בחודשים נובמבר ודצמבר 2015 נערכה חפירת הצלה בפינת רחובות רמז והרצל בעכו (הרשאה מס' 7531-A; נ"צ 207986-8050/759207-94; איור 1), לקראת בניית בניין מגורים. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי י' חושקר (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), מ' קאהן (מדידות וסרטוט), י' לרר (גלאי מתכות), נ' גצוב (כלי חרס), ד' שיאון (נומיסמטיקה), ק' קובלו-פארן (הנחיה), צ' הורוביץ ופועלים ממג'ד אל-כרום.
החפירה מרוחקת כקילומטר אחד מצפון-מזרח לעיר העתיקה בעכו. התגלו שרידי דרך ובאר מהתקופה הרומית הקדומה. בחפירות קודמות שנערכו כ-500 מ' מדרום לחפירה התגלו קברים ושרידי דרך מהתקופה הרומית (פינקלשטיין 2007 [איור 1: 3749-A]; טפר 2014 [איור 1: 4043-A]).
נפתחו שני שטחי חפירה (B ,A; איור 2) במקומות שבהם הובחנו שרידים עתיקים בפיקוח טרם החפירה. כן נחפרה בצפונו של שטח B תעלה במטרה לאמת את אופי השרידים בשטח.
שטח A. נחשפו שני קירות (W109 ,W106; איור 3), היוצרים פינת מבנה. הם נבנו על יסוד רבוע (L108; כ-1.5 × 1.6 מ', 0.5 מ' גובה), שנבנה מאבנים גדולות לא מסותתות, וביניהן אדמה שחורה וחרסים. היסוד שקוע בחול טבעי המאפיין את עכו; בסיס היסוד נמצא מתחת למפלס הנוכחי של מי התהום. הקירות נבנו משתי שורות של אבנים במגוון מידות שסותתו גס; הם השתמרו לגובה שלושה נדבכים. האבנים בפן הפנימי של הקירות יושרו היטב, בעוד שהאבנים בפן החיצוני של הקירות לא יושרו (איור 4). נראה שבמתכוון המבנה משוקע בחול והפן הפנימי שלו חשוף ומיושר, אולי מפני שהוא באר קטנה, שרק פינתה המזרחית השתמרה. בין אבני היסוד התגלו חרסים מהתקופה הרומית הקדומה (הם לא צוירו) המתארכים את בניית המבנה, ובהם קערות ETS וסירי בישול מטיפוס כפר חנניה 4A. השתמרות חלקו העליון של המבנה דלה, ולכן התאריך המאוחר של השימוש בו אינו ידוע.
שטח B (איור 5). לאורך הצד המזרחי של השטח התגלו שרידים מקוטעים של דרך בכיוון צפון–דרום, ובהם שכבה של אבנים קטנות (L111) ומתחתיה שכבה של אבנים בינוניות (L112). בתעלה שנחפרה בצפון השטח נחשף קיר בכיוון צפון–דרום (W105; איור 6), שנבנה מאבנים מסותתות גס. אל הקיר ניגשות ממערב שתי שכבות דומות, זו מעל זו, העליונה של אבנים קטנות, כנראה המשך שכבה 111, והתחתונה של אבנים בינוניות, כנראה המשך שכבה 112 (איור 2: חתך 1–1); השכבה התחתונה התגלתה ביום האחרון של החפירה והיא לא נחפרה. נראה כי קיר 105 תחם את הדרך ממזרח וכי שתי שכבות האבנים הן שרידי תשתית הדרך.
נראה כי שרידי הדרך שנחשפו הם חלק מהדרך הרומית האימפריאלית עכו-פטולמאיס–אנטיוכיה, שתוארכה על ידי חוקרים לשנת 56 לסה"נ (
מאיאר תשמ"ו;
Avi-Yonah 1946). קטעים מדרך זו נחשפו בשבי ציון, במרחק של 6 ק"מ מצפון לחפירה (
לרר 2015), וכפי שצוין לעיל גם בעכו, במרחק כ-500 מ' מדרום לחפירה (
פינקלשטיין 2007). קרבת הבאר לדרך מלמדת כנראה כי היא שימשה את העוברים בדרך ואת בעלי החיים שלהם; העדר שרידי בנייה נוספים בחפירה ומיעוט הממצא הקרמי מחזקים טענה זו. מיקום קטע זה של הדרך, כ-500 מ' מצפון לקטע מוכר שלה, מבסס את הידע על תוואי הדרך האימפריאלית עכו-פטולמאיס–אנטיוכיה מהתקופה הרומית הקדומה.
מאיאר י' תשמ"ו. הדרך הרומית בגליל המערבי. בתוך מ' ידעיה, עורך. קדמוניות הגליל המערבי: קובץ מאמרים. תל אביב. עמ' 364–372.
Avi-Yonah M. 1946. Newly Discovered Latin and Greek Inscriptions. QDAP 12:85–86.