולות מנארי רך שהונחו לסירוגין על ראשן ועל גחונן (איור 6). במרחב הצר שבין הקירות, צמוד לקיר 6, נבנה מתקן מלבני (L15; איור 7) שקירותיו בנויים בשורת אבני גוויל מבזלת; לא ברור למה שימש.
גם קיר 18 יצא מכלל שימוש ועליו הונחה רצפת אדמה מהודקת (L23; לא בתוכנית) שניגשה לקיר 14 ממערב. רצפה 23 הייתה מכוסה בשכבת אדמה (L12; לא בתוכנית; איור 8) עם סימני שרפה וחומר לבנים ורדרד, שבה נמצאו שברי כלי חרס כגון קערה (איור 1:9), סירי בישול (איור 2:9, 3), קנקנים (איור 4:9–8), פך (איור 9:9) ופכית (איור 10:9) המתוארכים לסוף התקופה ההלניסטית.
משני צדי רצפה 23 נמצאו קטעי רצפה בנויה אבני בזלת שטוחות: אחד (L13; איור 10) נמצא מדרום לרצפה 23, צמוד לפן הצפוני של קיר 4, והשני (L16) נמצא מצפון לה, כ-2 מ' מהקטע הראשון, ועליו נמצאו קערת בזלת עשויה היטב (איור 1:11) ושבר קערית עם רגליות מבזלת (איור 2:11). לא ברור מתי הותקנה רצפת האבן, האם היא קשורה לרצפה 23 או שהיא מבטלת אותה. רצפות 16 ו-23 נמצאו שקועות ונוטות מזרחה (איור 12).
צמוד לקיר 28 התגלה קטע נוסף של רצפת אבן (L26; איור 13) שקועה ונטויה מזרחה שעליה נמצאו חרסים מעטים. מכיוון שרצפה זו דומה לרצפות 13 ו-16 היא תוארכה לאותו שלב בנייה.
גם קירות 6 ו-28 נמצאו נוטים מזרחה. הרצפות והקירות הנטויים מזרחה כוסו במפולות של אבני בנייה (L7) שנפלו ממערב למזרח. אבנים אלה מגיר רך ואילו אבני היסוד של הקירות הן מבזלת. המפולות, שקיעת הרצפות והטיית הקירות מזרחה מעידות כנראה שהמבנה נהרס ברעידת אדמה חזקה.
 
ייתכן שהמבנה נמצא בקצה הדרומי של היישוב בתל בית גן. מידות המבנה ועובי קירותיו מעידים שהיה גדול ואיתן, אך לא ברור האם שימש לצורכי ביטחון או חקלאות, ייתכן שאפשר לייחס את חורבן המבנה לרעידת האדמה שאירעה בארץ ישראל בשנת 64 לפסה"נ.