בחודש יוני 2014 נערכה חפירה ארכיאולוגית לאורך השפה המערבית של רחוב מרוצף מהתקופה הביזנטית, העולה מהמורדות המערביים של גבעת עיר דוד אל הגן הארכיאולוגי ע"ש דוידסון (הרשאה מס' 7130-A; נ"צ 222327-32/631338-61), לקראת הכשרת האתר למבקרים. החפירה, בתחומי הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, מטעם רשות העתיקות וביוזמת עמותת אלע"ד, נוהלה על ידי ג' עוזיאל ומ' חג'בי. סייעו ו' אסמן וי' שמידוב (מדידות וסרטוטים), א' פרץ (צילום), ג' ברקוביץ' וא' עג'מי (ניהול עבודה), נ' נתנאל וב' כהן (בטיחות), א' קורן (ליווי הנדסי) י' שפר (הנדסת שימור), א' נובוסלסקי (סינון רטוב) וי' גורין-רוזן (זכוכית).
נחשף צדו המערבי של רחוב מרוצף בלוחות אבן, הסלול מכנסיית השילוח הביזנטית בדרום אל אזור מתחם הר הבית בצפון וממערבו נחשפו מבנה מעוגל ובור מים שלו פיר גישה ממפלס הרחוב (כ-10 מ' אורך שטח החפירה, 4 מ' רוחב).
כן נחשפו על פני הרחוב שכבות מפולת ושכבות עפר מהודק שהוציאו את הרחוב המרוצף מכלל שימוש ושימשו דרך עפר שנסללה על מרצפות האבן. שכבת האדמה שהצטברה מעל לשכבות העפר מעורבת בחרסים ממגוון תקופות. לתוך שכבה זו נחפרו בורות אשפה, כנראה בתקופה האסלאמית הקדומה. הממצא המאוחר ביותר משטח החפירה מתוארך לסוף המאה הי"ט–תחילת המאה הכ' לסה"נ – קרמיקה מודרנית שנמצאה בסינון האדמה מתעלה צרה במערה השטח; ייתכן כי זוהי תעלת חפירה מודרנית (להלן).
קטע הרחוב שנחפר בעבר (Crowfoot and Fitzgerald 1929:37–58) סלול על גבי המדרון המערבי של גבעת עיר דוד, עולה צפונה וחוצה את גיא הטירופיאון אל גדתו המערבית, אל קטע שנחפר לאחרונה (בן עמי וצ'חנוביץ 2010) בחפירות חניון גבעתי. בחפירה הנוכחית נחשף קטע שהוא המשכו של הקטע מחניון גבעתי, גם הוא על הגדה המערבית של גיא הטירופיאון.
הרחוב המרוצף (10.0 × 2.5 מ'; איור 1). גודל המרצפות אינו אחיד (0.35 × 0.35–0.4 × 1.0 מ'). בניגוד לקטע שנחשף בחניון גבעתי, כאן לא נחשפה מדרכה לצדי הרחוב ואף לא אבני שפה. על הרחוב נחשפה בדרום הקטע, בחלקו המזרחי, שכבת אבני מפולת משופעת ממזרח (איור 2). בין אבני המפולת לקצה המערבי של הרחוב נחפר מילוי אדמה מעורב בחרסים, זכוכית, עצמות, פחם ואף אריג צמר מפוחם, שהונח עד לגובה ראש המפולת ונראה לאורך כל שטח החפירה. מעליהם הונחו שתי שכבות של חומר גירני לבן ומהודק ששימשו כנראה שלבים נוספים של הדרך בראש גבעת עיר דוד. על גבי שכבה זו נחשפה מפולת נוספת מדרום למבנה המעוגל (להלן).
לאורך השפה המערבית של הרחובנחשפו אלמנטים בנויים שיתוארו להלן מצפון לדרום.
בור המים (איור 3). בחלק הצפוני של החפירה, לצד הרחוב, נחשף בור מים מאורך ומקומר (1.5 × 3.5 מ', 3.5 מ' גובה), מטויח בטיח ורדרד המעורב בגריסי חרסים. חלקו החיצוני והעליון של הבור בולט מעל מפלס הרחוב כ-0.4 מ' ומכוסה בטיח דומה לזה שנחשף בחלקו הפנימי. הטיח מכסה את ראש הבור ואת הדופן המזרחית שלו ונושק לאבני הרחוב (איור 4), ככל הנראה כדי למנוע חדירת מים מפני הרחוב אל תוך הבור. מדרגה נמוכה הובילה ממפלס הרחוב אל ראש הבור בחלקו הצפוני ולפיר גישה מעוגל לבור (כ-1.1 מ' עומק, 0.6 מ' קוטר מרבי). חלקו החיצוני של הפיר מרובע (כ-1 מ' רוחב). רוחב החלק החיצוני של הבור אינו ידוע והוא נחפר עד לחתך המערבי של החפירה (עד כ-1.1 מ' רוחב).
שכבות העפר והגיר המהודק שנחשפו מעל לרחוב ניגשות אל הדופן המטויחת של בור המים.
בור המים נמצא מלא באבני גזית מקרקעיתו עד פיר הגישה אליו; האבנים הונחו בשיפוע מצפון, תחת פיר הגישה, לדרום. תחת שכבת האבנים נחשפה שכבת כלים שנחה על קרקעית הבור – בעיקר פכים, כמה קנקנים וקעריות מהתקופה הביזנטית המאוחרת.
המבנה המעוגל. בדרום שטח החפירה נחשף קיר מעוגל שנבנה לאורך שולי הרחוב. חלקו הצפוני ניגש אל דופן בור המים. בצדו המערבי של הקיר ומדרום לו נחשפה שכבת מפולת של אבני גזית, שברי רעפים, זכוכית חלונות ופחם, כנראה שברי קורות. תחת שכבת המפולת נחשפה רצפת גיר מהודק ועליה נתגלו כלי זכוכית שבבחינה ראשונית תוארכו לסוף המאה הו'–תחילת המאה הז' לסה"נ. שכבות העפר והגיר המהודק שנחשפו מעל לרחוב ניגשות אל קיר המבנה. החפירה הורחבה מערבה כדי לחשוף את המשך הקיר אולם הסתבר שהוא נחתך בהפרעה מאוחרת.
מערכת הניקוז (איור 5). נחשפו שלוש תעלות ניקוז, בנויות מאבני שדה, מצופות בטיח ומכוסות בלוחות אבן מעובדים חלקית. התעלות ניקזו כנראה מבנים לאורך צדו המערבי של הרחוב.
בורות אשפה. אל תוך הצטברויות אדמה (1.5–2.0 מ' עומק) שכיסו את השרידים נחפרו בורות אשפה שבבסיסם שכבת אבנים קטנות ומעליה שכבות הצטברות של אדמה מעורבת בשברי חרסים, כלי אבן, זכוכית, עצמות, פחם ופריטים ארכיטקטוניים. הממצא מתוך בורות האשפה מתוארך למן תקופת הברזל עד לתקופה האסלאמית הקדומה שבה שימשו כנראה בורות האשפה.
תעלת חפירה. לאחר שנחשף המבנה המעוגל, הורחבה החפירה מערבה לחשיפת חלקו המערבי. נתגלה מילוי אבנים קטנות שחתך את קיר המבנה, רצפת הטיח, תעלת הניקוז והמילויים שמעל המבנה. בסינון יבש נתגלתה קרמיקה מודרנית. זוהי כנראה חפירת מנהרה של אחת המשלחות שחפרו בגבעת עיר דוד. סמוך לשטח החפירה מדרום חפר וורן פיר (פיר 26, Warren 1884: Pl. V). אי אפשר לקבוע בוודאות שזהו אכן פיר של וורן או של חפירה אחרת.
החפירה מוסיפה מידע לחפירות הקודמות שנערכו לאורך הרחוב מהתקופה הביזנטית (בן עמי וצ'חנוביץ 2008). מהחפירות הקודמות עולה כי הרחוב נסלל במאה הו' לסה"נ מלוחות אבן מלבניים ומדרכות משני צדיו (כ-6 מ' רוחב כולל). לוחות האבן נמצאו שחוקים משימוש. בור המים שנחשף מצטרף למבנים שנחשפו לצדי הרחוב בחפירות קודמות – שכונת מגורים ומבנה ציבור גדול שבו נמצא מטמון מטבעות מימיו של הקיסר הרקליוס, המתארך את חורבן המבנה לשנת 614 לסה"נ (Ben-Ami, Tchekhnovets and Bijovsky 2010). ייתכן כי מפולות האבן שנתגלו בחלק הדרומי של הרחוב קשורות לחורבן זה. לוחות האבן תחת המפולות היו מרוסקים. נראה כי לאחר שהרחוב המרוצף יצא מכלל שימוש נסללו בתקופה האסלאמית הקדומה כמה דרכי עפר באותו תוואי וחל שינוי מהותי הניכר בבורות האשפה שנחפרו באזור.
בן עמי ד' וצ'חנוביץ י' 2008. תרומתן של חפירות בחניון גבעתי לחקר תולדות ההתיישבות הקדומה בעיר דוד. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 3:101–102.
Ben-Ami D., Tchekhnovets Y. and Bijovsky G. 2010. New Archaeological and Numismatic Evidence for the Persian Destrction of Jerusalem in 614 CE. IEJ 60/2:204–221.
Crowfoot J.W. and Fitzgerald G.M. 1929. Excavations in the Tyropoeon Valley, Jerusalem 1927 (Palestine Exploration Fund Annual 5). London.
Warren C. 1884. Plans, Elevations, Sections, & c., Shewing the Results of the Excavations at Jerusalem, 1867–70. London.