בחודשים יוני–יולי 2014 נערכה חפירת בדיקה במגרש פרטי בשטח המיועד לבנייה במרכז כפר כנא (הרשאה מס' 7155-A; נ"צ 232134-76/738539-76), בעקבות חשיפת שרידים ארכיאולוגיים. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ר' בארי, בסיוע י' הראל (זיהוי השרידים בתעלות הבדיקה), מ' פלג (הכנת השטח לחפירה), ו' אטרש (הנחיה), י' יעקובי (מנהלה), ר' מישייב ור' לירן (מדידות), מ' שויסקיה (ציור חרסים) וא' שפירו (GPS). כן סייעה ד' אבשלום-גורני.
בכפר כנא נערכו חפירות ארכיאולוגיות רבות למן סוף שנות ה-90 של המאה הכ' ועד לימינו, רובם במגרשים פרטיים. אחדות מהן נערכו סמוך למעיין שבמרכז הכפר, שם נתגלו שרידים שזמנם למן התקופה הניאוליתית ועד לתקופה הממלוכית (איור 1; קובלו-פארן 2015). באזור המעיין נחשף גם יישוב גדול מתקופת הברונזה הקדומה 1 (קובלו-פארן 2013). גולת הכותרת של חפירות אלה היא חומה רחבה שבה מגדל רבוע, שהתגלתה בשנת 2009, המתוארכת לתקופת הברונזה הקדומה 1א (איור 1: 5566-A; ה' סמיטליין, מידע בעל פה). ביצורים מתקופה זו לא נתגלו עד אז בארץ ישראל.
החפירה הנוכחית נערכה כ-100 מ' מדרום-מזרח למגרש שבו נחשפה החומה (איור 1) ורק עשרות מטרים מצפון לתוואי המשוער שלה, מחוץ לשטח המבוצר. נחפרו שני ריבועים (B2 ,B1; כ-25 מ"ר; איור 2) ונחשפו שלוש שכבות: קיר רחב מהתקופה הביזנטית (שכבה 1), שכבת משקעים (שכבה 2) ושרידי רצפה מתקופת הברונזה הקדומה 1א (שכבה 3).
שכבה 1. נתגלה קיר רחב (W110; גובה השתמרות 1.5 מ', אורך חשיפה 10 מ'; איורים 3–5), שחלקו הגבוה צר (כ-0.5 מ'), והוא מתרחב כלפי יסודותיו (כ-1.4 מ'). הקיר בנוי בציר צפון-מערב–דרום-מזרח מאבני שדה גדולות ובינוניות, ונתמך ברבדים של אדמה חומה משני עבריו (L115 ,L105 ,L103 ,L102). בהצטברויות נמצאו חרסים מתקופות אחדות; המאוחרים מתוארכים לתקופה הביזנטית. ייתכן שהקיר שימש לתיחום חלקות. ליסוד הדרומי של הקיר צמוד טבון סגלגל עשוי חומר גס (L112; כ-0.8 מ' קוטר; איור 5), שנצרף בטמפרטורה נמוכה.
בהצטברות אדמה משני צדי הקיר נמצאו מעט חרסים מתקופת הברונזה התיכונה 2, ובהם שפת פיטס (איור 9:6), קנקן (איור 10:6) ששפתו מקופלת החוצה ועליה רכסים, וחרסים רבים, מהתקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה והביזנטית.
שכבה 2. מדרום לקיר 110 נחשף מילוי של סחף נחלים חולי, עם חלוקי נחל זעירים (L109; איור 7), המשופע לדרום ונחתך מהקיר ומהטבון. המילוי קשור אולי לשרידי בנייה שמצפון לתחום החפירה. בהצטברות אדמה שנמצאה מעל מילוי 109 (L114) נתגלו חרסים מתקופת הברונזה הקדומה 1א וכמה שברי קנקנים מהתקופה ההלניסטית ששפתם מקופלת חוצה (איור 11:6, 12). הקנקנים מצביעים על התאריך הקדום ביותר (Terminus Post Quem) שאפשר לייחס למילוי החולי.
שכבה 3. מתחת למילוי של שכבה 2 נחשפה הצטברות עבה של אדמה חרסיתית שחורה (L113; איורים 4, 5, 7), ובה חרסים מתקופת הברונזה הקדומה 1א. בבור בדיקה קטן (2.5 × 4.0 מ'), שנחפר מתחת לשכבה זו, נחשפה רצפת עפר המושתתת על אבני שדה קטנות (L116; איורים 5, 7). על הרצפה נמצאו כלי צור, מעט עצמות של בעלי חיים וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה 1א, מרביתם מחופים בפנים ובחוץ בגווני אפור, אדום וחום-אדום: קערות אפורות ממורקות (איור 1:6–3); קערה אדומה ממורקת (איור 4:6); קערה מחופה בחוץ בצבע חום-אדום (איור 5:6); פערורים ששפתם מלבנית וסמוך לה נמשך רכס (איור 6: 6, 7); ופיטס מחופה בגוון חום-אדום ששפתו מעובה ומקופלת כלפי חוץ (איור 8:6). למכלול זה הקבלות בכפר כנא (קובלו-פארן 2013; הרשאה מס' 7024-A), בשכבה 2 ביפתחאל (Braun 1997:60–89) ובשכבהIV בעפולה (Gal and Covello-Paran 1996:25–38).
השכבה החשובה בחפירה, מתקופת הברונזה הקדומה 1א, מעידה שהיישוב בן התקופה השתרע גם מחוץ לתוואי המשוער של החומה, לפחות 100 מ' מדרום למקום שבו היא נחשפה. מן התקופה ההלניסטית נתגלה מילוי ובו חרסים, שנחתך מקיר חקלאי רחב ומטבון מהתקופה הביזנטית.
Braun E. 1997. TheYiftḥ’el II Pottery Typology. In E. Braun. Yiftḥ’el. Salvage and Rescue Excavations at a Prehistoric Village in Lower Galilee, Israel (IAA Report 2). Jerusalem. Pp. 60–89.
Gal Z. and Covello-Paran K. 1996. Excavations at ‘Afula, 1989. Atiqot XXX: 25–70.