בחודשים מאי–יוני 2016 נערכה חפירת בדיקה מדרום לתל בית שמש (הרשאה מס' 7709-A; נ"צ 197456-594/628310-81; איור 1), לקראת הרחבת כביש 38. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון נתיבי ישראל — החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ, נוהלה על ידי נ' בן-ארי (צילום), בסיוע א' נגר (פיקוח), מ' שור (בדיקות מקדימות), נ' נחמה (מנהלה), מ' קאהן וי' שמידוב (מדידות וסרטוט), א' פרץ (צילום), ע' שדמן וא' אייריך-רוז (ייעוץ), א' בלשוב (תכניות), י' רפיואנו (זיהוי כלי חרס), א' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס) וא' גואל (נומיסמטיקה).
נפתחו שבעה ריבועי חפירה (I19 ,B6 ,B5 ,A16 ,A11 ,A5 ,A3; איור 2) במטע זיתים בפשט ההצפה של נחל ישעי, כ-300 מ' מדרום לתל בית שמש, והתגלו בהם קירות שדה וריכוזי אבנים. בחפירות שנערכו בתל בית שמש בעבר התגלו רצף יישובי מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופת הברזל 2 ומבנה גדול מהתקופה הביזנטית (צפיריס תשכ"ט; Bunimovitz and Lederman 2016; Mackenzie et al. 2016). ממזרח לתל נחשפו לאחרונה שכבות יישוב מתקופות הברזל 2ב ו-2ג, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית (הרשאות מס' A-7802 ,A-6836 ,A-6439). כ-800 מ' מדרום-מערב לריבועי החפירה משתרעת חורבת גנים, ונחשפו בה בעבר רצף יישובי מהתקופות שלמן ההלניסטית ועד האסלאמית הקדומה ומבנה גדול מהתקופה ההלניסטית (קוגן-זהבי 2016; שיאון ורפיואנו 2017). בשולי חורבת גנים נחשפו לאחרונה כמה כלים שלמים מהמחצית השנייה של המאה הב' לפסה"נ וכבשן סיד שנבנה כנראה בסוף התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה (הרשאה מס' 7536-A).
ריבועים A5 ,A3 (איורים 3, 4). מתחת לשכבה עבה של אדמת סחף נקייה מממצאים התגלה קיר (W106; כ-14 מ' אורך חשיפה, 0.4 מ' רוחב מרבי), שנבנה על אדמת סחף משורה אחת של אבני שדה בינוניות ומעט אבני שדה קטנות, ושרד לגובה נדבך אחד. במקביל לקיר מדרום נחשפה שורה של אבני שדה גדולות (L118; כ-10 מ' אורך, 1.5 מ' רוחב מרבי), חלקן במקבצים. אפשר שקיר 106 שימש קיר חלוקה בין חלקות חקלאיות או שהוא שריד מדרך. שורת האבנים היא אולי חלק ממפולת של קיר שלא נחשף או לא שרד.
התגלו שברים של כלי חרס, בהם קערות (איור 1:5–9), קדרות (איור 10:5–12), פערורים (איור 13:5, 14) וקנקנים (איור 15:5–17) מתקופת הברזל 2; פכים מסוף התקופה ההלניסטית (איור 1:6, 2); קדרה (איור 4:6), סיר בישול (איור 5:6) וקנקנים (איור 6:6–8, 10) מהתקופה הרומית הקדומה; קנקנים הנפוצים לאורך כל התקופה הרומית (איור 11:6, 12); וקערה מהתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית (איור 14:6). כן התגלה מטבע ברונזה של אגריפס הא' שנטבע בירושלים בשנים 41–42 לסה"נ (ר"ע 158794).
ריבוע A11 (איור 7). מתחת לשכבה עבה של אדמת סחף נקייה מממצאים, שהוסרה חלקית במחפרון, התגלה ריכוז של אבנים גדולות ובינוניות (L109; כ-4 מ' אורך, 1.85 מ' רוחב מרבי). משני צדיו של ריכוז האבנים נחשפה קרקע גירנית לבנה, שמקורה כנראה בסלע שהתבלה, שהייתה רטובה ובוצית ונבעו ממנה מי תהום. מדרום-מערב לריבוע הוסרה אדמת סחף ונחשף חלק נוסף מריכוז האבנים, הנמשך כנראה 2.5 מ' נוספים לכיוון זה. אפשר שריכוז האבנים הוא מפולת שנותרה מקיר שעמד כאן בעבר.
ריבוע A16 (ר' איור 7). נחשפה שכבה של אדמת סחף מעורבת באבנים קטנות (L103 ,L102) ומתחתיה שכבה עבה של אדמת סחף נקייה מממצאים. מתחת לשכבות אלה נחשף מפלס של מי תהום (2 מ' מתחת ל-L103). נמצאו קנקן מתקופת הברזל 2 (איור 18:5), קנקן מהתקופה הרומית הקדומה (איור 9:6) וקערה מהתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית (איור 15:6).
ריבועים B6 ,B5 (איורים 3, 8). מתחת למילוי של אבנים קטנות ואדמת סחף (0.5 מ' עובי) התגלו שני קירות סמוכים זה לזה (W121 ,W114), שנבנו על אדמת סחף. קיר 114 (איור 9) מדורג ונבנה משלוש שורות היורדות דרומה. השורה התחתונה נבנתה משילוב של אבני שדה בינוניות ובולדרים, השורה האמצעית נבנתה בעיקר מאבני שדה והשורה העליונה נבנתה מבולדרים והשתמרה בחלקה. בקצה המערבי של הקיר נחשפה ליבתו, שנבנתה מאבני שדה בינוניות וקטנות וממעט אדמת סחף. בנייתו של קיר 121 (איור 10) מרושלת יותר מזו של קיר 114. הפן הדרומי של הקיר נבנה משתי שורות: התחתונה מאבני שדה גדולות ובולדרים והעליונה בעיקר מאבני שדה בינוניות. הפן הצפוני של הקיר נבנה מאבני שדה גדולות ובינוניות, הוא נחשף בחלקו העליון בלבד ונראה שהיה מדורג אף הוא. בליבת הקיר אבני שדה בינוניות וקטנות.
מידותיהם של שני הקירות דומות אך אינן זהות והם אינם בנויים במלואם על ציר אחד, ונראה לפיכך שהם לא נבנו בפרק זמן אחד. לא נחשף חיבור בין הקירות וביניהם התגלתה מפולת, אולי שרידי חיבור כזה. מיקום הקירות בפשט ההצפה בין תל בית שמש לנחל ישעי מרמז כי אפשר ששימשו להטיית מים לחלקות חקלאיות, אך היעדרם של סימנים להרבדה נחלית על פני הקירות והשתתתם על אדמת סחף רטובה סותרים הנחה זו.
נמצאו קערה מהתקופה הרומית הקדומה (איור 3:6) וקנקן הנפוץ לאורך כל התקופה הרומית (איור 13:6) וחרסים מתקופות הברזל 2 והביזנטית (לא צוירו).
ריבוע I19 (איור 11). נחשפו כמה אבנים גדולות ובינוניות (L112), שהן אולי מפולת מקיר שהתמוטט. האבנים התגלו מתחת לשכבה דקה של אדמת סחף, חלקן התגלו בתוך קרקע גירנית לבנה, שמקורה כנראה בסלע גיר או קירטון שהתבלה.
קירות השדה שהתגלו בחפירה, אדמת הסחף הכבדה המתאימה לחקלאות וממצא כלי החרס מלמדים כי האתר שימש עורף חקלאי ליישובי האזור, לרבות תל בית שמש וחורבת גנים, בתקופות הברזל 2, ההלניסטית, הרומית והביזנטית.
צפיריס ו' תשכ"ט. תל בית שמש.
חדשות ארכיאולוגיות ל:25.
Bunimovitz S. and Lederman Z. 2016. Tel Beth Shemesh, a Border Community in Judah: Renewed Excavations 1990–2000: The Iron Age (Monograph Series of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University 34). Tel Aviv.
Mackenzie D., Bunimovitz S., Lederman Z. and Momigiliano N. 2016. The Excavation of Beth Shemesh, November–December 1912. London–New York.