שטח A. בשכבה III ממצא אדריכלי דל מאוד, נמצאו בעיקר חרסים במילויים, בהצטברויות ובמפלסי חיים. במזרח השטח נחשף חלק ממבנה שיסודותיו מתוארכים לתקופה הממלוכית (שכבה II; איור 4). במבנה זוהו שני שלבי בנייה. ממערב לו נחשף חלק ממבנה נוסף ובו ארבעה חדרים וחצר ובה בור מים שפתחו עגול ובנוי. כן נתגלה טבון באתרו.

בשכבה I נחשף ריצוף אבן שחתם את הטבון מן התקופה הממלוכית. במערב השטח נחשפו קירות אחדים. בחלקו המזרחי של בור המים נבנה פתח נוסף מאבני גזית שמתארו מרובע (איור 5). נראה כי בור המים המשיך לשמש בתקופה העות'מאנית.
 
שטח B. לשכבה III שייכים כמה שלבי בנייה. עיקר הממצא הוא קירות אחדים, רצפות, מתקן ותשתיות תת-קרקעיות – תעלות ניקוז ותעלות מים. תעלות הניקוז קורו באבני כיסוי ועליהן הונח גיבוב של אבני גוויל קטנות (איור 6). התעלות נחפרו בקרקע החולית הסטרילית.
לשכבה II שייכים שרידי מבנה ששרדו ממנו שלושה קירות וקטע ריצוף מלוחות אבן. מתחת לריצוף נחשף טבון, השייך כנראה לשלב קדום בתקופה הממלוכית. לשכבה זו שייכים גם בדלי קירות אחדים ללא קשר ביניהם. בחלק הדרומי-מזרחי של השטח אפשר היה להבחין בבירור בין מפלסי החיים של שכבות II ו-III.
 
שטח C. לשכבה III שייך קטע קיר ללא קשר לרצפות כלשהן. בצפון-מערב השטח נחשפה רצפת טיח שמתחתיה נתגלה פיטס זיר שלם (איור 7). נתגלתה שכבת מפולת ובה אבני גוויל בינוניות וקטנות שפריכותן הרבה וצבען הלבן הבוהק מעידים כי נחשפו לחום גבוה. שכבת המפולת נחתמה בחלקה בשכבת שרפה (0.1 מ' עובי), המשתפלת במתינות צפונה. שכבות המפולת והשרפה מתוארכות לתקופה האסלאמית הקדומה.
בשכבה II נחשפו שלבים אחדים: לשלב הקדום שייך קיר (W514; כ-1 מ' רוחב; איור 7) בציר צפון-מזרח–דרום-מערב, שנחשף בצפון השטח מעל למפולת שבשכבה III, בנוי מנדבך יסוד אחד ומעליו נדבך מאבני שדה קטנות. בדרום השטח נחשף חלק מחדר שהכיוון הכללי של קירותיו הוא צפון-דרום ומזרח-מערב והם בנויים מאבני שדה קטנות ובינוניות. החדר נמצא מרוצף בלוחות אבן מוחלקים (0.2–0.3 מ') ועליהם שכבת טיח לבנה. ריצוף האבן לא השתמר בקרבת הקירות וכנראה שניגש אליהם. לשלב הבנייה המאוחר שייכת פינת מבנה. מדרום לפינה נמצאו באתרן קערות אחדות תמימות ופשוטות שהונחו הפוך, מן התקופה הממלוכית. קיר 514 נחתם ברצפת טיח עבה (איור 8), מעורבת באבני גיר קטנות. המילוי החתום מתחת לרצפה ולהצטברות שניגשה לקיר הכיל חרסים המתוארכים לתקופה הממלוכית. הרצפה שימשה כנראה חלק מחצר או מדרך.
 
שטח D1 (איור 9). אותרו לפחות ארבעה שלבי בנייה המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה: קטע קיר ללא קשר לרצפות כלשהן מהשלב הקדום וקירות שהתקיימו לאורך שלושת השלבים המאוחרים. שתי אבני גזית שנותרו באתרן על גבי היסוד מעידות כי אחד הקירות נבנה מאבני גזית. בדרום השטח נחשפה אומנה שנשתמרה לגובה של ארבעה נדבכי בנייה, בנויה לסירוגין אבני גזית וטיט אדום – כנראה אלמנט סגנוני או עיטורי – ששימשה מזוזת פתח למבנה מרשים, שרובו כנראה מדרום ומחוץ לגבולות החפירה. לאומנה ניגש מצפון ריצוף מאבן גיר לבנה (איור 10), המושתת על קרקע חומה, חולית וסטרילית. הריצוף והאומנה שייכים לכל שלושת השלבים המאוחרים. אזור האומנה וריצוף האבן כוסו בשכבת חורבן עבה, שהלכה והעמיקה למערב, מעבר לגבולות החפירה, ובה אבני שדה גדולות מעורבות בפיח שחור (איור 11), עדות לשרפה אדירה. סמוך לאומנה, ממזרח, התגלה שלד שרוף של סוס בארטיקולציה וממזרח לו נמצא חצי קנקן הפוך ששימש מתקן כלשהו. בחומר הקרמי שיצא ממכלול החורבן היו כמה נרות חרס תמימים המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה. תעלת ניקוז שכיוונה מזרח–מערב, המשתפלת במתינות מזרחה, נבנתה באחד מהשלבים המאוחרים. בדיקת פחמן 14, שנערכה לגלעיני זיתים מפוחמים שנמצאו בטיט של תעלת הניקוז, הראתה כי יש לתארכה למאה הי"א לסה"נ. ייתכן כי לתעלה היה מרזב מחוליות אבן, שבתוכה עבר צינור חרס. חוליית אבן כזו נמצאה במפלס שמתחת לפני השטח.
בצפון-מערב השטח נחשף בור אשפה משכבה II, שהכיל פכים וקנקנים (איור 12).
 
שטח D2. נחשפו שני שלבי בנייה מהתקופה האסלאמית הקדומה. לשלב הקדום שייכות שתי רצפות טיח ומתחתן שתי תעלות ניקוז חתומות, שהובילו כנראה לבור מים הנמצא ממזרח. דופן הבור הובחנה בחתך הצפוני של החפירה. לשלב המאוחר שייכים קטעי חדרים (איור 13), בהם בדלי קירות הבנויים אבני גזית, תשתית של רצפת פסיפס, רצפת פסיפס מטסרות במגוון גדלים ורצפות טיח שהוגבהו. חתך בדיקה בחלק מהרצפה הראה כי היא חתמה את שתי רצפות הטיח מהשלב הקודם. במערב השטח נמצא מתקן מלבני, הנראה כבדל קיר, שכיוונו צפון–דרום (איור 14). הפן המזרחי והפן הצפוני מטויחים בטיח אפרפר. בפן המזרחי, על גבי הטיח, חריצים בדגם אידרה. ממזרח למתקן ובמפולת הצמודה אליו נמצאו שלושה אריחים רבועים מקרמיקה, המעוטרים בדגם משולש צבוע, שציפו כנראה את בדל הקיר (איור 15).
 

שטח E. נחשפו שרידים משכבה III, והובחנו בה לפחות שני שלבים. בחלק הדרומי של השטח נחשפה ממגורה עגולה ומטויחת (איור 16), הבנויה בתוך מתקן מרובע, שרק שניים מקירותיו נחשפו בברור. מתקן הממגורה הוקף ממזרח בקירות שנשדדו וששרדו מהם תעלות שוד בלבד. תחתית הממגורה לא נחשפה בשל בעיות בטיחות. במרכז השטח נחשף קטע קיר (W524, כ-6 מ' אורך; איור 17). בחתך בדיקה שנערך בדרומו של הקיר נחשפו חמישה נדבכים: שלושה נדבכי יסוד ושני נדבכי בנייה. הוא בנוי בפן הדרומי מאבני גוויל גדולות ומסותתות כלפי חוץ ובפן הצפוני מאבני שדה קטנות המלוכדות בטיט לבן. אל הקיר ניגשת מצפון רצפת טיח שהשתמרה היטב.

 

בצפון השטח נחשפו שתי תעלות ניקוז הנפגשות ונראה שהובילו לתא ביקורת שלא נחפר. ממזרח נחשפה פינת מבנה, ייתכן מהשלב הקדום.
לשלב המאוחר שייך קיר (W583; איור 17) הניגש מדרום לקיר 524, בנוי בפן המזרחי מאבני שדה שפניהן מסותתות ובפן המערבי מאבני שדה קטנות ובינוניות. מהקיר נחשפו רק שני נדבכים.
 

בחפירה אותרו שרידים משלוש שכבות: שכבה I מהתקופה העות'מאנית, שהובחנה רק בשטח A; שכבה II מהתקופה הממלוכית, שהובחנה בשטחים C ,B ,A ו-D; ושכבה III מהתקופה האסלאמית הקדומה, שהובחנה בכל שטח החפירה. השרידים הממלוכיים שנחשפו אינם רחוקים מהשרידים בני תקופתם שנמצאו בתחנה המרכזית (טורגה תשע"א). השרידים משכבה III במערב קרובים לפני השטח ואילו השרידים משכבה זו במזרחה של רצועת החפירה מופיעים כ-2 מ' מתחת לפני השטח. מכלול השרידים, ובהם האומנה, שנחשפו בשטח D1 מלמד כי לפנינו חלק ממבנה ציבורי באופיו, שעל סמך שרידי שלד הסוס השרוף שימש אולי אורווה, שחרב ונשרף בשרפה אדירה במאה הי"א לסה"נ. בשטח D2 נחשפו בדלי קירות ורצפות של מבנה מגורים משכבה III, ככל הנראה של משפחה אמידה, שקירותיו בנויים מאבני גזית ועל חלק מקירותיו אריחי טין מעוטרים. בשונה מחפירות אחרות ברמלה, שבהן כל מה שנותר מקירות מהתקופה האסלאמית הקדומה הן תעלות שוד, הקירות משכבה III נשדדו רק בחלקם.