במחשופי הגיר, בשטח של כעשרה דונמים, מרוכזות מחצבות במגוון גדלים. לרוב המחצבות מתאר מלבני, עם דפנות ישרות שברובן נחצבו 2–4 מדרגות (0.25–0.35 מ' גובה; טבלה 1). במקומות אחדים נמצאו אבנים באתרן שסביבן חצובות תעלות ניתוק (6–10 ס"מ רוחב). במחצבות אחדות נמצאה מעט פסולת סיתות, ונראה שהאבנים עובדו בשטחן.

 
טבלה 1. המחצבות
לוקוס
מידות (מ')
הערות
איור
103
בצפון: 2.0×3.4, 0.95–1.45 גובה; בדרום: 2.9×6.0, 2.2 גובה
4–6 מדרגות חציבה ותעלת ניתוק
1
104
3.7×4.3, 2.05 גובה
4–7 מדרגות חציבה, בתחתית אבנים אחדות (0.2×0.5×0.8)
1
107
1.5×4.0
3–4 מדרגות חציבה בסלע שכנראה ניתק מדופן המחצבה שממערב לו
2
108
4.5×5.0
בצפון: 4 מדרגות חציבה ותעלת ניתוק. בדרום: 2–3 מדרגות חציבה
3
109
3.5×8.5
3–4 מדרגות חציבה
3
111
2.3×3.0 במערב, 2.6×3.5 במזרח
1–3 מדרגות חציבה
4
112
עד 5.0–6.5×11.0, 1.75 גובה
1–4 מדרגות חציבה ותעלת ניתוק
5
113
2.5×6.5, 0.8–1.8 גובה
5 מדרגות חציבה, תעלת ניתוק ואבנים אחדות שניתוקן לא הושלם
5, 6
114
1.5×10.0, 0.8 גובה
2–3 מדרגות חציבה
7
116
1.0–1.5×5.0–7.8, 1 גובה
3–4 מדרגות חציבה, תעלת ניתוק
8
 
בסלע הקירטון שמתחת לנארי זוהו חללים טבעיים שהורחבו ונחצבו
(L115 ,L106 ,L105; איורים 9–11), כנראה לצורך כרייה של חומר גלם לתעשיית הסיד. במקומות אחדים נראה שהחוצבים כיוונו לנארי הנוח והקל שהתאים לבנייה, ובהגיעם לשכבת הקירטון הופסקה חציבת האבן והחלה כריית הקירטון.
המחצבות היו מכוסות בשכבה של אדמת יער שהכילה שברים ספורים של כלי חרס המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה, שבהם שני קנקנים (איור 12).
 
התברר שהמחצבות ננטשו בעקבות ניצולו המרבי של הסלע. ממצא כלי החרס הדל והסחוף לא מאפשר לתארך את המחצבות, אך אפשר לקבוע שהחציבות בקירטון מאוחרות לחציבות בנארי, ושקיר הטרסה מאוחר להן, כנראה בן זמננו.