נפתחו שבעה שטחים (GA; איור 2), בשישה מהם נמצאו שרידים קדומים, ובשטח C לא אותר כל ממצא. בשטחA , על המדרון הדרומי של החורבה נחפרו 17 ריבועים המחולקים לשמונה קטעים מצפון-מערב לדרום-מזרח (110 מ' אורך כולל), וזוהו שלוששכבות עיקריות: שלהי התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה (שכבה III), התקופה העבאסית (שכבה II) והתקופה הממלוכית (שכבה I). השרידים כללו רצפות, תנורים במגוון גדלים, מעט קירות, בור מים ובורות אשפה רבים שפגעו בשרידים הבנויים. בשטחB  (31.5 ריבועי חפירה) נחשפו שרידים של מבנה גדול, אולי מנזר, שבאגפו המערבי משולבת גת מן התקופה הביזנטית (שכבה III), וכן בורות מן התקופות העבאסית והממלוכית (שכבות I–II). בשטח (3.5 ריבועי חפירה) נחפר בור מים בנוי, ששימש משלהי התקופה הביזנטית (שכבה III) ועד התקופה הממלוכית (שכבה I), אולי גם בתקופה העות'מאנית. בשטחE  (6 ריבועי חפירה) נחשף מבנה ובו בריכה המתוארכת לשכבה III. בשטחF  (27 ריבועי חפירה) נחשפו גת תעשייתית גדולה ושרידי מבנה משלהי התקופה הביזנטית (שכבה III). בשטחG  (10.5 ריבועי חפירה) נחשפו בור מים ושרידי בנייה, שנפגעו קשות מעבודות עפר מודרניות, וכן נמצאו כלי חרס המתוארכים למן התקופה הרומית הקדומה (חרסים אחדים מטיפוס ETS) ועד התקופה הממלוכית.

 
שלהי התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה (שכבה III). כלי החרס והזכוכית שנמצאו בלוקוסים לא נקיים בחלק מן המבנים והמתקנים מעידים על כמה שלבים, ללא אפשרות להפרדה ברורה. בשטח A נמצאו שרידים אדריכליים דלים בלבד, בדלי קירות ורצפות, בור מים ומילויים מתחת לתשתיות של רצפות שבהם נמצאו חרסים רבים. שרידים אלו נפגעו מפעילות בתקופות מאוחרות.
בשטח B נחשף מבנה גדול (מבנה 1; כ-395 מ"ר; איורים 2, 3), שבאגפו המערבי גת תעשייתית (גת 2); ייתכן שהמבנה שימש מנזר. חלק ממבנה נוסף (מבנה 2) נחשף 10 מ' מדרום למבנה 1. מצב השתמרותם של שני המבנים גרוע. המבנים נבנו מלבני בוץ מלס (שברובן לא השתמרו) מעל יסודות מאבני קרטון וכורכר. נמצאו שברים של סורג מפואר משיש (איור 4), מטיפוס המוכר מכנסיות בדרום ארץ ישראל, המעידים כנראה על כנסייה או קפלה בקרבת מקום. משטח עבודה של הגת שרד בקושי, ומצפון לו נמצאו שני בורות איגום עגולים (איור 5), הבנויים מאבנים מלוכדות במלט ומטויחים, וביניהם בור שיקוע. מבנה 1 והגת ניטשו בשלהי התקופה הביזנטית או בראשית הכיבוש הערבי.
בשטח E (איור 6) נחשף מתקן תעשייתי, שייתכן שהיה קשור לייצור כלי חרס בכבשנים שבנחל בוהו הסמוך (ישראל תשנ"ד:92). מן המתקן נחפר קיר בנוי מיציקת בוץ, וממערב צמודה לו שורה של קנקני עזה המונחים על ראשם, וכן בריכה רדודה. תופעה דומה של קנקנים נחשפה בח' ח'ור אל-בך שבצפון אשקלון (טליס 2011).
בשטח F נחשפה גת תעשייתית גדולה (גת 1; 20.0 × 27.5 מ'; איור 7), המורכבת משלוש מערכות של בורות איגום שלא עבדו בו-זמנית. בגת זוהו שלושה שלבים. בשלב הראשון, המתוארך כללית לתקופה הביזנטית, כללה הגת משטח עבודה, ובו שקע לבורג, שממנו נחצבה תעלה מתחת לרצפת משטח העבודה אל בור שיקוע, ממנו הוזרם התירוש לצמד בורות איגום עגולים, המרוצפים בלוחות אבן, בדומה לגת 2. על דופן בור האיגום המזרחי נקבע צלב עשוי מצדפים (איור 8). לשלב זה שייכים גם משטחים מטויחים ואולי שרידים של תא אחסון או תסיסה. בשלב השני, באותה התקופה, בוטלו המשטחים ובמקומם נבנו כנראה שתי מערכות של גתות, בציר מזרח–מערב (איור 9). מדרום-מערב לגת נחשפו שרידים דלים של קירות של מבנה (מבנה 3) שהיה קשור כנראה לגת בשלב השלישי. מרוב הקירות נותרו רק יסודות אבן ובשניים מהקירות הובחנו לבני בוץ. אחד הקירות חוזק באבנים, ובהם בסיס עמוד בשימוש משני. כן נחשפו שרידים דלים של רצפות או מפלסי חיים של המבנה.
נראה כי בתקופה זו הותקנו בורות המים בשטחים D ,A ו-G, וכן בשטח G2, מצפון לשטח G (איור 2). בשטח D נראה כי המשיכו לשמש עד התקופות הממלוכית והעות'מאנית.
 
התקופה העבאסית (שכבה II). בשטח A נחשפו קטעי מבנים, בהם קירות, חלקם מלבני בוץ, רצפות, מפלסי חיים, תנורים ובורות אשפה. בשטח B חל שינוי במבנה מהתקופה הביזנטית —הגת יצאה מכלל שימוש, שטחו של המבנה צומצם, נבנו קירות מיציקות של בוץ מלס ונוספו תנורים סמוך לאחד מקירות המבנה.
 
התקופה הממלוכית (שכבה I). ממצאים מתקופה זו נמצאו כמעט בכל השטחים. בשטח A נמצאו בדלי קירות, רצפות, מתקנים, מפלסי חיים ובורות אשפה שביטלו את המבנים מהתקופה העבאסית. בשטח B היו בורות אשפה. כלי חרס מתקופה זו נמצאו בבור שיקוע של בור מים בשטח D, באחד מבורות האיגום בשטח F ובשטח G.
 
הממצא. נחשפו בעיקר שברי כלי חרס, שברי כלי זכוכית, מעט מטבעות ופריטי מתכת, פריטי שיש וכלי אבן. מהתקופה הביזנטית נמצאו בעיקר קנקני עזה וקדרות שלהן עיטור סרוק וידית של חותם לחם. מהתקופה העבאסית נמצאו בעיקר קנקנים וקערות מזוגגות. מהתקופה הממלוכית בולטים הפכים המעוטרים בדגמים גיאומטריים. כן נמצאו מעט שברי כלי חרס מהתקופה הרומית, אולי עדות לפעילות כלשהי באתר כבר בתקופה זו. על פני השטח בכל השטחים נמצאו מעט כלי חרס ממשפחת כלי עזה השחורים מהתקופה העות'מאנית או מימי המנדט הבריטי, המעידים על פעילות עונתית, אולי של בדואים.
 
ההשתמרות הדלה של השרידים, פיזור השטחים על פני כל החורבה וההיקף המצומצם של חלקם אינם מאפשרים לקבוע חד-משמעית את ראשית ההתיישבות במקום ואת אופי היישוב לאורך התקופות. ייתכן שראשית ההתיישבות בתקופה הרומית הקדומה, אולם לא נחשפו שרידים בנויים מהתקופה. השרידים העיקריים שנחשפו הם מהתקופות הביזנטית–ראשית האסלאמית הקדומה. הממצאים מעידים על משק חקלאי דומיננטי, כנראה מנזר, שהתמחה בייצור יין, בשטח שממזרח לנחל בוהו. מהנחל מערבה (גבעות אטון) התעשייה הדומיננטית הייתה של כלי חרס, בעיקר של קנקני עזה. בקנקנים אלה הובל היין לתפוצה בארץ ישראל ומחוצה לה. בתקופה העבאסית נבנו מבנים מעל חלק מהמבנים הביזנטיים, בעיקר קרוב לראש הגבעה, והגתות כבר לא היו בשימוש. ייתכן שהאתר היה כפר קטן. בתקופה הממלוכית היישוב הצטמק יותר לראש הגבעה ונעשה שימוש רב באבנים מהתקופות הקודמות. מהתקופה העות'מאנית עד ימי המנדט הבריטי נמצאו מעט חרסים, אולי אז הפך האתר לשדה חקלאי או לאזור מרעה. לאחר הקמת מדינת ישראל שימש האתר את חקלאי האזור.