בחודשים אוקטובר–נובמבר 2014 נערכה חפירה על הגדה המערבית של נחל שלווה, מדרום לאזור התעשייה בקריית גת (הרשאה מס' 7218-A; נ"צ 179033-226/609387-749; איור 1), בעקבות חתכי בדיקה שנעשו בנובמבר 2013. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון י.ש. גת בע"מ חברת ניהול פארק התעשייה קריית גת, נוהלה על ידי א' פרייברג, בסיוע י' אלעמור (מנהלה), א"מ פרץ (חתכי בדיקה), מ' קונין וא' האג'יאן (מדידות וסרטוט), ג' סרי (זיהוי חרסים), נ' זאק (תכניות), כ' הרש ול' זייגר (ציור), ק' עמית (צילום ממצא), י' נגר (אנתרופולוגיה), מ' אורון (כלי צור), ד' ורגה, י' עבאדי-רייס (הנחיה), י' לנדר, ס' גנור (מרחב דרום) וצוות פועלים מאבו כף.
בחפירה נחשפו מפלסי חיים מהתקופה הכלקוליתית, וכן קברים ותפזורת של שברי כלי חרס מן התקופה הביזנטית. בחפירות אחדות שנערכו באזור בעבר נחשפו קבר ארגז מהתקופה הביזנטית (ורגה 2002), בורות פעמון מהתקופה הכלקוליתית (ישראל, אלג'ם ומילבסקי 2014), וכן בורות ומפלסי חיים מהתקופה הכלקוליתית, שרידי מבנים ובורות פסולת מהתקופה הרומית ושרידי מבנה של כבשן כלי חרס ובורות פסולת מהתקופה הביזנטית (הרשאה מס' 6481-A).
החפירה נערכה באזור מישורי (כ-72 מ"ר; איור 2) שנחלק לשני שטחים: A (מערבי) ו-B (מזרחי).
שטח A. נחשף מפלס חיים (L102) מן התקופה הכלקוליתית. במפלס זה נכרה בור (L103; איור 3) שנמצא מלא באפר ובו חרסים, כלי אבן וכלי צור.
שטח B. נחשף מפלס חיים (L203) מן התקופה הכלקוליתית עשיר בשברי כלי חרס, שברי כלי אבן וכלי צור (אורון, להלן). הממצא הקרמי שייך לתרבות הע'סולית, וכולל קערית (איור 1:4), קערות (איור 2:4, 3), קדרה (איור 4:4), קדרות בהונות (איור 5:4, 6), קנקן (איור 7:4), בסיס טבעת של כלי גדול (איור 8:4), בסיסים של בזיכים (קורנטים; איור 9:4, 10) ופערורים (איור 11:4, 12). שברי כלי האבן כוללים קערה מבזלת (איור 1:5), קערה מאבן חול אפורה (איור 2:5), כלי שחיקה עשוי אבן חול אפורה (איור 3:5), קערה רדודה מאבן גיר (איור 4:5), מקבת עשויה אבן צור (איור 5:5) ואבן שחיקה תחתונה עשויה אבן חופית (איור 6:5).
כן נחשפו שני קברים (L202 ,L201; איור 6), ככל הנראה מהתקופה הביזנטית, ובתוכם מעט עצמות אדם (נגר, להלן). הקברים נכרו אל תוך השכבה הכלקוליתית ודופנו באבני גיר רכות. הקברים נפגעו קשה מפעילות חקלאית מודרנית. בין אבני המפולת של הקברים נמצאו שברים של לוחות אבן שטוחים, שנועדו ככל הנראה לכיסוי הקברים, ונראה לפיכך כי היו מטיפוס קברי ארגז. בממצא הקרמי מהתקופה הביזנטית קערה מטיפוס מקדה (Rouletted Bowls) מן המאות הד'–הה' לסה"נ (איור 1:7), קערה מטיפוס LRC מן המאות הו'–הז' לסה"נ (איור 2:7), קערה מטיפוס ARS מן המאות הה'–הו' לסה"נ (איור 3:7), וכן סירי בישול (איור 4:7, 5), קנקן שק (איור 6:7) וקנקן מטיפוס כלי עזה (איור 7:7).
ממצא כלי הצור
מיה אורון
נאספו 24 פריטי צור, 7 בשטח
A ו-17 בשטח
B. רוב הפריטים הם פסולת סיתות, בהם נתזים ראשוניים (
N=3), נתזים (
N=6) ולהבים (
N=6). ארבעה מהפריטים סווגו ככלים, שניים מהם כלי אד-הוק ולצדם כילף מלוטש (איור 1:8) ולהבי מגל (איור 2:8, 3). להבי מגל וכילף הם כלים אופייניים למכלולי צור בני התקופה הכלקוליתית, וכמותם נמצאו בחפירה קודמת באתר (
ישראל, אלג'ם ומילבסקי 2014).
נוסף על פריטי הצור נמצאו שלושה נתזי אבן גיר, ככל הנראה עדות לתעשיית פריטי האבן שגם היא מוכרת מהחפירה הקודמת באתר.
ממצא אנתרופולוגי
יוסי נגר
בקברי הארגז נמצאו מעט עצמות אדם. בהיעדר ממצא בתוך הקברים, ומאחר שבקרבתם היו שרידים מן התקופה הכלקוליתית, תיארוך העצמות אינו ברור. העצמות נבדקו לאחר הוצאתן מהקרקע ונשלחו לקבורה מחדש.
קבר 201. נמצאו מעט פירורים של עצמות פוסטקרניאליות. הערכת גיל ומין של הפרט אינם ברורים, אולם על פי פרופורציות השברים אפשר לקבוע שאין זה תינוק או ילד קטן.
קבר 202. נמצאו שברי דיאפיזות של עצמות ארוכות, ובהם שבר פרוקסימלי של עצם שוק (tibia) ובו אפיפיזה מאוחה, האופיינית לפרט בוגר 16<שנים; הערכת מין הפרט אינה ברורה.
האתר נמצא כנראה בשולי היישובים שהתקיימו בסביבה בתקופות הכלקוליתית והביזנטית. חלק מיישובים אלה נחפרו בחלקם בחפירות עבר.
ורגה ד' 2002. נחל שלוה. חדשות ארכיאולוגיות 144:114–145.