שכבה III

השכבה הקדומה ביותר נחשפה באופן מקוטע בלבד בפינה הדרומית-מערבית של ריבוע 1 (איור 5). נחשפה פינת מבנה המורכבת משני קירות המשולבים זה בזה
(W155 ,W139) הבנויים מאבני גזית בינוניות וגדולות ואבני גוויל קטנות ובינוניות. לפינת המבנה ניגש בדרום קיר (W154) שבנייתו דומה. קירות המבנה השתמרו לגובה נדבך אחד עד שלושה נדבכים. לקיר 155 ניגשת ממזרח רצפה (L152; ראה איור 4) הבנויה מאבני כורכר קטנות עם אדמת כורכר צהובה, שהכילה שברי כלי חרס שחוקים מאוד מהתקופה ההלניסטית (המאות הג'–הב' לפסה"נ). שברי חרס רבים מתקופה זו נמצאו בכל שכבות החפירה, ויש לשייכם לשכבה זו.
 
שכבה II
השכבה נחשפה בפינה הצפונית-מערבית של ריבוע 1 ונחלקת לארבעה שלבים:
שלב IId.  בשלב זה נבנו קירות (W153 ,W149) הצמודים אחד לשני. חלקם הדרומי חסר והמשכם לצפון נמצא מעבר לגבולות החפירה. הקירות בנויים מאבני גוויל במגוון גדלים. לקיר 149 ניגשת רצפה (L146; ר' איור 4) שנמצאת מעל רצפה 152 משכבה III. קיר 153 הושתת על שכבה III.
שלב IIc. בשלב זה נבנה קיר (W122c) הבנוי משתי שורות של אבנים מסותתות שביניהן אבני גוויל קטנות. לקיר ניגשות שתי רצפות, ממזרח (L128; ר' איור 4) וממערב (L136).
שלב IIb. מעל קיר c122 נבנה שלב נוסף (W122b) שאליו ניגש ממזרח קיר (W127). קיר 122b נמשך בכיוון מזרח–מערב והשתמר לגובה מרבי של שני נדבכים; חלקו הדרומי חסר והמשכו לצפון נמצא מעבר לגבול החפירה. קיר 127 נחשף בחתך הצפוני של הריבוע והשתמר לגובה שלושה נדבכים. בין שני הקירות נחשף חלק מרצפה (L123; ר' איור 4). ממערב לקיר b122 נחשף מפלס חיים (L134).
שלב IIa. הפן המערבי של קיר b122 טויח (W122a) ומעל מפלס החיים 134 נבנתה רצפה (L129).
על פי כלי החרס שנמצאו בשכבה II אפשר לתארכה לתקופות הרומית הקדומה והתיכונה. בשל הקף החפירה המצומצם לא ניתן לתארך כל שלב בנפרד. למצער אפשר לציין את נר החרס מהמאה הב' לסה"נ שנמצא בתוך רצפה 129 משלב IIa (איור 9:7).
בלוקוסים שנפגעו מן התשתית בת ימינו נמצאו פריטים רבים שאפשר לייחס לשכבה II ושמעידים על קיום בית מרחץ: צינורות טובולי (איור 4:8), שברי פסיפס עם טיח, ולבני חרס עגולות, כנראה חלקי עמודים שתמכו ברצפת החדר החם.
 
שכבה I
השכבה נחשפה בחלקו המזרחי של ריבוע 2 ונפגעה קשה מתשתיות בנות זמננו. בפינה הצפונית-מזרחית נחשף קיר (W112) הנמשך אל מעבר לגבולות הריבוע. הקיר בנוי מאבני גוויל בינוניות והשתמר לגובה שני נדבכים. בדרום-מערב נמצא ריכוז אבני גוויל
(L119) שביניהן שברי כלי חרס, מסמרים מברזל, ראשי חץ, גרעיני זיתים, ועצמות ולסתות של בעלי חיים. רוב כלי החרס מתוארכים לימי ממלכת עכו הצלבנית (המאה הי"ג לסה"נ) ובהם בולטות 'קערות עכו'; נראה שזהו גם התיארוך של קיר 112. חרסים ספורים שנמצאו במפלס זה ומתוארכים לתקופה העות'מאנית שייכים כנראה להפרעה המאוחרת.
 
הממצאים
מהתקופה ההלניסטית התגלו שברי כלי חרס אופייניים רבים, כגון קערות (איור 1:6–6), סירי בישול (איור 7:6, 8), קדרה (איור 9:6), קנקנים (איור 10:6–12), פך (איור 13:6) ובקבוק דמוי כישור (איור 14:6). מהתקופה הרומית נמצאו קערה (איור 1:7) וסיר בישול (איור 2:7) ובעיקר שברי קנקנים (איור 3:7–8) ונרות (איור 9:7, 10).
בלוקוסים שהופרעו בבנייה חדשה נמצאו חפצים אחדים הראויים לציון, שבהם משקולת נול מחרס שכנראה יש לתארך לתקופות ההלניסטית או הרומית הקדומה (איור 1:8); דיסקית מעצם (איור 2:8); ושבר צלמית של דמות עטוית גלימה (איור 3:8) המתווספת לשפע הצלמיות שנמצאו במקום בחפירות הקודמות ומתוארכות לתקופה ההלניסטית, למאות הג'–הב' לפסה"נ (מסיקה נ'. 1996. צלמיות חרס מעכו בתקופה הפרסית וההלניסטית, המאה השישית–המאה הראשונה לפני ספה"נ. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית; עמ' 137).
כן נמצאו משקולת(?) מעופרת שכנראה נוצקה בתוך צדף (איור 1:9) המתוארכת לתקופה הרומית הקדומה; משקולת נחושת בצורת קובייה (2.73 גרם; איור 2:9); ראשי חץ פירמידליים שכנראה יש לתארך לתקופה הצלבנית (איור 3:9–5); מסמרים (איור 6:9); ונעצים (איור 7:9, 8).
נמצאו שש ידיות אמפורות חתומות, כולן מלוקוסים שהופרעו, המתוארכות בין סוף המאה הג' לפסה"נ ועד ראשית המאה הא' לפסה"נ. מוצאן של חמש מהידיות החתומות מרודוס וידית אחת הגיעה מקנידוס (פינקלשטיין להלן).
גם המטבעות מגיעים מלוקוסים שהופרעו ומתוארכים מן התקופה ההלניסטית (תחילת המאה הב' לפסה"נ) ועד התקופה הרומית המאוחרת (תחילת המאה הד' לסה"נ; שיאון להלן).
ממצא הזכוכית רב ביחס לשטח המצומצם של החפירה (איור 10). שברי הזכוכית מייצגים בעיקר את פרק הזמן שמשלהי המאה הב' לפסה"נ ועד ראשית המאה הב' לסה"נ, לצד שברים ספורים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. רוב השברים נמצאו בלוקוסים שהופרעו ואחדים נמצאו בתוך מילוי של רצפה (גורין-רוזן להלן).
 
שטח החפירה המצומצם והפגיעה המודרנית הקשה בשטח, מקשים על הבנת אופי הממצא והקשר שלו לממצאי החפירות הישנות. ברצף ההתיישבותי שנחשף בחפירה בלט העדר שרידים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה, דבר שעשוי להיות קשור בשינוי בגבולותיה של העיר.
כלי החרס שהתגלו זהים לממצאים מחפירות קודמות בעכו. שרידים מהתקופות ההלניסטית והרומית נחשפו באתרים הסמוכים לשטח החפירה, כדוגמת בית המשפט (חדשות ארכיאולוגיות ק:19–21). חשיבות רבה יש לעדות על קיומו של בית מרחץ מהתקופה הרומית. עיקר ממצא כלי החרס הצלבניים, "קערות עכו", נמצאו בקטע המופרע שבמזרח שטח החפירה, אבל הן מצביעות על פעילות כלשהי באזור בתקופה הצלבנית.
 
המטבעות
דני שיאון
 
בחפירה נמצאו שנים עשר מטבעות, מהם חמישה הניתנים לזיהוי. מבין השבעה הנותרים, שלשה ניתנים לתארוך לתקופה ההלניסטית על סמך החתך המשופע של המטבע.
 
מס'
סל
לוקוס
הרשות הטובעת
תאריך המטבע
מטבעה
ר"ע
1
10054
116
אנטיוכוס הג'
198–187 לפסה"נ
עכו
106372
2
10040
116
אנטיוכוס הג'
198–187 לפסה"נ
אנטיוכיה?
106373
3
10024
106
טביעה עירונית
169–164 לפסה"נ
עכו
106374
4
10063
116
אוטונומית
המאה הא' לפסה"נ או לסה"נ
צור
106375
5
10036
115
רומי מאוחר
330–337 לסה"נ
רומא
106376
 
כלי זכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה נמצאו 72 שברי זכוכית, מהם כ-40 שברים אינדיקטיביים. לאור טיב החומר, המבחר והתקופות המיוצגות בו, מובאת כאן קבוצה גדולה יחסית של כלים המייצגת בעיקר את השלבים הקדומים במכלול.
התקופה ההלניסטית. מיוצגת בשברים של קערות: שבר שפה של קערה מזכוכית חסרת צבע (לוקוס 108; איור 1:10), עבת דופן, עשויה ביציקה ומעוטרת בדופן הפנימית מתחת לשפה במגרעות אופקיות. הרכס שמעל המגרעת העליונה עוטר בחיתוך אנכי היוצר דגם דמוי שיניות או חרוזים. קערות מטיפוס זה נמצאו באתרים אחדים, למשל קיסריה, אשדוד, מרשה, ביירות ודלוס (Israeli Y. 2008. The Glass Vessels. Pp. 369–418 in: J. Patrich [ed.], Archaeological Excavations at Caesarea Maritima: Areas CC, KK and NN. Final Reports I: The Objects. Jerusalem: 370, 396, No. 2 והפניות שם). שבר ששייך לקערה יצוקה סגלגלה גדולה מאוד ועבת דופן שעוטרה בפסים אופקיים חרוטים בדופן החיצונית בחלקה התחתון (לוקוס 146; איור 2:10). העיטור מורכב מזוג פסים שכל אחד מהם מורכב מפס אופקי רחב המוקף משני צדיו בפסים דקים. הקערה מזכוכית חסרת צבע עם תת-גוון ירקרק. טיפוס זה מתוארך לשלהי המאה הב' וראשית המאה הא' לפסה"נ. שבר קערה מטיפוס זה נמצא בעכו בחפירת חניון בית המשפט (חדשות ארכיאולוגיות קז:18, איור 2:22).
שבר נוסף (לוקוס 116; איור 3:10) משלהי התקופה ההלניסטית שייך לקערה מזכוכית חסרת צבע, שעוטרה בזוג פסים דקים חרוטים על השפה מבחוץ ומגרעת אופקית רחבה בדופן הפנימית.
התקופה הרומית הקדומה. השלב הקדום מיוצג בקערות יצוקות המעוטרות בשני פסים אופקים חרוטים בדופן הפנימית, האחד מתחת לשפה והשני בהמשך הדופן לקראת הבסיס (לוקוס 131; איור 4:10, 5). הקערה באיור 4:10 עשויה מזכוכית בגוון חום דבש והקערה באיור 5:10 עשויה מזכוכית חסרת צבע עם תת-גוון ירקרק. קערות אלה אופייניות לשלהי המאה הא' לפסה"נ והמחצית הראשונה של המאה הא' לסה"נ.
את סוף התקופה, שלהי המאה הא' וראשית המאה הב' לסה"נ, מייצגים כלים מנופחים ובהם קערה עשויה מזכוכית חסרת צבע, עם שפה מקופלת חוצה וחלולה (לוקוס 115; איור 6:10) וקערה מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק עם שפה נוטה חוצה מעוגלת באש המעוטרת בתוספת של פס זכוכית המעוטר בלחיצות אנכיות (לוקוס 131; איור 7:10); טיפוס זה מוכר היטב ממכלולים מפרק זמן זה. בסיס מזכוכית חסרת צבע (לוקוס 131; איור 8:10) יכול להשתייך לקערות כדוגמת אלה שבאיור 6:10, 7.
כלי (לוקוס 124; איור 9:10) מזכוכית חסרת צבע מנופח לדפוס ויש עליו דגם של גבשושית מעוגלת. שפתו חתוכה ומלוטשת. כוסות מנופחות לדפוס ומעוטרות בגבשושיות דמויות פרי השקד נפוצות מאוד בתקופה זו, אך העיטור על השבר הזה מעוגל יותר ושונה בצורתו. מכל מקום יש לשייך כלי זה למאה הא' או לראשית המאה הב' לסה"נ.
ידית קטנה ואופקית, עשויה זכוכית חסרת צבע (לוקוס 116; איור 10:10) שייכת אף היא לפרק זמן זה.
התקופה הרומית המאוחרת מיוצגת בשבר (איור 11:10) השייך לכוס או קערה שעוטרו בצביטות של רגליים קטנות בהקף הבסיס. טיפוס זה אופייני לתקופה הרומית המאוחרת ושבר דומה מאוד נמצא בחניון בית המשפט (חדשות ארכיאולוגיות קז:18, איור 3:22).
התקופה הביזנטית מיוצגת רק בשני שברים, שבר של רגל גביע יין ואבן פסיפס (טסרה) מזכוכית ירוקה (לא צוירו).
נוסף על כך נמצאו שברים מפסולת תעשיית זכוכית ובהם שברי זכוכית גולמית, שברי פסולת שהותכה בכבשן ונטיפות. הפסולת נמצאה בלוקסים שבהם נמצאו כלים המתוארכים לשלהי התקופה ההלניסטית ולתקופה הרומית הקדומה.
לכלי הזכוכית ולפסולת שנאספה בחפירה זו חשיבות בהרחבת הידע על תעשיית הזכוכית בעכו בסוף התקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית הקדומה.
 
ידיות אמפורות חתומות
ג'רלד פינקלשטיין
 
מתוך שש ידיות חתומות של אמפורות שהתגלו בחפירה, חמש הן ממקור רודי והששית היא ידית חתומה היטב שמקורה בקנידוס. אפילו במדגם קטן זה, היחס מדגים את הידוע ממכלולים גדולים יותר בישראל מן המאות הג'–הב' לפסה"נ. טביעות החותם הן מרוב שלבי התקופה שבה היו נהוגות הטביעות.
 
מס' רישום
קריאה
מקור
הערות
תאריך
116.10039.1
Νικασικράτης
ורד
רודוס
ידית מעוגלת מאוד ושטוחה מן המאה הג' לפסה"נ; הפבריקאנט ידוע גם מטיפוסים אחרים (איור 11)
הרבע השלישי למאה הג' לפסה"נ
116.10039.2
לא קריא
רודוס
חותמת קטנה ורבועה עם סימנים קלושים של אותיות, כנראה בשתי שורות; נטיית הידית מתאימה לסוף תקופה II–תחילת תקופה III
סוף המאה הג'–תחילת המאה הב' לפסה"נ
100.10003
לא קריא
רודוס
שרידים קלושים מאוד של אותיות, כנראה בשלוש שורות; הידית עבה ובעלת חתך מזווה עם ראש מעוגל (תקופה IV?)
כנראה מהשליש השני למאה הב' לפסה"נ
116.100072
[’Επὶ ??]    ρ
 του
[חודש]
רודוס
צמדה מכסה את שאר האותיות; נטיית הידית נראית מתאימה לתקופות IVV (איור 12)
הרבע השלישי למאה הב' לפסה"נ
125.10065
’Ε]πὶ -----]
 κράτευς
[חודש]
רודוס
חתך הידית מתאים לתקופה VI יותר מאשר לתקופה V; שמות אחדים של אפונימים מסתיימים כך (איור 13).
סוף המאה הב'–תחילת המאה הא' לפסה"נ
104.10007
’Επὶ Θαλιμβρο
τίδα ’Αθηνα
ίου Κνίδιο
ν Scepter →
קנידוס
ראש צר יחסית של ידית עגולה; תקופה V; לפבריקאנט יש הומונים מאוחר יותר. יש מקבילה בעכו (איור 14).
לערך 146–108 לפסה"נ