החפירה הנוכחית (איור 2) נערכה במטרה לקבוע את גילו הכרונולוגי המדויק של האתר בשיטות פחמן 14 מתקדמות ולומינסנס (OSL). החפירה התמקדה בשני חתכים שנחשפו בחפירתו של מרקס בחלקו הדרומי של האתר: חתך D במזרח וחתך E בדרום (כ-10 מ"ר; איורים 3, 4). בחתכים זוהו שתי יחידות גיאולוגיות. היחידה העליונה (כ-4 מ' עובי) כוללת ברובה חלוקי נחל וחצץ, ומקורה בהרבדות נחל באנרגיה גבוהה. ביחידה זו יחידות משנה, הנבדלות  זו מזו בגודל החלוקים ובהרכבם. היחידה התחתונה (1.5 מ' עובי) כוללת חול (סילט), ומקורה בהרבדות נחל איטיות. בחפירתו של מרקס נחשפו ביחידה זו ארבעה מפלסי חיים, אך רק שניים מהם (2 ו-4; איור 5) זוהו בחפירה הנוכחית. בחפירה החדשה נאספו כ-800 פריטי צור, רובם ממפלס 4. תעשיית הצור דומה לזו שחשף מרקס, ובה בעיקר להבים שהופקו מגרעיני להבים אוניפולאריים (איור 6) באמצעות מקבת קשה. מן הלהבים הופקו חודים דמויי חודי לבלואה (איור 7) וכלים, כגון מגרדים (איור 1:8), נקרים (איור 2:8) ושקערוריות. עוד נאספו תריסרי דגימות פחם, רובן ממפלסים 2 ו-4. מניתוח ראשוני של הדגימות עולה כי מיני ערער אדום (Juniperus phoenica) ואשל (Tamarix cf. aphylla) הם הדומיננטיים. דגימות הפחם מהחפירה ייבדקו בשיטות מתקדמות שיעזרו לקבוע את גילו המדויק של האתר ואת זמן המעבר בין התקופה הפליאוליתית התיכונה לתקופה הפליאוליתית העליונה בלבנט.