רחוב השחף נמצא בשכונה המרונית, השוכנת על רכס כורכר, כ-0.5 ק"מ מדרום לתל יפו, בקצה הצפוני של שכונת עג'מי. השכונה נוסדה על ידי נוצרים מרוניטים, שהיו מראשוני היוצאים מחומות יפו, בשלהי המאה הי"ט לסה"נ. המרוניטים בנו שכונה מטופחת, ולה רחובות צרים ובתים שנבנו בסגנון מסורתי או קלסי, ובסביבתם נבנו כנסיות, מנזרים ובתי קברות למגוון העדות הנוצריות ביפו (רכט 2016; LeVine 2005:173). בחפירה שנערכה בעבר בגבולה הדרומי של השכונה, ברחוב שערי ניקנור, נחשפו רובד אדמה, ובו חרסים מהתקופה ההלניסטית ושרידים של מבנה מגורים משלהי התקופה העות'מאנית ומראשית ימי המנדט הבריטי. כן נמצאו מעט חרסים מן התקופות הרומית המאוחרת, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והצלבנית (יקואל והדד 2015). בחפירה שנערכה ממזרח לרחוב השחף, ברחובות נחום נרדי ואדם ברוך, נחשפו שרידים של מבני מגורים משלהי התקופה העות'מאנית (הרשאה מס' 7752-A). בחפירה שנערכה מצפון לרחוב השחף, ברחוב יהודה הימית, נחשפו שרידים של בית קברות מהתקופות הפרסית וההלניסטית, שרידי חפיר מהתקופה הצלבנית, בארות מהתקופה העות'מאנית המאוחרת ותשתית כביש מימי המנדט הבריטי (הדד 2011).

 
נקודה מס' 1 (השחף 2). מתחת לכביש אספלט מודרני, במרחק של 0.3 מ' מהמדרכה הדרומית, נחשף קטע קיר (W1; כ-2.7 מ' אורך, 0.55 מ' גובה השתמרות; איור 2) בנוי מאבני גוויל בינוניות מכורכר בציר דרום-מזרח–צפון-מערב. אל הקיר ניגשת מצפון תשתית של טיח, אולי שריד לרצפה. נמצאו חרסים, בעיקר של קנקנים מקומיים, שבר של קערה מיובאת מצ'נקלה (איור 3), שבר קטן של שיש ורעפי מרסיי מן התקופה העות'מאנית המאוחרת ומראשית ימי המנדט הבריטי (המאה הי"ט–ראשית המאה הכ' לסה"נ).
 
נקודה מס' 2 (השחף 7). מתחת לכביש האספלט המודרני, שנסלל על גבי כביש סולינג מימי המנדט הבריטי, נחשפו שני קירות מקבילים (W3 ,W2; כ-0.95 מ' עומק מפני הכביש; 1.5 מ' מדרום-מזרח לחזית הצפונית-מערבית של המבנה; איור 4). הקירות בנויים מאבני גוויל מכורכר, בציר צפון-מזרח–דרום-מערב, על תשתית חול. מקיר 2 נחשף הפן הדרומי-מזרחי (0.7 מ' אורך חשיפה; 0.6 מ' גובה השתמרות). קיר 3 (0.3 מ' רוחב; 0.7 מ' גובה השתמרות) נמצא 0.7 מ' צפונה-מזרחה לקיר 2. בין הקירות נחשף צינור ביוב פעיל, עשוי חוליות חרס מזוגגות שגונם חום-אדמדם, שזמנו ימי המנדט הבריטי. בין שני הקירות נמצאו מטבע בעריך ירמי פרליק של הסולטאן עבד אל-עזיז (1861–1876 לסה"נ) שנטבע בקונסטנטינופוליס, שברי כלי חרס, פורצלן ורעפי מרסיי מן התקופה העות'מאנית המאוחרת ומראשית ימי המנדט הבריטי (המאה הי"ט–ראשית המאה הכ' לסה"נ).
 
רחוב השחף נסלל בשלהי התקופה העות'מאנית, ובימי המנדט הבריטי הונחה תשתית ביוב ונסלל כביש סולינג. לפיכך, סביר להניח כי שרידי הקירות ותשתית הטיח קדמו לזמן סלילת הכביש. החשיפה המצומצמת של הקירות אינה מאפשרת לעמוד על תפקידם. הממצא הקטן שנמצא בין הקירות ולידם מתארך, קרוב לוודאי, את השרידים שנחשפו לתקופה העות'מאנית המאוחרת. ברחוב השחף לא נערכו עד כה חפירות ארכיאולוגיות ומכאן חשיבותו של המידע.