בשני השטחים (A – כ-65 מ"ר, איורים 3, 4; B – כ-85 מ"ר, איורים 5, 6), כ-0.6 מ' מתחת לפני השטח, התגלה מילוי אדמת חרסית ובו אבני שדה קטנות וכלי חרס (L207–L201, L107–L101). האבנים נחשפו בריכוזים מפוזרים, אולי מפולות. לא הובחנו שרידים ארכיטקטוניים ברורים.

 
נמצאו כלי חרס מתקופות הברונזה הקדומה, הברזל 2ב והביזנטית המאוחרת–האסלאמית הקדומה,בהם קערות, קדרות, סירי בישול, קנקנים, פכים ופערורים. מתקופת הברונזה הקדומה נמצאו שברי גוף אחדים ובסיס שטוח, לא ברור של איזה כלי (איור 1:7). מתקופת הברזל נמצאו טיפוסים מקומיים וטיפוסים האופייניים לאזור החוף הדרומי, דומים לאלה שנתגלו בתל חליף ובסביבתו (Borowski 1994: figs. 1–4). חלק מכלי החרס מחופים אדום וממורקים מירוק אובניים, בהם קערות פתוחות שלהן שפה מעובה כלפי פנים ודופן ישרה (איור 2:7), ושפה מעובה ומשולשת כלפי חוץ (איור 3:7, 4), בסיס שטוח של קערה פתוחה (איור 8:7), קערות מעוגלות ששפתן מעובה ומקופלת חוצה (איור 5:7–7), קדרות שלהן דופן מתכנסת פנימה ושפת מדף (איור 9:7, 10), קדרות מעוגלות שלהן שפה מעובה ומתקפלת חוצה (איור 11:7, 12), סיר בישול ללא צוואר ששפתו מעובה בפנים ומחורצת בחוץ (איור 13:7), קנקנים שצווארם גבוה (איור 14:7, 15), פכים ששפותיהם מעובות ופשוטות (איור 16:7–19) ופערורים ששפתם מעובה בחוץ (איור 20:7, 21). מסוף התקופה הביזנטית–תחילת התקופה האסלאמית נמצאו קערות רדודות ועמוקות שלהן שפות מדף ישרות ואלכסוניות (איור 1:8–5), בסיס קערת יבוא מחופה אדום (איור 6:8), סיר בישול שצווארו זקוף (איור 7:8) וחלק מקנקן שק (איור 8:8).
 
מן הממצא עולה כי המילוי שנחפר הוא חלק מן השרידים העתיקים של תקופות רבות שהופרעו בעת הקמת הקיבוץ. תקופת הברזל 2 בתל חליף הייתה תקופת צמיחה והתפשטות. החפירות בתל חשפו עדויות ברורות ליישוב נרחב שכלל מבני מגורים, מתקנים רבים ומכלולים גדולים של כלי חרס ואבן. ייתכן שהממצאים מן החפירה מצביעים על ההתיישבות מחוץ לחומות התל שפעלה לאספקת תוצרת חקלאית לעיר בתקופת הברזל, ועל יישוב או מתקנים חקלאיים מן התקופה הביזנטית.