התברר כי פני השטח(L101 ,L100) הם מילוי אדמה מודרני לצורכי עיבוד חקלאי (1.0–1.5 מ' עובי), שהכיל שברי כלי חרס מכמה תקופות, שברי זכוכית, פורצלן ועצמות ממאה השנים האחרונות.

השטח הצפוני. מתחת למילוי האדמה, בחלק המערבי של החפירה, נחשפו מפלס סלע גיר רך ומפלס אבנים קטנות ובינוניות (L103; כ-3 מ' רוחב) היורד בצדו המערבי עד לסלע כדופן בנויה ומטויח מצדו החיצוני. בצד המזרחי משמשים מילוי האבנים וסלע הגיר דופן מערבית של תעלת מים חצובה ובנויה (L102; איורים 4, 5), שכיוונה צפון–דרום. התעלה מטויחת בטיח לבן, מעורב בחרסים כתושים קטנים ופיח רב (3 מ' אורך חשיפה, כ-0.4 מ' רוחב, 0.6 מ' עומק). קטע נוסף (1.5 מ' אורך) נחשף בריבוע החפירה הצפוני (L105) ובחלק המערבי של החפירה נחשפה תעלה חפורה (L104; רוחב 1 מ'), מקבילה לו.
השטח הדרומי. נחשפו שתי תעלות חצובות מקבילות זו לזו שכיוונן דרום–צפון. התעלה המזרחית (L106; אורך חשיפה 6.5 מ', רוחב 0.4 מ', עומק 0.6 מ'; איור 6) נחצבה בסלע גיר רך וטויחה בטיח לבן מעורב באבנים קטנות, שברי חרסים קטנים ופחם. התעלה יצאה מכלל שימוש ובוטלה בסתימה מכוונת של אבני גוויל בינוניות וקטנות. התעלה המערבית (L107; אורך חשיפה 4.5 מ', רוחב 0.4 מ', עומק 0.25 מ'), חצובה בסלע גיר רך, אינה מטויחת ונראה שזהו ניסיון חציבה שלא צלח. בין שתי התעלות נחשפו חציבות רדודות שטיבן אינו ברור. מצדה המזרחי של התעלה המזרחית הסלע משתפל מזרחה. בוני התעלה פילסו את האזור (L108) בקיר אבן בנוי מאבני גוויל גדולות בבנייה יבשה, מקביל לתעלה בכיוון דרום–צפון, ובמילוי של אבני גוויל קטנות הניגש לקיר האבן.
 
בחפירה נחשף מכלול של תעלת מים חצובה ובנויה ודרך צמודה ומקבילה אליה. אורכם הכולל של שני הקטעים הוא עשרה מטרים. גובה קרקעית התעלה יורד מ-761.90 מ' בקצה הדרומי עד 760.95 מ' בקצה הצפוני. תעלת המים בנויה על קו פרשת המים וכיוונה צפון–דרום. לא נמצאו ממצאים בתוך התעלה ובמילוי הדרך שיכולים לתארך את המכלול. מדגימות פחמן 14 של הטיח הלבן בתוך התעלה (L102) ומהטיח האפור של שלב הסתימה והדרך (L106 ,L101) מתוארכת בניית התעלה למאות הא'–הב' לסה"נ. על סמך תוואי התעלה, אופי הבנייה וסוג הטיח ייתכן שזהו קטע מאמת המים העליונה מהתקופה הרומית–ביזנטית, שהוליכה מים מברכות שלמה שמדרום לבית לחם אל העיר העליונה של ירושלים. נחפרו קטעים נוספים של האמה בגבעת המטוס (חדשות ארכיאולוגיות 111) ובדרך חברון (חדשות ארכיאולוגיות קג: 68–70).