נחשפו שרידים המעידים על פעילות חקלאית שתחילתה בתקופה הביזנטית והמשכה בתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הז' לסה"נ; איור 2). על פני השטח זוהו חרסים ואבני בנייה פזורים, ייתכן שרידים של מבנים נוספים שלא השתמרו בשל סחיפת הקרקע המוגברת באזור.

 
בשטח A נחשף מבנה מלבני (4.0 × 5.1 מ'; איור 3) ששימש למגורים. קירותיו בנויים מאבני גיר קטנות וגדולות אחוזות בטין בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב, והם השתמרו לגובה שניים–שלושה נדבכים (כ-0.6 מ' רוחב הקירות). נראה שפתח הכניסה נקבע בקיר הצפוני-מערבי (W13; כ-0.8 מ' רוחב). למבנה רצפה עשויה טין מהודק (L106), ועליה נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הז' לסה"נ; איור 4), מוקדי אש וטבון עשוי אבנים קטנות (L107; איור 5). במכלול הכלים שנמצא על רצפת המבנה ובשכבות ההצטברות מעליה קערות פשוטות שלהן שפה מעובה ומשוכה מעט חוצה, טיפוס המתאפיין בעיטור גלים חרוט מתחת לשפה (איור 1:4, 2), שבר קערה עמוקה שלה שפת מדף צר (איור 4:4), שני שברים של קערות מיובאות מטיפוס Cypriot Red Slip Ware המתוארכות לסוף המאה הו' לסה"נ (איור 5:4, 6), קדרת בישול גדולה שלה שפה חתוכה וגוף מצולע (איור 7:4), שני מכסים של קדרות בישול (איור 8:4, 9), סיר בישול סגור שלו צוואר נמוך ושפה מעובה הנוטה חוצה (איור 10:4), קנקן דמוי שק שלו צוואר נפוח ושפה דקה (איור 13:4) ואמפורה שלה צוואר גבוה ושפה מעובה ונוטה החוצה וצמד ידיות אוזן היורדות מתחת לשפה אל הכתף (איור 14:4). אמפורות אלה היו נפוצות בכל רחבי הארץ ובאגן הים התיכון בשלהי התקופה הביזנטית ובראשית התקופה האסלאמית הקדומה ומכונות על שם ספינה טרופה לחופי טורקיה 'יאסיאדה'.
 
בשטח B נחשף מבנה ששימש כנראה שומרה (3.2 × 3.3 מ'; איור 6). קירותיו (0.6 מ' רוחב) נבנו מאבני גיר קטנות ובינוניות אחוזות בטין בכיוון צפון-דרום–מזרח-מערב, והשתמרו לגובה שלושה–ארבעה נדבכים. סביב הקירות נמצאו מעט אבני מפולת ונראה כי הנדבכים העליונים של הקירות נבנו מלבני בוץ שלא השתמרו. פתח הכניסה למבנה (כ-0.8 מ' רוחב) הותקן בקיר הדרומי-מערבי (W23), ונמצא חסום באבנים בינוניות שהונחו באלכסון. רצפת המבנה עשויה טין מהודק (L208) ועליה נמצאו מעט שברי כלי חרס וזכוכית המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הז' לסה"נ). במכלול כלי החרס קערה עמוקה שלה שפת מדף צר (איור 3:4), פך אופייני לראשית התקופה האסלאמית הקדומה (איור 11:4), קנקן דמוי שק שלו שפה הנוטה מעט חוצה (איור 12:4) ומשקולת אבן מכורכר (איור 15:4). בממצא הזכוכית שפה מקופלת פנימה של בקבוק/פכית המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה ושבר צמיד בצבע טורקיז אטום המתוארך לתקופות הממלוכית והעות'מאנית. הצמיד נמצא על פני השטח וכנראה התגלגל למקום בתקופה מאוחרת.
סמוך לכניסה מבחוץ נמצא מטבע שנטבע בשנים 383–395 לסה"נ (ר"ע 158294). ייתכן שהמטבע נשאר במחזור עד לתקופה מאוחרת יותר, שבה הייתה התיישבות במקום. פתח הכניסה החסום מעיד על נטישה מסודרת, כנראה בראשית התקופה האסלאמית הקדומה.
 
בשטח C נמצאה מדרגת עיבוד ששימשה כנראה חלק מחווה חקלאית (W30; כ-30 מ' אורך; איור 7) ונבנתה ברובה משורה של אבנים לגובה נדבך אחד. חוות אלו כללו לרוב מבנה בית חווה, מערכת לתפיסת מי נגר וחלקות חקלאיות (היימן תשנ"ז). צמוד למדרגת העיבוד נמצא מתקן (כ-0.5 מ' קוטר) שאולי שימש לנטיעה של עץ או גפן בכרם (L300; איור 8). לא נמצאו ממצאים המסייעים בתיארוך מדרגת העיבוד, אך סביר ששימשה בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
 
בחפירה נחשפו שרידים של מבנה מגורים ומדרגת עיבוד, שהשתייכו לחווה חקלאית שנבנתה בתקופה הביזנטית והתבססה על איסוף מי נגר. כ-100 מ' מצפון למבנה המגורים נחשף מבנה נוסף, כנראה שומרה. מכלול כלי החרס שנמצא משקף מגוון פעילויות כגון אגירה, בישול והגשה. החווה ננטשה בראשית התקופה האסלאמית הקדומה ולא נושבה עד העת החדשה.