החדר מלבני (L102 ,L101; כ-3.0 × 4.5 מ', 2.1 מ' גובה; איור 2) והוא נחצב בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב בשכבה של גיר רך שמעליה שכבה עבה של גיר קשה (1 מ' עובי). החדר התגלה בעת שהחלק המערבי של תקרתו התמוטט (איור 3); בצד המזרחי של החדר התקרה נותרה שלמה. בחדר התגלה מילוי חול; בצד המערבי הוא הגיע עד לתקרה (איור 4) ואילו בצד המזרחי הוא הגיע עד לגובה של 1.2 מ' מתחת לתקרה (איור 5). בשל בעיות בטיחות החפירה הוגבלה לחלק המערבי של החדר בלבד. המפלסים הגבוהים של החול בחדר הוסרו בכלי מכני, אך דופנות החדר וקרקעיתו נחשפו בחפירה ידנית.

בדופן המערבית של החדר נחשף גרם מדרגות חצוב (1 מ' רוחב; איור 6); מספר המדרגות בגרם אינו ידוע מפני שהדופן המערבית של החדר לא נחשפה במלואה והמדרגות כוסו לגמרי בחול. חלקה הדרומי של קרקעית הסלע בחדר היה מפוחם במידה רבה (איור 7). מעל קרקעית הסלע התגלה מפלס חיים דק ובו חרסים, אפר בהיר וחול. בחרסים שברים של ספל עדין (Fine ware) מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאה הח' לסה"נ; איור 8), שברי קנקן מהתקופה הביזנטית ושברי קנקן שק. בגרם המדרגות התגלתה חצי אבן טחינה (איור 9), השייכת לחלקו העליון של מתקן טחינה מסתובב.
 
שימושו של החדר התת-קרקעי אינו ברור; אפשר שהוא היה שייך לחווה מהתקופה הביזנטית ואולי שימש מרתף לאחסון יין ותוצרת חקלאית. חדרים תת-קרקעיים המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית התגלו ליד חורבת באר שמע הסמוכה (אריקסון-גיני 2011; Erickson-Gini, Dolinka and Shilov 2015:219–221, Plan 3, Fig. 14) ובכמה מקומות אחרים בבאר שבע ובסביבתה (ד' ורגה, מידע בעל פה). החרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה שהתגלו בחדר מלמדים כנראה שהשימוש בו המשיך בתקופה זו. אף שהאתר הסמוך מהתקופה הביזנטית בבאר אסנת ומערכת המים שבו לא נחפרו, נראה שהם המשיכו לשמש בתקופה האסלאמית הקדומה, בדומה לאתרים אחרים בדרום הארץ.