קטע חורבת רחבה (איור 2)

1מדרגת עיבוד חקלאי (נ"צ 202949/551183). קיר בנוי בערוץ הואדי בכיוון מזרח–מערב משורה של אבני שדה גדולות (0.5×0.5×0.8 מ').
 
2 – מאגר (נ"צ 202666/551177; 12×7 מ', 2 מ' גובה; איור 3; כהן וכהן-אמין תשס"ד:19). כ-150 מ' מצפון לחורבת רחבה נמצא מאגר מים עם שתי תעלות להטיית מי גשם. המאגר חצוב בחלקיו הדרומי, המערבי והמזרחי, ואילו בחלקו הצפוני, הפונה למדרון, בנוי קיר (0.4 מ' רוחב) מאבני שדה בינוניות (0.3×0.3×0.3 מ'). מצפון לקיר, על גבי מדרון הגבעה, יש שפכי עפר שהוצאו מהמאגר בעת חציבתו או ניקיונו. שתי תעלות המנקזות מי גשמים מזינות את המאגר, עליונה (2 מ' רוחב, 0.1 מ' עומק) ותחתונה (1 מ' רוחב, 0.2 מ' עומק). ראשית התעלה העליונה סמוכה לחומה של חורבת רחבה, והיא משתפלת צפונה במורד המדרון, חפורה בחלקה באדמת הגבעה ותחומה בצדה המזרחי בשורה של אבני שדה בינוניות (0.4×0.4×0.8 מ'). התעלה התחתונה מקבילה לעליונה, מטרים ספורים מתחתיה. היא חצובה בחלקה בסלע, ותחומה בצדה הצפוני בקיר תוחם הבנוי מאבני שדה לא אחידות בגודלן (איור 4).
 
3 – רוגם (נ"צ 202692/551131; 4×5 מ', 1 מ' גובה; איור 5). בנוי מאבני שדה לא אחידות בגודלן (0.5×0.7×0.8 מ'). בראש הרוגם ולצדו פזורים לוחות אבן (0.3×1.0×1.0 מ').
 
4מחצבה (נ"צ 202641/550992; איור 6).
 
5 – חורבת רחבה (נ"צ 202563/550889), על ראש גבעה, כ-0.5 ק"מ מדרום לדימונה. בחפירות התגלו מצודת סוגרים סגלגלה מהמאה הי' לפסה"נ ומצודה קטנה מהתקופה הרומית (כהן וכהן-אמין תשס"ד:13–19).
 
6 – ספלולים (נ"צ 202638/550753; איור 7). האתר התגלה בשנת 2007, בפיקוח ארכיאולוגי, כ-50 מ' ממזרח למצודה בחורבת רחבה. באתר ספלולים חצובים שמתארם חרוטי ופיזור של כלי צור האופייניים לתרבות הנטופית.
 
7 – מבנים (נ"צ 202501/550944). חמישה מבנים מלבניים (כ-2.5×3.0 מ', עד 0.5 מ' גובה; איור 8) שרדו לגובה נדבך אחד של אבני שדה גדולות (0.7×0.4×0.3 מ'). כמו כן התגלה באתר פיזור של כלי צור ולהבי מגל מהתקופה הכלקוליתית.
 
8 – מבנה עגול (נ"צ 202222/550565; 4 מ' קוטר, 0.5 מ' גובה). בבסיס המבנה אבני שדה מהוקצעות (0.3×0.4 מ') ומעליהן אבני שדה קטנות (0.1×0.1×0.1 מ'), ייתכן שריד של רוגם.
 
9 – מבנה עגול (נ"צ 202144/550478; 6 מ' קוטר, 1 מ' גובה). בנוי אבני שדה קטנות
(0.1×0.1×0.2 מ').
 
10 – מבנים ומתקן (נ"צ 201918/550425). מבנה עם שישה חדרים (5×5 מ' כל חדר, כ-0.5 מ' גובה) הבנויים סביב חצר מרכזית (6×10 מ'), באבני שדה בינוניות (0.3×0.3×0.3 מ'). בשטח המבנה פזורים כלי צור וחרסים לא אינדיקטיביים. כ-50 מ' ממזרח התגלה מבנה עגול (5 מ' קוטר), וצמוד אליו מדרום מתקן אליפטי (2.0×2.5 מ', 0.5 מ' גובה) בנוי אבני שדה קטנות (0.2×0.2×0.2 מ').
 
11 – מדרגות עיבוד חקלאי (נ"צ מרכזי 201791/550502). מערכת של מדרגות עיבוד חקלאי (כ-0.7 מ' רוחב) הבנויות לרוחב אפיק הואדי בכיוון מזרח–מערב. אורך מדרגות העיבוד משתנה בהתאמה לרוחב ערוץ הואדי (50 מ'אורך ממוצע;איור 9). הטרסות השתמרו לגובה שני נדבכים (כ-0.5 מ'). פן אחד בנוי מאבני שדה בינוניות (0.3×0.4×0.5 מ') ופן אחד מאבני שדה קטנות (0.1×0.1×0.1 מ'). הטרסה הדרומית הנמצאת במורד הואדי שונה מהאחרות: היא רחבה מהן (1.5 מ' רוחב) ובנויה שני פנים מאבני שדה בינוניות (0.3×0.3×0.3 מ') וליבה מאבני שדה קטנות (0.1×0.1×0.1 מ').
 
קטע מישור ירוחם (ר' איור 1)
12 – פיזור כלי חרס, ככל הנראה אתר חנייה(נ"צ 199100/548142; כ-0.5 דונם). החרסים מתוארכים לתקופות הרומית והעות'מאנית, ובהם חרסים שחורים ממשפחת כלי עזה. בין החרסים התגלו גם שברי אבני שחיקה מבזלת.
 
13 – בית חווה (נ"צ 198950/549112; כ-1 דונם). שלושה מבנים ומאגר מים התגלו במסגרת סקר ישראל (מפת ירוחם [177]). המבנה המרכזי גדול מהאחרים (10×25 מ'), והוא בנוי מחצר ולצדיה שני חדרים רבועים. קירות המבנה (0.6–1.0 מ' רוחב, כ-1 מ' גובה) בנויים אבני שדה מהוקצעות (0.3×0.3×0.4 מ'). מצפון ומדרום למבנה המרכזי, כ-20 מ' לכל כיוון, התגלו שני מבנים מלבניים קטנים יותר. הצפוני (4×6 מ') השתמר חלקית. הדרומי-מערבי (7×10 מ', כ-0.8 מ' רוחב הקירות, כ-0.5 מ' גובה) בנוי מאבני שדה בינוניות (0.3×0.3×0.5 מ') ויש בו שלושה חדרים.
כ-40 מ' ממערב למבנה המרכזי מאגר מים תת-קרקעי (5×7 מ', כ-5 מ' עומק; איור 10) בנוי לתוך בור. קירותיו (0.8 מ' רוחב) עשויים אבני גזית ומטויחים בחלקם הפנימי והחיצוני בטיח מודרני המעיד על השימוש שנעשה בבריכה במאה הכ' לסה"נ. המאגר היה מקורה בקשתות אבן שנישאו על גבי שלוש אומנות בקירות הפנימיים. למאגר בריכת שיקוע רבועה (2.0×2.5 מ') שנועדה להפריד את הסחף ממי השיטפונות שהזינו את המאגר. בפינה הדרומית-מערבית של המאגר, בגובה פני שטח, הותקנה שוקת מלבנית (0.6×1.2 מ'), ייתכן תוספת מודרנית. באתר פיזור של קרמיקה מהתקופה הביזנטית (המאה הו' לסה"נ).
 
14 – ריכוז אבני גזית (נ"צ 198154/547777). אבנים מסותתות (0.3×0.3×0.3 מ') נמצאו על פני השטח, כנראה שרידי קיר (2.5 מ' אורך משוער, 0.5 מ' רוחב משוער). לצד האבנים פיזור של קרמיקה מהתקופות הביזנטית והעות'מאנית.
 
15 – מטמורה (נ"צ 197543/547488; איור 11). חלל רבוע חצוב בסלע (כ-5×5 מ', לפחות 1.5 מ' גובה).חזית המטמורה פונה מזרחה ובה פתח מלבני (0.7×1.3 מ') בנוי אבני שדה בינוניות (0.3×0.3×0.4 מ'). במרכז המטמורה עמוד חצוב התומך בתקרה. סמוך למטמורה פיזור של כלי צור וחרסים מהתקופה העות'מאנית. כ-10 מ' ממזרח למטמורה יש אולי מטמורה נוספת.
 
16 – אתר נחל ירוחם (נ"צ 196850/548075; אתר עתיקות מוכרז). קיר ארוך (כ-80 מ' אורך, כ-0.6 מ' רוחב) בנוי אבני שדה קטנות (0.2×0.2×0.2 מ') בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב. לא ברור למה שימש הקיר וייתכן שהוא מודרני.
 
קטע נחל אבנון (איור 12)
17 – מדרגות עיבוד חקלאי (נ"צ 196230/545671).
 
18 – שני קירות (נ"צ 195950/545480; כ-2 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב), כיוונם צפון–דרום וייתכן שהם שרידי מבנה. סמוך לקירות נמצאו שרידי מדרגת עיבוד חקלאי.
 
19 – מתחם מלבני (נ"צ 195915/545472; 10×12 מ'). מוקף בקיר (כ-0.5 מ' רוחב) בנוי מאבני שדה קטנות (0.2×0.2×0.2 מ').
 
20 – מדרגות עיבוד חקלאי וקירות מבנים (נ"צ 196033/545247). מערכת של מדרגות עיבוד חקלאי בערוץ הואדי. על שלוחה הגבוהה מעט מערוץ הואדי יש אולי שרידים של מבנה חווה. קירות המבנים (כ-0.4 מ' רוחב) בנויים מאבני שדה בינוניות (0.3×0.3×0.4 מ') בכיוון מזרח–מערב וצפון–דרום. באתר פיזור מועט של שברי כלי חרס על פני השטח.
 
21 – מדרגות עיבוד חקלאי (נ"צ 196100/545077). מערכת מדרגות עיבוד חקלאי בנויות בערוץ ואדי.
 
22 – גלי אבנים (נ"צ 196215/544614). שתי ערמות אבנים (כ-0.5 מ' גובה) מאבני שדה (0.3×0.3×0.3 מ'), ייתכן שרידי רגמים (2×2 מ' מידות משוערות).
 
23 – מבנים עגולים (נ"צ 196147/544612). חמישה מבנים עגולים (2 מ' קוטר פנימי, 0.4 מ' רוחב קירות; איור 13). בחלקו המזרחי של האתר מתחם עגול (9 מ' קוטר) מוקף בקיר (כ-1 מ' רוחב) בנוי מאבני שדה בינוניות (0.2×0.3×0.4 מ'). על סמך שברי כלי החרס שנמצאו באתר ניתן להניח כי הוא שימש בתקופת הברונזה הביניימית.
 
24 – מדרגות עיבוד חקלאי (נ"צ 196135/544572). מערכת של מדרגות עיבוד חקלאי (1 מ' רוחב) הבנויות לרוחב ערוץ ואדי, עשויות אבני שדה בינוניות (0.3×0.3×0.3 מ').
 
25 – מדרגות עיבוד חקלאי (נ"צ 195754/544524). מערכת של מדרגות עיבוד חקלאי (0.4 מ' רוחב) בערוץ ואדי, מאבני שדה בינוניות (0.2×0.3×0.3 מ').
 
26 – מדרגת עיבוד חקלאי (נ"צ 195346/545698; כ-0.5 מ' רוחב). כיוונה צפון–דרום והיא בנויה מאבנים קטנות.
 
27 – מדרגות עיבוד חקלאי (נ"צ 195620/544340). מערכת של מדרגות עיבוד חקלאי (0.5 מ' רוחב) בנויות מאבני שדה בינוניות (0.2×0.3×0.3 מ').
 
28 – מבנים וקירות שדה (נ"צ 194649/544800). שני מבנים מלבניים (4.5×3.5 מ', 0.7 מ' רוחב הקירות, כ-0.3 מ' גובה השתמרות) בנויים מאבני שדה בינוניות (0.2×0.3×0.3 מ'). סמוך למבנים  קירות שדה (0.6 מ' רוחב) התוחמים חלקות חקלאיות, בנויים מאבני שדה קטנות (0.1×0.1×0.1 מ') ובינוניות (0.2×0.2×0.3 מ').
 
29 – קיר (נ"צ 194635/544474; 0.9 מ' רוחב). בנוי לרוחב ערוץ ואדי, ייתכן סכר. שני פניו בנויים מאבני שדה גדולות (0.5×0.5×0.8 מ') וליבת הקיר מאבני שדה קטנות. לצד הקיר נמצא גם ריכוז אבנים, ייתכן שרידי מבנה.
 
30 – מדרגת עיבוד חקלאי (נ"צ 194188/544519), כיוונה צפון–דרום וחלקה נהרס בעבודות של כלי מכני.
 
31 – קירות (נ"צ 194026/544497; איור 14). שרידי קירות וחדר מלבני (2.0×2.5 מ', 0.4 מ' רוחב הקירות) בנוי מאבני שדה בינוניות (0.3×0.3×0.3 מ'), אולי בית חווה. האתר נפגע מעבודות של כלי מכני.
 
32 – מצודת נחל אבנון (נ"צ 194161/544695; אתר עתיקות מוכרז). חורבה ובה שרידי קירות של מצודה מתקופת הברזל. בסקר אותרו הגבולות המזרחי והצפוני של החורבה. חלקיה המערבי והדרומי מכוסים בשפכי עפר ואי אפשר לראות בהם את השרידים הקדומים. ניתן להבחין בקיר (1 מ' רוחב) שהשתמרותו די טובה, כיוונו צפון–דרום והוא בנוי אבני שדה בינוניות (0.3×0.3×0.3 מ'). הקיר מקביל למצוק של ערוץ הואדי ואולי הוא החומה המזרחית של המצודה. על פני שטח החורבה פיזור של קרמיקה מתקופת הברזל. במצוק הואדי ממזרח למצודה, ניתן להבחין בשרידי קיר נוסף (כ-20 מ' אורך, כ-0.4 מ' רוחב, כ-1.2 מ' גובה) שכיוונו מזרח–מערב והוא בנוי אבני שדה קטנות
(0.2×0.2×0.2 מ') דבוקות זו לזו בחומר מליטה עשוי טין. סמוך לקיר פיזור של חרסים מתקופת הברונזה הביניימית המתארכים אותו לתקופה זו.
 
33 – פיזור אבנים מהוקצעות (נ"צ 194535/544881; 0.3×0.3×0.3 מ' גודל האבנים). אולי שרידי מבנה. בין האבנים פיזור של קרמיקה לא אינדיקטיבית.
 
34 – קיר (נ"צ 194818/544884; 6 מ' אורך, כ-0.5 מ' רוחב). בנוי אבני שדה קטנות
(0.2×0.2×0.2 מ'), ויוצר חצי מעגל הפתוח לצפון. לצד הקיר פיזור של קרמיקה לא אינדיקטיבית.
 

האתרים שנסקרו אופייניים להר הנגב. האתר הקדום ביותר נמצא ממזרח לחורבת רחבה – אתר פרהיסטורי עם ממצאים מהתרבות הנטופית ובו כלי צור וספלולים חצובים בסלע

(6). ממערב לחורבת רחבה נסקר אתר מהתקופה הכלקוליתית הכולל ככל הנראה מבני מגורים (7). שני אתרים מתקופת הברונזה הביניימית נסקרו בקטע הסמוך לנחל אבנון, באחד התגלה קיר בנוי אבן (32) ובשני מבנים עגולים (23). כמו כן, התגלו בסקר כמה מבני רוגם שמקובל לייחסם לתקופה זו (3, 8, 22). נסקרו שתי מצודות מתקופת הברזל, האחת בחורבת רחבה (5) והשנייה בנחל אבנון (32). הפריחה היישובית שהייתה בהר הנגב בתקופה הביזנטית, משתקפת בבתי החווה שבמישור ירוחם ובנחל אבנון (13, 31), במדרגות העיבוד המעידות על חקלאות מי נגר (1, 11, 17, 20, 21, 24–28, 30) ובמאגר שמצפון לחורבת רחבה (2). בולטת בהעדרה הפעילות האנושית בימי הביניים. המטמורה (15) וריכוז החרסים ממשפחת כלי עזה השחורים שנמצאו באתר החנייה במישור ירוחם (12) מעידים על פעילות בשלהי התקופה העות'מאנית והמנדטורית במישור ירוחם.