בחודש יוני 2013 נערכה חפירת בדיקה בבית לחם הגלילית (הרשאה מס' 6842-A; נ"צ 217500-5/737800-5), לקראת בניית בית מגורים. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ל' פורת, בסיוע ו' אטרש (הנחיה), י' לבן וי' יעקבי (מנהלה), א' האג'יאן ומ' קונין (מדידות וסרטוט), י' ביבס (צילום), נ' פייג (כלי חרס) וח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס).
נפתח ריבוע חפירה (4 × 4 מ'; איורים 1, 2) במדרון המערבי של הגבעה שעליה שוכן היישוב בית לחם הגלילית. נחשפו שתי שכבות יישוב מהתקופות הרומית (שכבה 2) והביזנטית (שכבה 1). בחפירות שנערכו בעבר ממזרח לשטח החפירה נחשפו שרידי כנסייה, מבנים ובית בד מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה וכן קטע של חומה מהתקופה הביזנטית (עובדיה תשכ"ה; אושרי תשנ"ז; דללי-עמוס 2011; הרשאה מס' 4038-A).
בשכבה 2 נתגלו קיר (W19), שנבנה מאבני גוויל מבזלת, ורצפה (L18) עשויה מאדמה כבושה ואבני גוויל קטנות הניגשת לקיר. ברצפה ומעליה נתגלו חרסים, ובהם מורטריום מהתקופה הפרסית (איור 1:3), קנקן מהתקופה ההלניסטית (איור 2:3) ושלוש קערות (איור 3:3–5), קנקן (איור 6:3) ופך (איור 7:3) מהתקופה הרומית. בשכבה 1 נחשפו שרידים של שני קירות (W13 ,W11) ורצפה הניגשת אליהם (L12). הקירות נבנו מאבני גוויל מגיר והושתתו על שרידי הבנייה משכבה 2. רצפה 12 עשויה מאדמה כבושה ואבני גוויל קטנות. בתשתית הרצפה נחשפו חרסים מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ), ובהם קערה מטיפוס CRS2 (איור 1:4), סיר בישול (איור 2:4) ושלושה קנקנים (איור 3:4–5). נראה כי השרידים שנחשפו הם חלק ממרכז היישוב בתקופות הרומית והביזנטית.
אושרי א' תשנ"ז. בית לחם הגלילית. חדשות ארכיאולוגיות קו:42–43.
עובדיה א' תשכ"ה. רצפת פסיפס בבית לחם הגלילית. חדשות ארכיאולוגיות יד:7–8.