שרידי מבנה. המבנה (9; איור 4) רבוע ובנוי מאבני שדה גדולות, חלקן מסותתות. בקרבת המבנה מצפון נחצב ספלול (10). שרידי המבנה תועדו בסקר ירושלים (קלונר 74:2001, אתר 179) וזוהו כבית חווה. סביב המבנה ובתוכו נמצאו חרסים מתקופת הברזל 2. חרסים דומים נמצאו גם בשדות שמצפון ומצפון-מערב למבנה, עם חרסים מן התקופות ההלניסטית, הרומית המאוחרת, הממלוכית והעות'מאנית.

מערות קבורה. זוהו שתי מערות מטיפוס הכוכים: אחת (25) חצובה בתחום מחצבה עתיקה (26; איור 5; ר' קלונר 50:2001, אתר 117) ולה פתח הפונה לדרום שתקרתו קמורה, וסביבו חרות עיטור של קו גלי. חציבת המערה יוחסה לתקופה הרומית הקדומה, ימי בית שני. למערה השנייה (50; איור 6) מתאר רבוע, ולפני חזיתה הפונה לדרום חצר רבועה. פתח המערה מלבני וקטן. מעל הפתח נחקקה כתובת הנתונה בטבלת אזניים
(tabula ansata). לכתובת שלוש שורות של שלוש אותיות בלטינית, אך היא שחוקה מאוד וטרם פוענחה. הפתח מוביל אל חדר שבדופנותיו נחצבו משכבי קבורה/מקמרים ומתחתם כוכי קבורה. מערת קבורה שלישית (41), שאינה גלויה כיום, תועדה בעבר על ידי ז' עדוי. פתח מעוגל בקרקע החצוב ברישול (1) עשוי להיות מערה נוספת.
רגמים גדולים. תועדו תשעה רגמים, בעיקר בדרום (11–15, 19, 20, 29, 30). הרגמים, שנערמו מאבני גוויל קטנות, גדולים וגבוהים (8–23 מ' קוטר, 3–5 מ' גובה; איורים 7–9) וניכרים היטב בתצלום אוויר. הם תועדו בסקר ירושלים (קלונר 48:2001, אתר 115). כן תועדו שתי ערמות סיקול מאבנים קטנות ובינוניות (2, 3) וגל מאבנים קטנות (7). גל אבנים גדול מאוד (8) נערם על קיר שדה ממערב לבוסתן בן ימינו שבו קירות ומתקנים, אולי שרידים קדומים.
דרך קדומה. הדרך (28) בנויה בכיוון צפון–דרום ותחומה בצד אחד בקיר שדה איתן הבנוי מאבני גוויל בינוניות. ייתכן שזו הדרך שתועדה בסקר ירושלים (קלונר 49:2001, אתר 116).
מחצבות. בדרום אותרה מחצבה נרחבת (16–18; איור 10; קלונר 49:2001, אתר 116). דופנות המחצבה משמשים היום גבולות בוסתן ויש שנבנו עליהן קירות של אבני גוויל. החצרות שנותרו בתוך המחצבה מנוצלות היום לגידול גפן, עצי זית ועצי פרי. המחצבה והדרך (28) יוחסו לתקופות הרומית והביזנטית. בקצה הדרומי של השטח זוהתה מחצבה נוספת (6).
במרכז השטח תועדו מחצבות קטנות שבהן נוצלה רק דופן אחת לחציבה (48, 49, 51–53; איור 11). מחצבות גדולות ועמוקות יותר מאפיינות את החלק הצפוני של השטח (55–64; איור 12). במחצבות אלה פעולות החציבה ניכרות לכל הכיוונים, ונוצרו מעין חצרות שבקרקעיתן אפשר להבחין בתעלות ניתוק של אבני בנייה ענקיות. אחת המחצבות (63) תועדה בסקר ירושלים (קלונר 18:2001, אתר 27) ושוער שיש לייחסה לתקופה הרומית. המחצבות האחרות באזור דומות לה, ואפשר שגם הן שייכות לתקופה זו. בקרבתן נחפרו מחצבות מספר מן התקופה ואף מתקופות מאוחרות יותר – הביזנטית והאסלאמית הקדומה (ר' חדשות ארכיאולוגיות 120, חדשות ארכיאולוגיות 120).
שומרה. שרידי השומרה (?; 33) יוצרים מעין עיבוי מלבני במדרגה חקלאית הבנויה מאבנים גדולות ובינוניות.
אתרים בסביבת ח' א-ראס (קלונר 46:2001, אתר 112). כ-300 מ' מצפון-מזרח למיקום המצוין בסקר ירושלים אותרו בור מים החצוב בקפידה רבה, שעל פתחו מונחת חוליה גבוהה שבה חצוב שקע בצורת טרפז (38; איור 13); חציבה בסלע (36); שתי מערות
(35, 37; איור 14); וכן אבני בנייה פזורות. על פני השטח פזורים חרסים ספורים מתקופת הברזל 2 וחרסים רבים מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. ממערב לח' א-ראס נסקרו בור מים שסמוכות לו שוקת (39) וחציבה (34), ייתכן שרידי מתקן. החורבה נסקרה בעבר (חדשות ארכיאולוגיות ק) ותועדו בתחומה שרידי ווילה רומית, שלא אותרה בסקר הנוכחי.
תעלה. התעלה (32) חפורה באדמה ומדופנת באבני שדה קטנות. סביר להניח שזו תעלה בת זמננו.
בור מים. הבור (44) חצוב בסלע וסביב פתחו ניכרת בנייה בת זמננו בבטון.
כבשן סיד (?). הכבשן (43) חפור ומדופן באבני גוויל.
מדרגות עיבוד. נצפו מדרגות חקלאיות רבות (4, 5, 42, 54), חלקן קדומות (45). סביב המדרגות פיזור של צור טבעי, יתכן גם מעובד (46). סביב מדרגה אחת (47; איור 15), נמצאו חרסים מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.
מתקנים חצובים. נמצאו שתי גתות חצובות (24, 31) וחציבה היוצרת זווית ישרה (27), ייתכן גת נוספת.
 
האזור שנסקר שימש בעיקר לחקלאות, להפקת אבני בנייה ולקבורה. תקופת הברזל 2 מיוצגת במבנה 9 וייתכן שגם בח' א-ראס; אם מבנה 9 הוא אכן בית חווה כפי שהוצע, הרי שחלק מן השטח נוצל בתקופה זו לחקלאות. רוב האתרים הם מימי הבית השני ועד התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. בתקופות אלה נוצלו משטחי הסלע שבאזור כמקור להפקת אבני בנייה גדולות, ובמידה מסוימת להתקנת מערות קבורה. החרסים הספורים מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית מעידים ככל הנראה על המשך השימוש החקלאי באזור, פעילות שנמשכה עד לזמננו.