בחודשים ינואר–פברואר 2010 נערכה חפירת הצלה ברח' המגדלור ביפו (הרשאה מס' 5829-A; נ"צ 176618-61/662136-260; איור 1), בעקבות תכנון הסדרת הרחוב וחפירת תשתיות תת-קרקעיות בתוואי הכביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית תל אביב-יפו, המשלמה ליפו וחב' אחוזת החוף, נוהלה על ידי א' הדד, בסיוע ג' מרכוס (ניהול שטח), ל' ראוכברגר (פיקוח והכנת חלק משטח החפירה), ש' יעקב-ג'אם וא' בכר (מנהלה), א' האג'יאן, מ' קונין ט' קורנפלד וב' אנטין (מדידות וסרטוטים), א' פרץ (צילום שטח), ו' אשד וי' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), א' קמייסקי וי' בוקנגהולץ (רפאות כלי חרס) ד' נמדר, ל' רגב ור' שחק-גרוס (זיהוי תכולת חומר אורגני – מכון ויצמן למדע) ל' די-סגני (קריאת כתובות ביוונית), ע' לרנאו (זיהוי עצמות דגים), ע' שטרן (זיהוי חרסים מהתקופה הצלבנית), מ' עג'מי וד' ברקן.
באזור הקרוב לחפירה נערכו בעבר חפירות אחדות (פיילשטוקר תש"ס: 50). בכל החפירות נחשפו ונחפרו קברים שזמנם למן התקופה הפרסית ועד לתקופה הביזנטית. הקבורה באזור זה של גבעות הכורכר מדרום לתל יפו ניכרת גם בתקופה העות'מאנית במפות היסטוריות המציינות כי האזור שמדרום לגבולות העיר העות'מאנית שימש בית קברות. בחפירה במתחם גבעת אנדרומדה נתגלה בית קברות, ששימש לאורך התקופות הפרסית עד הביזנטית, ורוב הקברים נחצבו בסלע הכורכר (אבנר-לוי תשנ"ז: 79). בחפירה אחרת עלתה אפשרות לקבר שנהרס לחלוטין עוד קודם לחפירה (קפיטייקין תשנ"ט). בחפירה נוספת (הרשאה מס' A-2626) נחשפו קברים וארכיטקטורה. לא רחוק משם נערכה חפירה (פיילשטוקר תשנ"ח: 71) ונמצאו בה חמישה קברים חצובים מהתקופה הביזנטית. בחפירה ברח' 3022 נחשף קבר חצוב בסלע הכורכר המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת (גינצבורג תש"ס). בחפירה נוספת, ברחוב מרגוזה (הרשאה מס' 6233-A), נחשפו שמונה קברי שוחה או תיבה מהתקופות ההלניסטית והרומית המאוחרת. בחפירה נוספת, ברחוב יהודה הימית 58 (הרשאה מס' 7269-A) נמצא קבר רומי מסוף המאה הד' לסה"נ ושתי בארות מהתקופה העות'מאנית. בחפירה קרובה, מדרום לחפירה הנוכחית, ברחוב יהודה הימית, אותרו קברים מן התקופות הפרסית וההלניסטית ונמצאו החפיר הצלבני ושבע בארות המתוארכות לתקופה העות'מאנית (הדד 2011).
לחפירה קדמה עבודת הכנה שנעשתה במחפרון. בחלק הצפוני של השטח הוסר האספלט המודרני ומתחתיו הובחן כביש מנדטורי. בפירוק תשתית הכביש הובחנו מוקדים אחדים של שברי קנקנים באתרם.
קטע החפירה (35 מ' אורך, 5–10 מ' רוחב; איור 2), בציר צפון–דרום, משופע טופוגרפית ועולה מדרום לצפון. נפתחו תשעה ריבועים: שמונה ריבועים (1–7, E1) בחלק העליון של הרחוב וריבוע אחד (17) במרחק של 47.5 מ' מדרום לריבוע 7, שבו נמצאה מפולת קטנה של אבנים מן התקופה המנדטורית. הובחנו שש שכבות (VI–I):
שכבה I – כביש מודרני בן זמננו. שכבה II – תשתית כביש מתקופת המנדט הבריטי. שכבה III – קיר מתחם הכנסייה סנט ג'ורג' מן התקופה העות'מאנית. שכבה IV – דרך/כבש כורכר ושרידי טבון מן התקופה הצלבנית. שכבה V – פסולת של קנקנים ואמפורות מיובאות מן התקופה הביזנטית (המאות הד'–הו' לסה"נ). שכבה VI – קברי שוחה מן התקופה הפרסית.
שכבה VI. לשכבה הקדומה, מן התקופה הפרסית, מיוחסים ארבעה קברי שוחה בציר מזרח–מערב שנחשפו חפורים בחול הטבעי. תיארוך הקברים נעשה על סמך קנקן פניקי האופייני לתקופה הפרסית (איור 3), ששימש מנחת קבורה. בתוכו נמצאה מצקת ברונזה קטנה.
שכבה V. בשכבה השולטת באתר, מן התקופה הביזנטית (המאות הד'–הו' לסה"נ), בריבועים 4–6, נחשפה אשפת מחסני הנמל הביזנטי (איורים 4, 5). נמצאה כמות גדולה של שברי קנקנים ואמפורות יבוא (ר' Haddad 2009) שהושלכו כנראה עם תום השימוש בהם. להטמנת הפסולת היה צורך בכריית חול מהדיונה שהייתה במקום ובחפירת תעלה רחבה מאוד בציר מזרח–מערב. דופנה הדרומי של התעלה אותר בחפירה ואילו גבולה הצפוני לא ידוע בשל הפרעה עות'מאנית שחתכה את ריכוז האשפה 10 מ' מצפון לדופן הדרומית. מניתוח השיפוע ותנוחת הקנקנים עולה כי השלכת קנקני התובלה הימיים והנחתם בתעלה הרחבה נעשתה מצפון לדרום. בין הקנקנים המקומיים הארץ ישראליים והשכיחים בתקופה הביזנטית אפשר למצוא קנקני שק כתום-חולי, קנקני עזה וקנקן אשקלון. מהטיפוסים המיובאים אפשר למצוא את הטיפוס LRA1, שמקורו בטורקיה, באזור מפרץ אלכסנדרטה. על ארבע אמפורות מטיפוס זה אותרו כתובות ביוונית צבועות באדום. עוד נמצאו שפות קנקנים שמקורם בצפון אפריקה. ממיון ראשוני של החומר הקרמי עולה כי קנקני העזה הם השכיחים ביותר. ביניהם נמצא חומר אורגני בגוון צהוב-לבן שהובחן במעבדות מכון ויצמן כריכוז של עצמות וחוליות דגים זעירים.
שכבה IV. בריבועים 3 ו-4 נחשף מילוי כורכר צהבהב המשתפל במתינות ממזרח למערב, שתוארך לתקופה הצלבנית על סמך ממצא חתום של כלי חרס שהובחנה בו כמות גדולה של קרמיקה אגאית מיובאת, מן המאה ה-12. זוהי כנראה סוללה ששימשה כבש עלייה או דרך כבושה שהובילה מאזור ברכת אל-קמר, המפרץ החולי מדרום לנמל יפו, לעבר הגבעה שממזרח לשטח החפירה. כבש/דרך זה נחתך מבניית טבון שתאריכו טרם הוברר. על גבי שכבה זו נמצא מילוי אדמה חום ומעליו מילוי המתוארך לתקופה העות'מאנית, ככל הנראה המאוחרת.
שכבה III. מהשכבה העות'מאנית המאוחרת נמצאו יסודות קיר שכיוונו הכללי צפון–דרום. בצפון שטח החפירה פונה הקיר לצפון-מזרח פעמים אחדות בזווית קהה ויוצר פוליגון (איור 6). הקיר נעשה ביציקה עם טיט אדמדם ואבני כורכר והשתמרותו בשטח הדרומי של החפירה דלה מאוד. הוא נהרס בעקבות סלילת הכביש בתקופה המנדטורית ובניית בניינים ממזרחו בשנות השלושים של המאה הכ'. במילוי משני עברי הקיר נמצאו חרסים רבים המתוארכים לתקופה העות'מאנית וכן עצמות אדם שמקורן בבית הקברות הנוצרי שהקיף את כנסיית סנט ג'ורג' ונפגע מפעילות סלילת הכביש בתקופה המנדטורית. הקיר מתוארך לסוף התקופה העות'מאנית–ראשית התקופה המנדטורית. מניתוח תצלומי אוויר וממפות עולה כי זהו החלק הצפוני של הקיר המערבי של מתחם כנסיית סנט ג'ורג'. בתצלום אוויר שצילם חיל האוויר הגרמני ב-24.1.1918 נראה בברור מתחם הכנסייה והקיר התוחם ממערב. חלקו הדרומי של הקיר נראה היום בשרידי הגבעה שמעל לצד הדרומי-מזרחי של הרחוב.
מן החפירה עולה כי תחום בית הקברות הפרסי של גבעת אנדרומדה נמשך לצפון-מערב ונפגע בתקופה הביזנטית.
בחפירה נמצאה לראשונה ביפו כמות כה גדולה של שברי קנקנים ואמפורות יבוא ביזנטיים שבמקורם הכילו יין, שמן וייתכן אף ציר דגים. הפסולת האורגנית שהכילה כמות גדולה של עצמות דגים זעירים מעידה כי המוצר השכיח באחד מטיפוסי הקנקנים היה ציר דגים, ה'גארום', שהיה מעדן נפוץ מאוד בתקופה הרומית. נראה כי השלכת הפסולת נעשתה קרוב למחסן שלא אותר. המרחק הקצר מקו המים, עד 100 מ', מעיד כי המחסנים שבהם אוחסנו הקנקנים לאחר שנפרקו מהסירות נמצאים בקרבת מקום והם עשויים להיחשף בחפירות עתידיות.
קטע סוללת הכורכר הצהבהבה הוא חלק מהדרך שהובילה במעלה החוף בתקופה הצלבנית.
הקיר המערבי של מתחם הכנסייה נהרס כמה עשרות שנים לאחר בנייתו, בזמן סלילת הכביש המנדטורי והרחבתו.
אבנר-לוי ר' תשנ"ז. יפו, רחוב יפת. חדשות ארכיאולוגיות קו:79–80.
גינצבורג ע' תש"ס. יפו, רחוב 3022. חדשות ארכיאולוגיות 52:111.
פיילשטוקר מ' תשנ"ח. יפו. חדשות ארכיאולוגיות קח:69.
פיילשטוקר מ' תש"ס. יפו, רחוב מרזוק ועזר. חדשות ארכיאולוגיות 49:111–50.
קפיטייקין א' תשנ"ט. יפו, רח' יהודה הימית. חדשות ארכיאולוגיות 146:109.
Haddad E. 2009. Roman Byzantine Amphorae from a Terrestrial Site and its Underwater Environs: Horbat Castra and Kfar Samir (Southern Levant) as a Case Study. Levant 41:79–91.