נחפר חדר מלבני (L100; מידות 3.5×5.0 מ'; איור 2), שצדו הדרומי לא שרד, מרוצף כולו בפסיפס. הרצפה עשויה מאבני פסיפס לבנות ובמרכזה מדליון (1.5 מ' קוטר) מאבני פסיפס אדומות ושחורות ובו עיטור צלב, המחלק את המדליון לארבעה חלקים שווים (איור 3). בכל קטע משולב דגם של צלב קטן יותר במגוון דוגמאות (איורים 2, 4). דגמים נוספים שובצו ברצפה בין המדליון לקיר הצפוני-מזרחי, כולל דגם דג צמוד לפתח הכניסה (איור 5). בפינה הצפונית-מערבית של החדר גומה (0.4 מ' עומק), מרוצפת אף היא בפסיפס לבן. תפקידה אינו ברור, אך ייתכן ששימשה בסיס לכלי חרס גדול, אולי קנקן, שהונח בתוכה. קירות החדר בנויים מאבני גוויל קטנות ובינוניות (0.1 מ' גובה השתמרות). תוכנית המבנה נלמדת בעיקר על סמך קו סיום רצפות הפסיפס. בקיר הצפוני-מזרחי פתח (1.2 מ' רוחב; איור 6) שסף הכניסה שלו בנוי משתי אבנים מסותתות. ציר הדלת במערב. הפתח מוביל אל מרחב צפוני-מזרחי שתוכניתו אינה ברורה עדיין. אל דופן סף הכניסה מצפון (L109) צמוד קו טיח היורד לעומק. קו הטיח מופיע גם במזרח ובמערב ויוצר מסגרת (0.8×2.0 מ') התוחמת בנייה באבני גוויל גדולות שהקשר בינה לבין סף הכניסה אינו ברור.

במזרח קיר בנוי מאבני גוויל בינוניות (W1; רוחב 0.6 מ'), מושתת על הסלע ומפריד בין חדר המדליון לבין מסדרון (L101; שטח חשיפה 1.8×3.0 מ'; איור 7), שלו רצפת פסיפס. פתח (1 מ' רוחב) מוביל מחדר המדליון למסדרון ורצפתו עשויה פסיפס לבן. דגם עיטור הפסיפס על רצפת המסדרון הוא מלבן גדול (1×2 מ'; איור 8) המחולק ל-21 ריבועים
(0.3×0.3 מ') שבתוכם מגוון דגמים של צלב. מסגרת המלבן ודגמי הצלב עשויים מפסיפס אדום ושחור.
מפולות אבנים ושברי טיח גדולים, ששברי חרסים גדולים טבועים בתוכם, נמצאו על רצפות החדרים. שברי טיח מעוטר (סטוקו) בצבע אדום נמצאו במפולות. ממצא מעניין נוסף הם שברי אריחי חרס (0.3×0.3 מ'), שנמצאו בין המפולות וכן נמצאו שברי כלי זכוכית וחרסים. לא נמצאו מטבעות.
 
נראה שזהו מכלול של בנייה ציבורית, ששימושו עדיין לא ברור. דגם הצלב החוזר על עצמו במגוון צורות ברצפת הפסיפס מעיד על שימוש דתי. עם זאת, ממצא אריחי החרס, בדוגמה המוכרת מבתי מרחץ, ושברי חרס שהיוטבועים בטיח הקירות, מעידים על שימוש במבנה לצורכי רחצה ציבורית. הטיח המעוטר והצבוע מעיד על מבנה מפואר. מעט החרסים הם של קנקנים מהתקופה הביזנטית (המאות הו'-הז' לסה"נ).