מערה 1. נחשפה מערה סגלגלה קטנה (כ-1.2 × 2.3 מ'; איורים 3, 4), שנחצבה בסלע קירטון רך. פתח המערה לא אותר. תקרת המערה נפגעה בעבודה של כלים מכניים. מעל התקרה נתגלתה חציבה רדודה בסלע נארי קשה (0.15 × 0.27 × 0.70 מ'; איור 5), אולי סימן זיהוי כלשהו של המערה. בקצה הצפוני של המערה התגלה מתחת למפולת אבנים מהתקרה ריכוז אבנים (איור 6) ומתחתיו — מפלס קבורה (L102). הקבורה כוללת שרידי נקבר שהונח בציר צפון-מערב–דרום-מזרח, ראשו בצד צפון-מערב ופניו פונות לצפון-מזרח, לעבר הנחלים כסלון ואשתאול. סמוך לראש הנקבר הונחו שני קנקנים בינוניים (איור 1:7, 2), שהתגלו שלמים באתרם, ולרגלי הנקבר הונח קנקן גדול (איורים 3:7; 8), שהתגלה עומד באתרו. כלים אלו אופייניים לתקופת הברונזה הביניימית. כלים דומים התגלו במערות מגורים ובמערות קבורה בג'בל קע'קיר (Dever 2014: chapter 2).

במרחק כ-2 מ' מצפון למערה 1 נחשף מילוי של אדמה חומה, שמעורבות בה אבנים בינוניות וקטנות, התחום בין סלעים (L104; איור 9). מילוי זה לא נחפר, אך אפשר שהוא סותם פתח המוביל למערה.
 
מערה 2. נחשפה מערת קבורה סגלגלה (2.0 × 2.8 מ'), שנחצבה בסלע קירטון רך (איורים 10, 11). פתח המערה פונה לכיוון צפון; הוא נפגע בעבודה של כלים מכניים, וכתוצאה מכך הוצאו מן המערה במהלך הפיקוח טרם החפירה קנקן גדול (איור 12) ובסיס שטוח של קנקן נוסף. קנקנים אלה, בדומה לקנקנים שהתגלו במערה 1, אופייניים לתקופת הברונזה הביניימית. תקרת המערה הוסרה בשל מגבלות בטיחות (איור 13); לאחר ניקוי המפולות מן התקרה נחשפה שכבת אדמה חומה-אדמדמה (L202; היא לא נחפרה). הכלים שהוצאו מהמערה נמצאו בחלק העליון של שכבת אדמה זו, ועל כן נראה כי אדמה זו היא חלק ממפלס הקבורה.
 
קיר שדה. במרחק של כמטר אחד מצפון למערה 1 נחשף קיר שדה (W103; אורך 10.6 מ', רוחב 1.3 מ'; איורים 3, 14). הוא הושתת על סלע הנארי, ובמקומות שבהם היה שקע בסלע הונחה אבן לפילוס השטח. הקיר נבנה בבנייה יבשה משתי שורות של אבני שדה גדולות ובינוניות, וביניהן אבנים בינוניות וקטנות; הוא השתמר לגובה שני נדבכים.
 
נראה כי מערות הקבורה שהתגלו בחפירה הן חלקמאתר קבורה, שהיה קשור ליישוב שנחשף בצומת אשתאול סמוך למפגש הנחלים שמצפון לחפירה. עם זאת אפשר שהמערות שימשו לקבורת תושבים מכמה יישובים, חלקם אולי רחוקים מעט יותר, כדוגמת היישובים שנחשפו בח' חסן ובתרום, השוכנים סמוך לנחל הראל. אפשר להניח כי שתי המערות היו חלק מאתר קבורה גדול, שנמצא מתחת לבית הקברות של ימינו וטרם נחשף. בעבר רווחה הנחת המחקר כי אתרי הקבורה מתקופת הברונזה הביניימית מייצגים אוכלוסיית נוודים שנותרה בארץ לאחר קריסת המערכת העירונית של תקופת הברונזה הקדומה 3 (למשל, Dever 1980:56–58; Kenyon 1966:33). עם השנים הצטברו עדויות לקיומם של יישובים רבים יותר בני התקופה ועדויות המצביעות שאתרי הקבורה היו קשורים ליישובי קבע הסמוכים להם, שבמקרים רבים לא השתמרו. לאור עדויות אלה למן שלהי שנות השמונים של המאה הכ' החלה לתפוס מקום הנחת מחקר חדשה, ולפיה אוכלוסיית התקופה מורכבת הן מיושבי קבע והן מרועים–נוודים (למשל, Palumbo 1990; גצוב תשנ"ה: *16–*17; ינאי תשע"ב: 251–252). חשיבות החפירה באתר בהיותה נדבך נוסף המבסס את הקשר שבין אתרי הקבורה לאתרי היישוב בני התקופה.