בחודש יוני 2011 נערכה חפירת הצלה במורדות הדרומיים של מתחם אוגוסטה ויקטוריה בירושלים (הרשאה מס' 6196-A; נ"צ 22373-84/63246-47) לקראת בניית קיר תמך למתחם. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון האכסניה הלותרנית, נוהלה על ידי ז' עדוי בסיוע ב' טורי, כ' מסארווה, א' עבאסי (פיקוח), נ' נחמה (מנהלה), מ' קונין וב' אנטין (מדידות ושרטוט), א' פרץ (צילום שטח), ס' אל-עמלה (גילוי מתכות) וד"צ אריאל (נומיסמטיקה).
החפירה על מדרון תלול כ-200 מ' מדרום-מזרח למתחם אוגוסטה ויקטוריה (איור 1). בשטח המתחם נסקרו 19 אתרים, חלקם קשורים בפעילות חקלאית (חדשות ארכיאולוגיות 120; ע' קלונר, 2001, סקר ירושלים, האזור הצפוני-מזרחי: אתר 354).
נפתחו שני שטחים המרוחקים כ-8 מ' זה מזה, במדרון המשתפל דרומה. השטח המערבי מלבני (3.5×4.0 מ') ונחשפה בו חציבה מעוגלת (L102; קוטר 1.8 מ', עומק 1.1 מ'; איורים 2, 3) שמהותה לא הובררה, אפשר ששייכת למתקן כלשהו שנהרס. במילויים שכיסו את החציבה נתגלה ממצא קרמי מהתקופות הרומית הקדומה, הרומית המאוחרת והביזנטית. כן נמצאו שני מטבעות, אחד כנראה של אנטיוכוס הד' שהוטבע בעכו (175–173/172 לפסה"נ; ר"ע 141039), ואחד של אגריפס הא' שהוטבע בירושלים (41/2 לסה"נ; ר"ע 141040). המטבעות נתגלו ללא הקשר סטרטיגרפי, ומקורם ככל הנראה בסחף מצפון. כ-80 מ' ממערב לחציבה 102 זוהתה חציבה נוספת שלא נחפרה.
בשטח המזרחי נחשף בור מעוגל (L101; קוטר 5.3–6.0 מ', עומק עד 2.7 מ') שדופנותיו בנויות מאבני שדה במגוון גדלים ללא חומר מליטה. רצפת הבור היא סלע האם שעליו הבור הושתת. תושבי השכונה מספרים שהבור היה בור ספיגה למתחם אוגוסטה ויקטוריה, ונראה כי הוכשר בתקופה המודרנית. בתוך הבור נתגלה ממצא מודרני ובו שברי צינורות בטון ששימשו כנראה להזנת הבור מצפון.
ממזרח לבור נתגלה חלל חצוב בסלע שלא נחפר ומהותו לא הובררה.
בחפירה התגלתה חציבה מעוגלת וייתכן שהיא חלק ממתקן הקשור בפעילות חקלאית שהייתה במורד המדרונות של מתחם אוגוסטה ויקטוריה. הפעילות החקלאית באזור משתקפת גם במתקנים שהתגלו בסקר (חדשות ארכיאולוגיות 120). נוסף על כך הוכשרו במדרון מערות קבורה, והן היו חלק מהנקרופוליס של העיר בתקופה הרומית הקדומה – ימי הבית השני.