ריבוע E21
שלב 2
. לשלב הקדום יוחסו קיר (W110) ותעלת מים (L115), כנראה בני אותו זמן, שנבנו בכיוון כללי צפון–דרום; התעלה משופעת לדרום (איור 3). קיר 110 רחב למדי (1.6 מ') והוא נבנה משתי שורות של אבנים גדולות–בינוניות שסותתו באופן חלקי, וביניהן מילוי של אבנים בינוניות. תעלת המים (3 מ' אורך) רחבה בקצה הצפוני (0.2 מ' רוחב) והולכת וצרה כלפי מטה ולדרום עד לרוחב של 0.1 מ' בקצה הדרומי שלה, שם היא נעלמת מתחת למפולת אבני בזלת של מבנה (L105). התעלה נבנתה היטב מאבני בנייה רבועות, בינוניות, שהונחו על רצפת אבנים, ודופנה בלוחות אבן ניצבים, שהתגלו עליהם שרידי טיח לבן. בתוך התעלה התגלו מוטלים כמה שברים של אבן ריחיים מבזלת.
בחפירה מתחת למפולת 105 (L114) התגלו חרסים המתוארכים כולם לתקופה הממלוכית, ובהם שברי קערה (איור 1:4, 2), ידית מחבת (איור 3:4), שבר סיר בישול (איור 4:4), צוואר קנקן (איור 5:4), בסיס נר (איור 6:4) ושבר צפחת עשויה בתבנית מטין צלהב (איור 7:4).
על קיר 110 נשענו ממזרח הצטברויות אדמה (L106 ,L104), עשירות בחרסים מהתקופה הממלוכית. הממצא הקרמי מהצטברות 104 כולל שברי קערה, שחלקם עוטרו בעיטור נפוץ של פסים בחום וצהוב (איור 1:5–3), ושבר של צוואר קנקן (איור 4:5). בהצטברות 104 התגלו שני מטבעות פלס מנחושת ומטבע דירהם מכסף (ר"ע 145714–145716), המתוארכים כולם למאה הי"ד לסה"נ. בהצטברות 106 התגלו שני מטבעות דירהם 'שחורים' חתוכים המתוארכים לתקופת שלטונו השלישית של נאצר נאצר אל-מחמד (1310–1341 לסה"נ; ר"ע 145718, 145719) ושני מטבעות פלס מנחושת מתקופת שלטונם של הסולטנים א-סליח אסמאעיל (1345/1346 לסה"נ; ר"ע 145717) וברקוק (1390–1399 לסה"נ; ר"ע 145720).

 

שלב 1. לשלב המאוחר יוחסו שני קירות (W109 ,W102), שנבנו מאבני שדה גדולות ובינוניות במפלס גבוה מזה של השרידים משלב 1. הקירות נבנו ללא יסודות, ולכן כנראה השתמרותם דלה. הקירות הובחנו על פני השטח; בשכבת פני השטח הסמוכה להם (L100) התגלו שברי גוף של כלי חרס מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית וכן פסולת בת זמננו. עוד התגלו בשכבת פני השטח כמה שברים של אבן רחיים מבזלת.

 

ריבוע D23
שלב 2. לשלב הקדום יוחסו שלושה קירות של מבנה (W116 ,W112 ,W103; כ-1.7 מ' גובה מרבי). הקירות נבנו על רצפת אבנים שנבנתה היטב (L118; איור 6). קיר 103 נבנה משתי שורות של אבנים בינוניות, שמשולבים בהן כמה לוחות בזלת מסותתים, וביניהן מילוי של אבנים בינוניות-קטנות, בעוד שקירות 112 ו-116 נבנו מאבני בזלת מסותתות. באמצע קיר 112 נבנה מגלש אבן אנכי (איור 7); אפשר שהוא נועד לנתב מים בכוח הכבידה מהקומה השנייה שלא השתמרה.

 

שלב 1. בשלב המאוחר מולא כנראה המבנה במילוי של אדמה ואבנים (L117), הכולל שברים רבים של אבני רחיים תחתונות (איור 8) ושברי כלי חרס, ובהם שפה של קערה גדולה (איור 1:9) ושבר נר (איור 2:9), המתוארכים לתקופה הממלוכית, וכן שני שברים של מקטרות (איור 3:9, 4) מהתקופה העות'מאנית. על סמך שברי המקטרות נראה כי המבנה מולא במילוי במהלך התקופה העות'מאנית. מקטרות אלה הופיעו במזרח התיכון לא לפני סוף המאה הי"ז לסה"נ (Dekkel 2008:138–139). שברי המקטרות שהתגלו בחפירה דומים לראשי המקטרות מבניאס (Dekkel 2008: Figs. 4.7:29, 4.8:39), ולכן אפשר לתארך את המקטרות מהחפירה למאה הי"ח לסה"נ.

 

כיוון תעלת המים שהתגלתה בריבוע E21 מלמד היבט חשוב על מערכת תחנות הקמח שנחשפה בח' אם ג'ונא: המים זרמו מצפון לדרום בשיפוע שיצר אנרגיה הנחוצה להפעלת תחנות הקמח. כיום נהר הירדן זורם במרחק של 20 מ' מדרום לשטח החפירה, עדות לכך שמסלול הזרימה של הנהר השתנה במשך הזמן. שינוי זה התרחש כנראה לאחר התקופה הממלוכית, שכן תחנות הקמח יצאו כנראה משימוש במהלך התקופה העות'מאנית.