בחודש אוגוסט 2014 נערכה חפירת הצלה ממערב לח' חמאדה הסמוכה לצומת אשתאול, בתחומי בית העלמין ארץ החיים שמצפון למושב נחם (הרשאה מס' 7194-A; נ"צ 201091-108/631028-45; איור 1), לאחר שנפגעו שתי מערות במהלך עבודות להרחבת בית הקברות. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עמותת ארץ החיים, נוהלה על ידי נ' בן-ארי (צילום), בסיוע ר' אבו ח'לף ונ' נחמה (מנהלה), י' שמידוב, מ' קאהן וא' מרקו (מדידות וסרטוט), ת' גונן (רפאות) וא' לידסקי-רזניקוב (ציור ממצא). כן סייעו א' האג'יאן, פ' בצר, י' רדשקובסקי וב' סטורצ'ן. טרם החפירה ערכו במקום נ' קהלני וה' סלוביץ פיקוח ובדיקות מקדימות.
החפירה נערכה במעלה המדרון של רכס, המשתפל לצפון-מערב אל הנחלים כסלון ואשתאול. נחשפו שתי מערות קבורה מתקופתהברונזההביניימית (1 ו-2) וקיר שדה (איור 2). סמוך למפגש הנחלים כסלון ואשתאול נחשפו בעבר שרידי יישובים קדומים מהתקופות הניאוליתית הקדם-קרמית, הכלקוליתית, הברונזה הקדומה 1ב' והברונזה הביניימית וכן מעט ממצאים מהתקופות הרומית והביזנטית (גולני וסטורצ'ן 2009 [איור 1: 5458-A]; פרייקמן 2010 [איור 1: 5088-A]; Golani and Storchan 2014:20). בח' חמאדה ובסביבתה נערכו בעבר סקר וחפירה (שטרק 2006; גולני 2011), ובהם התגלו שרידי מבנים, קירות מדרגה, מחצבות, קברים ומתקנים רבים חצובים בסלע. שרידי יישובים נוספים מתקופת הברונזה הביניימית נתגלו במרחק של 3–6 ק"מ ממערב וצפון-מערב לאתר, בח' חסן (פז 2012), בתרום (סטורצ'ן 2012) ובנווה שלום (Storchan 2012).
מערה 1. נחשפה מערה סגלגלה קטנה (כ-1.2 × 2.3 מ'; איורים 3, 4), שנחצבה בסלע קירטון רך. פתח המערה לא אותר. תקרת המערה נפגעה בעבודה של כלים מכניים. מעל התקרה נתגלתה חציבה רדודה בסלע נארי קשה (0.15 × 0.27 × 0.70 מ'; איור 5), אולי סימן זיהוי כלשהו של המערה. בקצה הצפוני של המערה התגלה מתחת למפולת אבנים מהתקרה ריכוז אבנים (איור 6) ומתחתיו — מפלס קבורה (L102). הקבורה כוללת שרידי נקבר שהונח בציר צפון-מערב–דרום-מזרח, ראשו בצד צפון-מערב ופניו פונות לצפון-מזרח, לעבר הנחלים כסלון ואשתאול. סמוך לראש הנקבר הונחו שני קנקנים בינוניים (איור 1:7, 2), שהתגלו שלמים באתרם, ולרגלי הנקבר הונח קנקן גדול (איורים 3:7; 8), שהתגלה עומד באתרו. כלים אלו אופייניים לתקופת הברונזה הביניימית. כלים דומים התגלו במערות מגורים ובמערות קבורה בג'בל קע'קיר (Dever 2014: chapter 2).
במרחק כ-2 מ' מצפון למערה 1 נחשף מילוי של אדמה חומה, שמעורבות בה אבנים בינוניות וקטנות, התחום בין סלעים (L104; איור 9). מילוי זה לא נחפר, אך אפשר שהוא סותם פתח המוביל למערה.
מערה 2. נחשפה מערת קבורה סגלגלה (2.0 × 2.8 מ'), שנחצבה בסלע קירטון רך (איורים 10, 11). פתח המערה פונה לכיוון צפון; הוא נפגע בעבודה של כלים מכניים, וכתוצאה מכך הוצאו מן המערה במהלך הפיקוח טרם החפירה קנקן גדול (איור 12) ובסיס שטוח של קנקן נוסף. קנקנים אלה, בדומה לקנקנים שהתגלו במערה 1, אופייניים לתקופת הברונזה הביניימית. תקרת המערה הוסרה בשל מגבלות בטיחות (איור 13); לאחר ניקוי המפולות מן התקרה נחשפה שכבת אדמה חומה-אדמדמה (L202; היא לא נחפרה). הכלים שהוצאו מהמערה נמצאו בחלק העליון של שכבת אדמה זו, ועל כן נראה כי אדמה זו היא חלק ממפלס הקבורה.
קיר שדה. במרחק של כמטר אחד מצפון למערה 1 נחשף קיר שדה (W103; אורך 10.6 מ', רוחב 1.3 מ'; איורים 3, 14). הוא הושתת על סלע הנארי, ובמקומות שבהם היה שקע בסלע הונחה אבן לפילוס השטח. הקיר נבנה בבנייה יבשה משתי שורות של אבני שדה גדולות ובינוניות, וביניהן אבנים בינוניות וקטנות; הוא השתמר לגובה שני נדבכים.
נראה כי מערות הקבורה שהתגלו בחפירה הן חלקמאתר קבורה, שהיה קשור ליישוב שנחשף בצומת אשתאול סמוך למפגש הנחלים שמצפון לחפירה. עם זאת אפשר שהמערות שימשו לקבורת תושבים מכמה יישובים, חלקם אולי רחוקים מעט יותר, כדוגמת היישובים שנחשפו בח' חסן ובתרום, השוכנים סמוך לנחל הראל. אפשר להניח כי שתי המערות היו חלק מאתר קבורה גדול, שנמצא מתחת לבית הקברות של ימינו וטרם נחשף. בעבר רווחה הנחת המחקר כי אתרי הקבורה מתקופת הברונזה הביניימית מייצגים אוכלוסיית נוודים שנותרה בארץ לאחר קריסת המערכת העירונית של תקופת הברונזה הקדומה 3 (למשל,
Dever 1980:56–58; Kenyon 1966:33). עם השנים הצטברו עדויות לקיומם של יישובים רבים יותר בני התקופה ועדויות המצביעות שאתרי הקבורה היו קשורים ליישובי קבע הסמוכים להם, שבמקרים רבים לא השתמרו. לאור עדויות אלה למן שלהי שנות השמונים של המאה הכ' החלה לתפוס מקום הנחת מחקר חדשה, ולפיה אוכלוסיית התקופה מורכבת הן מיושבי קבע והן מרועים–נוודים (למשל,
Palumbo 1990;
גצוב תשנ"ה: *16–*17;
ינאי תשע"ב: 251–252). חשיבות החפירה באתר בהיותה נדבך נוסף המבסס את הקשר שבין אתרי הקבורה לאתרי היישוב בני התקופה.
גצוב נ' תשנ"ה. קברים מתקופת הברונזה הקדומה והביניימית בגליל המערבי. עתיקות 27:*1–*18.
ינאי א' תשע"ב. מנהגי הקבורה בתקופת הברונזה הביניימית באגן התחתון של האיילון והירקון. ארץ ישראל 234:30–255.
Dever W.G. 1980. New Vistas on the EB IV ("MB I") Horizon in Syria–Palestine. BASOR 237:35–64.
Dever W.G. 2014. Excavations at the Early Bronze IV Sites of Jebel Qa'aqir and Be'er Resisim. Winona Lake.
Golani A. and Storchan D.B. 2014. Eshta'ol – a Proto-Historic Site in Transition: Preliminary Inter/Intra-site. In G.D. Stiebel, O. Peleg-Barakat, D. Ben-Ami and Y. Gadot eds. New Studies in the Archaeology of Jerusalem and its Region: Collected Papers VIII. Jerusalem. Pp. 18–31.
Kenyon K.M. 1966. Amorites and Canaanites. London.
Palumbo G. 1990. The Early Bronze Age IV in the Southern Levant: Settlements, Patterns, Economy and Material Culture of a “Dark Age” (Contributi e Materiali di Archaeologia Orientale III). Rome.
Storchan D.B. 2012. A Settlement from the Intermediate Bronze Age – Middle Bronze Age II in Newe Shalom. In D. Amit, G.D. Stiebel and O. Peleg-Barakat (eds.). New Studies in the Archaeology of Jerusalem and its Region, Collected Papers VI. Jerusalem. Pp. *7–*15.