בחודש אוקטובר 2013 נערכה חפירה באתר הפרהיסטורי בוקר תחתית שבשמורת עין עבדת בנגב (רישיון מס' 53/2013-G; נ"צ 17855-65/52775-85). החפירה, מטעם מרכז מקס פלנק – מכון ויצמן לארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה אינטגרטיבית ורשות העתיקות, נוהלה על ידי ע' ברזילי (צילום שטח) וא' בוארטו (פחמן 14), בסיוע מ' גודר-גולדברגר (ניהול שטח ועיבוד צור), י' שמידוב וא' האג'יאן (מדידות וסרטוט), ש' מקפארון (GIS וייעוץ מדעי), נ' דורשנר (OSL), ו' אלדאייס וס' ויינר (מיקרומורפולוגיה), ו' קרקוטה (ארכיאובוטניקה), ק' עמית (צילום מעבדה), ל' ויינבלום ול' רגב (תוכנת חפירה), צ' צוק וי' חיימי (תכנון וייעוץ), ע' כהן (ליווי וסיוע לוגיסטי) וסטודנטים ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת בן גוריון.
אתר בוקר תחתית נמצא על הגדה הדרומית-מזרחית של נחל צין (איור 1), במרחק כ-1 ק"מ מדרום למדרשת שדה בוקר. בשנות ה-70 של המאה הכ' ערך א' מרקס (Marks 1983) שלוש עונות חפירה באתר, ונחשפו בהן ארבעה מפלסי חיים (1–4), הכוללים פריטי צור רבים וסדרה של מוקדים ובהם שרידי פחם. מכלולי הצור שחשף מרקס אופייניים לשלב מעבר בין תקופות, שכן הם כוללים פריטים האופייניים לתרבות המוסטרית מן התקופה הפליאוליתית התיכונה (בעיקר חודים) לצד פריטים האופייניים לתקופה הפליאוליתית העליונה (מגרדים ונקרים). מחקר רפאות מקיף הוכיח שהפריטים הללו הופקו מאותם רצפי סיתות, כלומר הם אינם מעורבבים. האתר תוארך בשיטת פחמן 14 מיושנת (decay counting). התוצאות הראו גילים ללא גבול תחתון או גילים עם סטיית תקן בעלת טווח רחב. על בסיס תאריכים אלה קשה להעריך במידה סבירה של דיוק מתי התרחש המעבר בין התקופה הפליאוליתית התיכונה לתקופה הפליאוליתית העליונה. בוקר תחתית הוא אתר מפתח להבנת תרבות המעבר בין שתי תקופות אלו במזרח התיכון. הכרת שלב זה וקביעת גילו הכרונולוגי של האתר חשובים ביותר לחקר מוצא האדם המודרני (הומו ספיאנס) ונתיב ההגירה שלו מאפריקה לאירואסיה.
החפירה הנוכחית (איור 2) נערכה במטרה לקבוע את גילו הכרונולוגי המדויק של האתר בשיטות פחמן 14 מתקדמות ולומינסנס (OSL). החפירה התמקדה בשני חתכים שנחשפו בחפירתו של מרקס בחלקו הדרומי של האתר: חתך D במזרח וחתך E בדרום (כ-10 מ"ר; איורים 3, 4). בחתכים זוהו שתי יחידות גיאולוגיות. היחידה העליונה (כ-4 מ' עובי) כוללת ברובה חלוקי נחל וחצץ, ומקורה בהרבדות נחל באנרגיה גבוהה. ביחידה זו יחידות משנה, הנבדלות זו מזו בגודל החלוקים ובהרכבם. היחידה התחתונה (1.5 מ' עובי) כוללת חול (סילט), ומקורה בהרבדות נחל איטיות. בחפירתו של מרקס נחשפו ביחידה זו ארבעה מפלסי חיים, אך רק שניים מהם (2 ו-4; איור 5) זוהו בחפירה הנוכחית. בחפירה החדשה נאספו כ-800 פריטי צור, רובם ממפלס 4. תעשיית הצור דומה לזו שחשף מרקס, ובה בעיקר להבים שהופקו מגרעיני להבים אוניפולאריים (איור 6) באמצעות מקבת קשה. מן הלהבים הופקו חודים דמויי חודי לבלואה (איור 7) וכלים, כגון מגרדים (איור 1:8), נקרים (איור 2:8) ושקערוריות. עוד נאספו תריסרי דגימות פחם, רובן ממפלסים 2 ו-4. מניתוח ראשוני של הדגימות עולה כי מיני ערער אדום (Juniperus phoenica) ואשל (Tamarix cf. aphylla) הם הדומיננטיים. דגימות הפחם מהחפירה ייבדקו בשיטות מתקדמות שיעזרו לקבוע את גילו המדויק של האתר ואת זמן המעבר בין התקופה הפליאוליתית התיכונה לתקופה הפליאוליתית העליונה בלבנט.
Marks A.E. 1983. Prehistory and Paleoenvironments in the Central Negev, Israel: The Avdat/Aqev Area, Part 3. Dallas.