שטח החפירה נמצא מצפון לכביש הגישה לשכונה. נפתחו שני שטחי חפירה (B ,A), המרוחקים כ- 20 מ' זה מזה. בשטח A נחפרו שישה ריבועים (1–6; איורים 1, 2) ובשטח B נחפרו שני ריבועים (7, 8; איור 3). נחשפו שלושה שלבי בנייה מהתקופות הביזנטית (שלב A), האסלאמית הקדומה (שלב B) והצלבנית-הממלוכית (שלב C). השרידים שנחשפו הופרעו בבנייה מאוחרת ופעילות חקלאית.

 
שלב A. בריבוע 1 נחשפו שרידי בנייה (L535 ,L528; איור 4), כנראה חלק ממבנה.
בריבוע 2, בעומק של כ-2 מ' מתחת לפני השטח, נחשף ריצוף אבן (L532 ,L519; מידות 2.5×4.0 מ' בקירוב; איור 5), שהושתת על שכבת אדמה אפורה מהודקת היטב ונבנה מאבני גיר חלקות במגוון גדלים. בצדו המזרחי של הריבוע נחשף מתקן מטויח (0.7×0.9 מ'), שרצפתו עשויה אדמה אפורה מהודקת, ועליה התגלתה אבן כתישה (0.3 מ' קוטר, 0.25 מ' עומק).
בריבוע 3 נחשף קטע מרצפת פסיפס לבן (L540 ,L539 ,L529; כ-90 מ"ר; איור 6), כנראה תעשייתית, שהופרעה מקברים ובנייה מאוחרים. לשם בדיקת שטח רצפת הפסיפס הורחב הריבוע, וגבולות הרצפה אותרו בצדדים המערבי והדרומי ובצד המזרחי היא נתחמה בקיר איתן (W108), שנבנה משתי שורות אבנים במגוון גדלים, ללא חומרי מליטה, והשתמר לגובה נדבך אחד. הצד הפנימי, המערבי, של הקיר נבנה היטב.
בריבוע 4, בעומק 1.6 מ' מתחת לפני השטח, נחשפה רצפת אדמה אפורה מהודקת
(L546; איור 7). על הרצפה התגלתה אבן כתישה (0.6 מ' קוטר). בצדו הצפוני של הריבוע נחשפה קרקע טבעית.
בריבוע 5 נחשפה קרקע טבעית ללא ממצא בעומק של כ-1 מ' מתחת לפני השטח
(L531 ,L524).
בריבוע 6 נחשפה קרקע טבעית ללא ממצא בעומק 2 מ' מתחת לפני השטח (L538).
ממצא כלי החרס משלב בנייה א' כולל קנקן שק (איור 8: 1) מהתקופה הרומית המאוחרת (המאות הב'–הד' לסה"נ) ושברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ), ובהם קערות מיובאות (איור 8: 2, 3), קדרת בישול (איור 8: 4), סיר בישול (איור 8: 5), קנקן שק (איור 8: 6) ונר שמן שומרוני (איור 8: 7).
 
שלב B. בריבוע 1 נחשפו שרידי אבנים במגוון גדלים ללא חומרי מליטה (L536), כנראה חלק מריצוף אבן.
בריבוע 2 נחשף קטע של ריצוף (L512; מידות 2.5 × 5.0 מ'), שנבנה מאבנים במגוון גדלים, כנראה חלק מדרך מרוצפת או מרצפת מבנה ציבור.
בריבוע 3, מעל רצפת הפסיפס, התגלו שלושה קברי שוחה (L529), שנבנו בכיוון צפון–דרום וכוסו בלוחות אבן; חלקם הרוס והם לא נחפרו.
בריבוע 4 נחשף קטע של ריצוף אבן (L521; מידות 2.0 × 2.5 מ'), שנבנה בבנייה ירודה מאבני גזית במגוון גדלים. הריצוף נתחם מצפון וממזרח בשני קירות (W106 ,W100). בצד המערבי של הריבוע נחשף קטע ריצוף של אבני גזית במגוון גדלים (L541), התחום מדרום בקיר 100.
בריבוע 5 נחשף קטע ריצוף, שנבנה באבני גזית במגוון גדלים (L537 ,L513), רובו הרוס.
בריבוע 6 התגלו שרידי בנייה מופרעים (L534), התחומים מדרום בקיר (W111).
בריבוע 7 נחשפו שרידי קיר (W301; כ-3.2 מ' אורך), שנבנה בכיוון מערב–מזרח מאבני גזית במגוון גדלים ללא חומרי מליטה והשתמר לגובה נדבך אחד. בקרבת הקיר פזורות אבני בנייה. בצדו הצפוני של הריבוע התגלתה אבן מזוזה, שמקורה כנראה בפתח של חדר סמוך.
בריבוע 8 נחשף קיר (W300; כ-5 מ' אורך, 1.5 מ' רוחב), שנבנה בכיוון מערב–מזרח מאבני גזית במגוון גדלים ללא חומרי מליטה והשתמר לגובה נדבך אחד. משני צדי הקיר התגלו אבני בנייה פזורות (L705–L703).
שברי כלי החרס משלב בנייה B מתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הט'–הי"ב לסה"נ), והם כוללים קערה מזוגגת (איור 8: 8), סיר בישול (איור 8: 9) ופכית (איור 8: 10).
 
שלב C. בריבוע 1 (L514) נחשפו שרידי בנייה ללא סדר.
בריבוע 2 נחשף קיר (W102; אורך 4.5 מ', רוחב 0.85 מ'), שנבנה בכיוון מזרח–מערב מאבני גזית במגוון גדלים והשתמר לגובה נדבך אחד. מצפון לו נחשפו שרידי בנייה ללא סדר.
בריבוע 3 נחשפו שרידי בנייה (L526) ושרידי ריצוף של אבנים במגוון גדלים (L544 ,L507; כ-2.0 × 3.5 מ').
בריבוע 4 לא התגלה ממצא קדום משלב זה. החפירה הגיעה לקרקע טבעית.
בריבוע 5 נחשפו שרידי ריצוף מאבני גוויל (L545), התחומים מדרום בקיר (W105). ייתכן שהריצוף שייך לחדר הממשיך לכיוון צפון, מעבר לגבולות החפירה.
בריבוע 6 נחשפו אבנים פזורות (L511) וקטע מקיר (W104; אורך 1.9 מ'), שנבנה בכיוון צפון–דרום מאבני גוויל והשתמר לגובה נדבך אחד.
שברי כלי החרס משלב בנייה C מתוארכים לסוף התקופה הצלבנית וראשית התקופה הממלוכית, והם כוללים קערה קפריסאית מזוגגת (איור 8: 11), קערת ייבוא מזוגגת מהים האגאי (איור 8: 12), קערה עשויה ביד מצוירת (איור 8: 13), קדרות עשויות ביד מצוירות (איור 8: 14, 15), סיר בישול עשוי ביד (איור 8: 16) וכלי דמוי רימון (איור 8: 17). בנוסף התגלה פך מקבוצת כלי עזה מהתקופה העות'מאנית (איור 8: 18).   
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה התגלו 19 סלים ובהם שברי זכוכית. רוב הכלים מתוארכים לשלהי התקופה הרומית המאוחרת וראשית התקופה הביזנטית (המאה הד' וראשית המאה הה' לסה"נ). בקבוצה זו יש מבחר כלים המוכרים היטב מאתרים אחרים באזור, כדוגמת ג'למה, שבית היוצר לכלי זכוכית שבו מתוארך למחצית השנייה של המאה הד' לסה"נ, ואתרי הכרמל, ובהם חורבת רקית וח' סומקה. הכלים הבולטים הם קערות עם שפות מעוגלות המעוטרות ברכס אופקי מתחת לשפה, קערות עם מגוון בסיסי טבעת, פכיות עם שפות משפך מעוטרות בחוט ובסיסים צבוטים טבעתיים ובקבוקים ממגוון סוגים שעוטרו בחוטים על הצוואר והשפה. כמו כן התגלו שני בסיסים של נרות וקערה עם רגל קונית חלולה, המאפיינים את התקופה הביזנטית (L537 ,L524). בנוסף התגלו כלים אחדים מאוחרים יותר, בהם בולט בקבוקון תמרוקים קטן (L521), המתוארך לתקופה העבאסית, ובקבוק גדול ששפתו משוכה החוצה למדף (L514), המתוארך לשלהי התקופה העבאסית והתקופה הפאטימית.
 
בחפירה נחשפו מכלולי בנייה בשלושה שלבים, השייכים כנראה לבית אחוזה מפואר. שרידים אלה יחד עם שרידי הבנייה ושרידי בית המרחץ שנחשפו מדרום לחפירה מלמדים על פאר האתר ועל אורחות החיים באזור בקעת הנדיב וחוטם הכרמל הדרומי למן התקופה הביזנטית ועד התקופה הממלוכית.