בחודש פברואר 2016 נערכה חפירת הצלה ממזרח למרינה באשקלון (הרשאה מס' 7625-A; נ"צ 158102-73/620741-90), לקראת בניית מגרש חנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קבוצת אפגד, נוהלה על ידי א' גולני (צילום שטח), בסיוע י' אלעמור (מנהלה), מ' קאהן (מדידות ושרטוט), ע' ברזילי (פריטי צור), נ' מרום (ארכיאוזואולוגיה), ע' קטלב (מלקולוגיה), א' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס), מ' סמילנסקי (ציור פריטי צור) וכן נ"ש פארן, א' פרץ וס' גנור.
שטח החפירה נמצא בתחומי היישוב מתקופת הברונזה הקדומה 1 באשקלון — יישוב נרחב המשתרע ברצועה ארוכה לאורך חוף הים (כ-5 ק"מ אורך, 1–2 ק"מ רוחב) מתל אשקלון בדרום ועד לשכונת ברנע בצפון (איור 1). בשטח זה התקיים כמעט אלף שנה, כנראה ברציפות, יישוב פרוז שגבולותיו משתנים. בדיקות רבות של פחמן 14 תארכו את תחילת היישוב לשנים 3800–3700 לפסה"נ ואת נטישת היישוב לשנים 3000–2900 לפסה"נ (Golani 2013: Fig. 2).
פני השטח הקדומים בסביבה הקרובה השתנו מאוד בעקבות הצטברות גוברת של דיונות חול באלפיים השנים האחרונות ומפילוס השטח בעקבות פיתוח בימינו. בתקופת הברונזה הקדומה 1 נמשכו במקביל לקו החוף שני רכסי כורכר ארוכים ורחבים, המקבילים זה לזה. בשקע שבין שני רכסי הכורכר התפתחה מערכת אקולוגית נבדלת, ובה אדמות פוריות ומי תהום גבוהים שיצרו תנאים מיטביים למגורים. קרבת היישוב לחוף מלמדת אולי שבקרבת מקום היה מעגן. בדיונות החול לכיוון מזרח יש מעבר רחב, המאפשר גישה מהאזורים הפנימיים אל החוף ומלמד כי אזור זה התאים לשמש תחנה נוחה לסחר ביבשה ובים.
שטח P מרוחק 60 מ' מדרום-מזרח לחפירה קודמת (שטח O; פארן 2014), והתגלו בו שתי שכבות יישוב ברורות הכוללות שרידים אדריכליים מתקופת הברונזה הקדומה 1. טרם החפירה הוסרה מהשטח באמצעות כלים מכניים שכבה עבה של חול חום בהיר (2.5 מ' עובי), שהעמיקה עד לשכבה של אדמה חולית חומה כהה — חלקה העליון של ההתיישבות מתקופת הברונזה הקדומה 1. שכבת החול הבהירה כללה ממצאים מעטים לא באתרם, המתוארכים ברובם לשלהי התקופה הרומית ולתקופה הביזנטית; הם חדרו תכופות לשכבת האדמה החולית הכהה.
נפתחו שבעה ריבועים (איור 2) במטרה לחקור את שכבת היישוב של תקופת הברונזה הקדומה 1 בשטח זה. נחשפו הצטברות דקה של התיישבות (0.1–0.3 מ'), המאופיינת באדמה חומה כהה, והישר מתחתיה שכבה סטרילית של חול חום בהיר–צהוב וקרקע חוסמס — קונגלומרט חום בהיר של חול וחוואר הכולל שבבי כורכר רבים. שכבת חוסמס זו התגלתה גם בחפירות הקודמות באתר, והיא שימשה חומר גלם בתעשיית לבני הבוץ שיובשו בשמש ובבניית קירות בשיטת 'אדמה דחוסה' (terre pisée). פני השטח הקדומים בשטח זה היו מדרון המשתפל במתינות (6 מעלות) למזרח.
בחפירה הנוכחית לא התגלו שרידי בנייה ברורים, אך נחשפו כמה בורות שמתארם לא סדור (L132 ,L130–L128 ,L125 ,L124 ,L121 ,L113); נראה כי הם נכרו במכוון לתוך שכבת החוסמס, כנראה להפקת חומר גלם ללבני בוץ. כמה מבורות אלה נחפרו והתברר כי הם רדודים ומכילים הצטברות חומה כהה של שפכי יישוב, ובהם מעט שברי כלי חרס, כלי אבן, פריטי צור, עצמות בעלי חיים וצדפות (ר' להלן). ממצאים אלה מתארכים את שלב היישוב האחרון במקום, בעת שהבורות יצאו מכלל שימוש, לשלב מוקדם בתקופת הברונזה הקדומה 1. הממצאים דומים לאלה שהתגלו בחפירות קודמות באתר בשטחים E2 ,E1 ו-
N, המרוחקים פחות מ-400 מ' ממערב ומדרום-מערב לשטח
F (
גולני ופארן 2014;
Golani 2004). בשטחים E1 ו-E2 התגלו בורות רבים דמויי פעמון וחבית שנכרו למטרת אחסון; הם שונים בצורה ובשימוש מהבורות שנחשפו בשטח
P.
אחד הבורות הגדולים שנחשפו בחפירה (L113; כ-3 מ' קוטר, 0.4–0.5 מ' עומק; איור 3) עגול וקרקעיתו מפולסת; נראה כי הוא שימש בשימוש משני למגורים. בחלקו הצפוני של הבור הובחן שיפוע, העולה אל דופן הבור; אפשר שזהו פתח משופע (0.8 מ' רוחב). מצפון לפתח זה התגלה ריכוז קטן של חרסים ועצמות בעלי חיים, כנראה פסולת שהושלכה החוצה. הבור היה מלא בשפכי יישוב בצבע חום כהה, ובמרכזו התגלה ריכוז של חרסים, עצמות בעלי חיים וכן אבנים קטנות, שכמה מהן יוצרות כנראה מתקן מעוגל (0.15 מ' קוטר) ששימש אולי לתמיכת מבנה קירוי. בור גדול נוסף (L121) נחשף ממערב לבור 113; הוא דומה בצורתו העגולה ובמידותיו לבור 113, אך לא הובחנו בו סימני שינוי להתאמה לשימוש אחר.
שברי כלי חרס וכלי אבן. בקרקעית הבורות התגלו מעט שברי כלי חרס, הדומים לאלה שהתגלו בחפירות בעבר בשטחים
G ,
E ו-
N ומתוארכים לשלב קדום בתקופת הברונזה הקדומה 1 (
גולני 2014;
גולני ופארן 2014;
Braun and Gophna 2004; Golani 2004). כלי החרס במכלול עשויים ביד ושרפתם גרועה. הם כוללים קערות דמויות
V (איור 1:4–6), חלקן מחופות אדום וממורקות מחוץ ומפנים (איור 4:4–6), קנקן בינוני שצווארו קצר (איור 7:4), שפות של פערור פשוט (איור 8:4), קנקנים גסים שצווארם משופע ושפתם משופעת החוצה ומעוטרת בעיטור בוהן (איור 9:4) וידיות מדף מקופלות (איור 11:4). כן התגלו כמה שפות של קערות אבן דמויות
V (איור 11:4).
פריטי צור. התגלו 33 פריטי צור (טבלה 1). הפריטים כוללים נתזים וגושים, המלמדים שבמקום התקיימה תעשיית אד-הוק מקומית, זאת למרות שבשטח החפירה לא התגלו גרעינים. מכלול הפריטים קטן, אך הוא כולל כמה פריטים אינדיקטיביים. אחד הפריטים הוא שבר תקע של ראש חץ (איור 1:5), המיוחס בברור לתקופה הניאוליתית הקדם קרמית ב; הוא נושא סימני סיתות אופייניים לטכניקת לחץ המכונה שברור אבו גוש. פריט נוסף הוא להבון שלם, העשוי מצור קלצדוני (איור 2:5) ומאפיין את התקופות הניאוליתית והכלקוליתית. שני פריטים אלה מקורם כנראה באתר מהתקופה הניאוליתית באשקלון, המרוחק 600 מ' מצפון לחפירה (
Garfinkel and Dag 2008). רוב מכלול הצור מיוחס לתקופת הברונזה הקדומה וכולל שבר של להב מגל בעל גב (איור 3:5), שבר להב עשוי על להב כנעני (איור 4:5) ושבר של מגרד לוחי (איור 5:5).
טבלה 1. פריטי צור
פריט
|
N
|
%
|
נתזים
|
11
|
33.4
|
להבים/להבונים
|
5
|
15.2
|
ראשי חץ
|
1
|
3.0
|
להבי מגל
|
4
|
12.1
|
מיקרוליתים
|
2
|
6.1
|
מקדחים
|
1
|
3.0
|
משוננים
|
1
|
3.0
|
גושים
|
8
|
24.2
|
סה"כ
|
33
|
100
|
עצמות בעלי חיים. בסינון המילויים מהבורות התגלה מכלול קטן של עצמות בעלי חיים (33=N; טבלה 2). העצמות השכיחות ביותר במכלול הן עצמות הבקר (46%), ולאחריהן בשכיחות יורדת התגלו עצמות של חזירים (24%), של כבשים/עיזים (21%; כולל לפחות שתי כבשים ועז אחת שלמות) ושל סוסיים (9%; כנראה חמור). רוב העצמות שזוהו שייכות לכפות רגליים ולראש, שנחשבים לתוצרי פסולת של תהליך השחיטה ולכן אפשר שעצמות אלה הושלכו במכוון לבורות.
טבלה 2. עצמות בעלי חיים
חלקי השלד
|
המין
|
בקר
|
חזיר
|
כבש/עז
|
סוסיים
|
גולגולת
|
4
|
6
|
1
|
1
|
חוליות
|
1
|
|
|
|
גפיים קדמיות
|
1
|
1
|
|
1
|
גפיים אחוריות
|
1
|
1
|
2
|
|
כפות רגליים
|
8
|
|
4
|
1
|
סה"כ
|
15
|
8
|
7
|
3
|
%
|
46
|
24
|
21
|
9
|
צדפות. בחפירה התגלה מכלול קטן של צדפות, האופייני לחפירות של תקופת הברונזה הקדומה באזור אשקלון. האתר שוכן לצד החוף ועל כן רוב הטיפוסים במכלול מקורם בים התיכון, ובהם Glycymeris nummaria, Cerastoderma glaucum, Donax ו-Acanthocardia tuberculat. בחלק מהצדפות יש חורים שנעשו באופן מלאכותי, המלמדים כנראה כי הצדפות שימשו תליונים או דיסקיות. המכלול מהחפירה כולל גם מעט צדפות מטיפוס Chambardia rubens, שמקורו בנהר הנילוס ואפשר שהוא מלמד על קשרי מסחר עם מצרים בתקופה זו.
בחפירה בשטח P נחשף שטח פתוח המשתרע במדרון המזרחי של רכס הכורכר. אזור זה נוצל כנראה להפקת חומרי בנייה, כנראה לבנייה של המבנים בשטח O הסמוך. נראה כי לפחות אחד מהבורות שנחשפו בחפירה שימש גם למגורים.
Baumgarten Y.Y. 2004. An Excavation at Ashqelon, Afridar—Area J. ‘Atiqot 45:161–184.
Braun E. and Gophna R. 2004. Excavations at Ashqelon, Afridar—Area G. ‘Atiqot 45:185–242.
Garfinkel Y. and Dag D. 2008. Neolithic Ashqelon (Qedem 47). Jerusalem.
Golani A. 2004. Salvage Excavations at the Early Bronze Age Site at Ashqelon, Afridar—Area E. ‘Atiqot 45:9–120.