אתר 41

כבשן סיד (איורים 3, 4). הכבשן סגלגל ולו חדר שרפה, תעלות אוורור וקירות תמך חיצוניים. חדר השרפה ותעלות האוורור נחצבו לתוך חלל ששימש קודם לכן מקווה טהרה. נחשף גרם מדרגות (L114; כ-0.8 מ' אורך כל מדרגה, כ-0.4 מ' רוחב כל מדרגה; איור 5) שהוביל למקווה. על המדרגות ועל מדף שנחשף במקווה התגלו קנקנים (איור 2:6, 3) מימי הבית השני. בעת חציבת הכבשן חלל המקווה הועמק וגרם המדרגות נחתך. חציבת הכבשן גסה יותר מזו של המקווה.
חדר השרפה של הכבשן מעוגל (כ-4.5 מ' קוטר, כ-3 מ' עומק) ונחצב בסלע האם. חציו הצפוני נחפר והתגלו בו מפולת אבנים ותחתיה שכבה הומוגנית של סיד לבן שכיסתה את הסלע. בדופן הצפונית של חדר השרפה נחצב פתח מאורך ונבנתה בו תעלת אוורור מלבנית (0.6 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב; איור 7) מאבנים. התעלה כוסתה בטיח עבה, ששימש לה תקרה, ובו חורים לצורך אוורור וניקוי. כ-0.5 מ' גבוה יותר התגלתה תעלת אוורור נוספת (0.6 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב), שפתח היציאה שלה בקיר 107 (להלן). הכבשן מוקף בשני קירות, חיצוני (W101; איור 8) ופנימי (W107). קיר 101, היוצר מעגל (כ-13 מ' קוטר), נבנה הישר על הסלע משתיים-שלוש שורות של אבני גוויל במגוון מידות, והשתמר לגובה מרבי של שני נדבכים. קיר 107, היוצר גם הוא מעגל (כ-6 מ' קוטר), נבנה משורה של אבני גוויל שגודלן אחיד לערך (כ-0.3 × 0.4 × 0.7 מ') והשתמר לגובה נדבך אחד. בין שני הקירות נערמה סוללת עפר ואבנים (L106 ,L105; ר' איור 8), ובחתך שנחפר בה נחשפו כמה שלבי הצטברות; נראה שנערמה בשפיכה של פסולת מהכבשן. לכבשן היה מבנה על מקומר ששרידיו לא השתמרו.
הכבשן נבנה במורד מדרון הגבעה, ללא ניצול משטר הרוחות הטבעי; תעלות האוורור הן שאפשרו זרימת אוויר מספקת לתוך חדר השרפה. כבשנים שלהם כמה תעלות אוורור נחשפו לאחרונה ברמת בית שמש (סטורצ'ן 2012) ובח' ח'אתולא (רדשקובסקי 2015ב). כבשנים שבנייתם דומה נחשפו בעבר ברמת בית שמש (רדשקובסקי 2015א; צור 2016) ותוארכו לתקופה העות'מאנית, על כן נראה שיש לתארך את הכבשן לתקופה זו.
 
אתר 42
קטע דרך (כ-100 מ' אורך, כ-4 מ' רוחב ממוצע; איורים 9, 10). במדרון הגבעה נחשפה דרך עתיקה תחומה בקירות (W401 ,W400), שנבנו משורה אחת של אבני גוויל שחלקן הוצבו על צדן הצר. הדרך פולסה באבנים קטנות שהונחו בשקעים בסלע.
 
אתר 43
מחצבה (איורים 11, 12). התגלתה מחצבה מלבנית רדודה יחסית (כ-3.0 × 3.5 מ', 0.3 מ' עומק מרבי). תעלות ניתוק שנחשפו מלמדות על גודלן הממוצע של האבנים שנחצבו (0.40 × 0.45 × 0.60 מ'). נראה שהמחצבה שימשה לפרק זמן קצר בבניית מבנים סמוכים לה.
 
אתר 44
אגנים (L301 ,L300; איור 13). נחשפו שני אגנים מלבניים (כ-0.8 × 1.0 מ', כ-0.4 מ' עומק), שנחצבו בסלע גדול שאינו מעובד ומנותק מסלע האם. דופנותיהם התבקעו לשלושה חלקים, כנראה בשל תנודות טקטוניות בקרקע.
 
אתר 45
מבנה (כ-2.5 × 4.0 מ'; איורים 14, 15). קירות המבנה (W208 ,W207 ,W203 ,W202) הושתתו בחלקם על סלע האם, המשתפל מצפון-מזרח לדרום-מערב, ובחלקם על מילוי אדמה מעל לסלע. הקירות נבנו מאבני גוויל גדולות והשתמרו לגובה מרבי של שני נדבכים. קיר נוסף (W200) ניגש אל מרכז המבנה מצפון-מזרח; הוא אולי שריד של חדר נוסף שהיה במבנה. הקיר נבנה משורה אחת של אבנים מהוקצעות והשתמר לגובה שני נדבכים. רצפת המבנה לא השתמרה. בהצטברויות אדמה במבנה התגלו חרסים מימי הבית השני: קערה (איור 1:6), קנקן (איור 4:6) ופכית (איור 5:6). כן התגלה מטבע (ר"ע 144812) של אלכסנדר ינאי משנות ה-80 של המאה הא' לפסה"נ.
 
גת (איורים 16, 17). גת פשוטה ולה משטח דריכה סגלגל (L600; כ-1.5 מ' קוטר), שרצפתו משופעת לצפון, ושני בורות איגום עגולים (L601 — כ-0.6 מ' קוטר; L602 — כ-0.5 מ' קוטר) המחוברים אליו בתעלות. במרכז בור איגום 601 נחצב בור שיקוע קטן. כ-3 מ' מצפון-מערב לגת התגלה ספלול.
 
ספלולים (איור 18). התגלו שבעה ספלולים (0.25–1.00 מ' קוטר) פזורים בשטח הגבעה. לא התגלה בהם ממצא ולכן לא ניתן לתארכם. הספלולים מלמדים על פעילות חקלאית.
 
ממצאי החפירה מלמדים על בית חווה או יישוב קטן, שלו עורף חקלאי, בימי הבית השני. כבשן הסיד מהתקופה העות'מאנית מלמד על המשך הפעילות החקלאית בתקופה זו. הכבשן וכבשנים נוספים מהתקופה העות'מאנית שהתגלו באזור שימשו כנראה את תושבי הכפר בית נטיף.