ריכוזי חרסים. פיזור החרסים בשטח שנסקר היה דל, למעט שני ריכוזים גדולים יותר (2, 33) שבהם נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופות הרומית–הביזנטית.

שרידי מבנים. רוב שרידי המבנים נמצאו בשוליה המזרחיים של חורבת כוס. תועדו שבעה שרידי מבנים, חלקם מלבניים (5, 7, 15, 19, 33) וחלקם מעוגלים (4, 13). בין שרידי המבנים המלבניים שני מבנים (5, 7; 3.0×4.5 מ', עד 1.5 מ' גובה השתמרות) הבנויים אבנים מהוקצעות בינוניות. סמוך למבנה 7 נבנה קיר איתן מאבנים מסותתות, אחדות בסיתות שוליים, שבסביבתו נמצאו שברי כלי חרס רבים. מבנה (15; 5×5 מ', 3 מ' גובה השתמרות; איורים 3, 4) שפתחו פונה לכיוון צפון-מערב, נבנה מאבנים מסותתות גדולות ולו קמרון חביתי, שטויח בצדו הפנימי והשתמר במלואו. בקרבת אתר 19 נסקרו שרידי מבנה (2.5×3.0 מ') שנבנה מאבנים מהוקצעות גדולות והשתמר לגובה נדבך אחד. בחלקו המערבי של השטח תועדו שרידי חדרים ונמצאו שברי כלי חרס רבים (33).
ממזרח לחורבת כוס נסקרו חורבות של שני מבנים מעוגלים. לראשון (4; 3 מ' קוטר, 1.5 מ' גובה השתמרות) דופן ישרה בחלקו המזרחי, והוא בנוי מאבני שדה בינוניות וקטנות. השני (13; 2 מ' קוטר) השתמר במחציתו הדרומית, והוא בנוי מאבנים מהוקצעות בינוניות; בסביבתו נצפו שברי כלי חרס רבים.
קירות. נמצאו שלושה קירות (34, 39, 42). קיר 34 בנוי אבני שדה גדולות והשתמר לגובה של נדבך אחד; מפלס אבני שדה קטנות ניגש אליו מצפון. קיר 39 שקוע באדמה ובנוי פן אחד של אבנים מהוקצעות גדולות. קיר 42 הוא גדר או קיר שדה (עד 1.5 מ' גובה השתמרות), שקירות אחדים ניגשים אליו ממערב. לא מן הנמנע שחלק מן הקירות היו מדרגות עיבוד חקלאיות.
שומרות. ממזרח לחורבת כוס נסקרו ארבע שומרות, מהן שתיים מלבניות (3, 11; איור 5) ושתיים מעוגלות (9, 10). השומרות המלבניות דומות זו לזו במידותיהן (כ-3×5 מ', 2 מ' גובה השתמרות מרבי), ובנויות מאבנים מהוקצעות ואבני שדה בינוניות. השומרות המעוגלות דומות זו לזו במידותיהן (4 מ' קוטר, 2 מ' גובה השתמרות מרבי) ובבנייתן, אולם שונות במתארן: לאחת מתאר עגול (9; איור 6), ולשנייה (10) מתאר מעוגל רק בצדה האחד; שתיהן בנויות אבני שדה בינוניות וגדולות.
כבשן סיד. נמצא כבשן סיד עגול (6; 6 מ' קוטר, עד 2 מ' גובה השתמרות) הבנוי מאבני שדה בינוניות וקטנות.
מערת קבורה. מערת קבורה חצובה (8; איור 7) שלה פתח מלבני (0.6 מ' רוחב) נמצאה מלאה בסחף ובפסולת כמעט עד לראשה.
מערה. תועדה מערה חצובה (36; כ-3 מ' קוטר, 1.5 מ' גובה; איור 8), שמתארה פעמוני ופתחה פונה לדרום-מערב. בדופן הצפונית-מערבית של המערה שקועה גומחה (1.0×1.0×1.3 מ').
בור מים. התגלה בור מים חצוב (14; איור 9) עם פתח מלבני (0.8×1.0 מ'), שעומקו המשוער כ-5 מ'.
מתקנים חצובים. תועדו שני מתקנים חצובים. המתקן האחד הוא בור מעוגל (16; 1 מ' קוטר) שנסתם במילוי עפר ואבנים גדולות. המתקן השני הוא ספלול עגול גדול או אגן (19; 0.5 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק; איור 10), שהותקן בסלע שפניו חלקים; בסביבתו נצפו סימני חציבה ושרידי בנייה.
דרכים. במזרח נסקרו שרידיהן האפשריים של חמש דרכים (18, 20–22, 26). הן שונות אלה מאלה במצב השתמרותן, אולם כולן נבנו מקירות מקבילים שהשתמרו לגובה נדבך אחד שביניהם עפר ואבני שדה קטנות. רוחבן אינו עולה על 2 מ', וכיוונן צפון–דרום.
ערמות סיקול. נסקרו ארבע ערמות סיקול (1, 12, 24, 37) עגולות או סגלגלות במגוון גדלים (4×5 מ'; 3 מ' קוטר; 1.5 מ' גובה השתמרות), שנוצרו מאבני שדה בינוניות וקטנות. בקרבת שתי ערמות (24, 37) נמצאו מדרגות עיבוד חקלאיות. בין אבני ערמה 37 נמצאו שברי כלי חרס רבים.
קירות שדה ומדרגות עיבוד חקלאיות. מדרגות עיבוד חקלאיות (2, 17, 23, 25, 27–32, 35, 38, 41) הן מרכיב בולט בנוף האזור. מצב השתמרותן וגודלן משתנה (עד כ-100 מ' אורך, כ-1 מ' רוחב, עד 1.5 מ' גובה השתמרות). רובן בנויות אבני שדה גדולות ובינוניות, וחלקן גם אבנים מהוקצעות. במדרגה אחת (23) שולבו בבנייה אבנים מסותתות.
 
על סמך אופיו החקלאי של השטח שנסקר דומה שהיה לו תפקיד בעורף החקלאי של ירושלים, לפחות בחלק מן התקופות הקדומות.