הסקר נערך בשטחן של ארבע גבעות, בשולי העיר, ותועדו בו 52 אתרים (איור 1; טבלה 1). שטח הסקר גובל בתל יקנעם, תל קירה, חורבת חנות קירה וחורבת חרמש. בתחום הסקר נסקרו בעבר שני אתרים (עולמי י', תשמ"א, מפת דליה [31], אתרים 44, 57). יקנעם נמצאת בחלקו הצפוני של אזור רמות מנשה, ובקרבתה נפגשים רכס הכרמל ועמק יזרעאל. בגאיות באזור שופעים מעיינות רבים, ומשחר ההיסטוריה עברו כאן דרכים ראשיות.

 

טבלה 1. האתרים בסקר.

מספר
נ"צ
ממצא
1
209262/727252
ריכוז פריטי צור
2
209140/727299
ריכוז אבנים
3
209066/727359
ריכוז אבנים
4
209202/727222
ריכוז פריטי צור
5
209486/727137
אבנים ופריטי צור
6
209332/727042
קיר
7
209355/726984
אבנים ופריטי צור
8
209374/727008
גל אבנים (אתר 57 במפת דליה)
9
209401/726988
גל אבנים (אתר 57 במפת דליה)
10
209392/726930
גל אבנים (אתר 57 במפת דליה)
11
209418/726851
גל אבנים (אתר 57 במפת דליה)
12
209245/726984
מחצבה
13
209243/727030
גת קטנה חצובה
14
209250/727030
מתקן חצוב
15
209288/727018
ריכוז אבנים
16
209227/727036
שתי 'גתות תענכיות', אבן גולל חצובה ושורת ספלולים (אתר 44 במפת דליה)
17
209197/727039
גל אבנים
18
209195/727087
ריכוז פריטי צור
19
209227/727113
מערה חצובה
20
209230/727107
משחק קדום שקערוריות חצובות בסלע
21
209233/727106
פיר חצוב
22
209252/727076
קיר
23
209287/727071
גל אבנים
24
209217/727130
מחצבה וריכוז פריטי צור
25
209026/727309
מבנה עגול (5 מ' קוטר) וסמוך אליו ריכוז פריטי צור
26
209220/727118
מערה חצובה
27
209600/727404
קיר מעוגל
28
209395/727458
ריכוז פריטי צור
29
209263/727511
גל אבנים
30
209374/727519
ריכוז פריטי צור
31
209600/727480
קיר ומחצבה
32
209578/727541
קיר
33
209574/727550
גל אבנים
34
209627/727686
גל אבנים
35
209907/727577
גל אבנים
36
209911/727536
גל אבנים
37
209890/727538
גל אבנים
38
209863/727482
גל אבנים
39
209842/727429
גל אבנים
40
209827/727391
ריכוז פריטי צור
41
209818/727383
גל אבנים
42
209746/727405
גל אבנים (15 מ' אורך)
43
210037/728210
מחצבה
44
210054/728213
מחצבה
45
210295/728170
מחצבה
46
210527/728301
מחצבה
47
210770/728324
מחצבה
48
210762/728365
מחצבה וספלול חצוב
49
210551/728475
מחצבה
50
209977/728220
מחצבה
51
210488/728975
מערה חצובה ומחצבה
52
210485/728987
מחצבה
 
 
דרום שטח הסקר. על הגבעה בדרום-מערב שטח הסקר תועדו 26 אתרים (1–26; איור 2). בראש הגבעה ובמדרון הצפוני-מערבי תועדו ראשי קירות (איור 3), מתחם המוקף בקיר רחב (כ-2 מ' רוחב), פתח מערה, משחק קדום הכולל שתי שורות של שקערוריות חצובות בסלע, מבנה עגול וכמה גלי אבנים. נאספו חרסים, המתוארכים ברובם לתקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה וכן חרס יחיד מהתקופה הפרסית. במדרונות הגבעה ניכרים קירות התוחמים חלקות חקלאיות וקירות של מדרגות עיבוד. במדרונות הצפוני, המערבי והמזרחי של הגבעה תועדו ריכוזים גדולים של פסולת מסיתות צור וכן כלי צור. פריטי הצור מתוארכים לתקופות שונות, ובהם ראוי לציין אבן יד מהתקופה הפליאוליתית התחתונה וכילף מסוף התקופה הניאוליתית או מהתקופה הכלקוליתית. בממצא הצור כלים ובהם נתזים רחבים, חלקם משובררים, המתוארכים למן תקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופת הברזל. במדרון המערבי של הגבעה תועדו מחצבות אבן וכן אבן עגולה שחציבתה לא הושלמה. עוד תועדו ספלולים וגתות, ובהן שתיים מטיפוס 'גתות תענכיות', המתוארכות לתקופת הברונזה התיכונה (איור 4).
 
מרכז שטח הסקר. על גבעה במרכז שטח הסקר תועדו 16 אתרים. שמונה אתרים מדרום-מערב לחנות קירה (27–34), ובהם קירות של מדרגות עיבוד, ראשי קירות, כנראה קדומים, שבנייתם שונה מזו של קירות המדרגה, סימני חציבה וריכוזים של פריטי צור. על פני השטח לוקטו חרסים, המתוארכים ברובם לתקופות הרומית והביזנטית. שמונה אתרים תועדו מדרום לחורבת חנות קירה (35–42), ובהם בעיקר גלי אבנים, חלקם מוארכים, אולי כתוצאה מכך שנערמו על גבי קווי קירות. כן לוקטו פריטי צור וחרסים מהתקופות הרומית והביזנטית.
 
צפון השטח הסקר. על גבעה ומורדותיה, מצפון לתל קירה, תועדו שמונה אתרים (43–50), ובכולם תועדו מחצבות לאבני בנייה. חלקים נרחבים מהשטח הנסקר מכוסים בצמחייה, שהקשתה לאתר שרידים עתיקים, ולא מן הנמנע כי בסביבה יש חציבות נוספות שלא הובחנו. במעלה גבעה בחלקו הצפוני ביותר של השטח, מדרום לתל יקנעם, תועדו שני אתרים (51, 52), ובהם מחצבות לאבני גזית (0.40 × 0.45 מ' מידות האבנים) ופתח מערה סתום.
 
בגבעה שבדרום שטח הסקר תועדו ריכוזים רבים של פריטי צור, המלמדים שבמקום היו אתרי סיתות וחציבה של צור ואבן. אתרים אלה מתוארכים לתקופות הפלאוליתית, הניאוליתית והכלקוליתית וכן למן תקופת הברונזה ועד תקופת הברזל. בסקר תועדו שתי 'גתות תענכיות' המתוארכות לתקופת הברונזה התיכונה ונפוצות בעמק יזרעאל וסביבתו. סביר להניח כי גתות אלו היו קשורות לחוות חקלאיות, שייצרו יין ושיווקו את תוצרתן, ופעלו מטעם רשות שלטונית מרכזית. מיקומן של הגתות שאותרו בסקר מרחיב את תחום ההשתרעות של גתות אלה גם למרחב שבקרבת תל יקנעם, בשוליים הצפוניים-מערביים של עמק יזרעאל. ממצא כלי החרס בסקר מתוארך לתקופות הפרסית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. הקירות, המתקנים, החציבות וגלי האבנים שתועדו בסקר מלמדים על פעילות חקלאית ענפה באזור.