שטח E1 (איור 3)

שרידי המבנים נפגעו קשות כתוצאה מבנייה בימינו ומחפירת תעלה רחבה לצינור מים (T1) שחוצה את השטח במרכזו. בחלק הצפוני של השטח התגלה קטע מקיר (W500; כ-3 מ' אורך; איור 4), שנבנה הישר על סלע האם בציר מזרח–מערב משתי שורות של אבני שדה בינוניות; הוא השתמר לגובה מרבי של שני נדבכים. הפן הדרומי של הקיר טויח בשכבה עבה של טיח לבן. בקצה המזרחי של הקיר ובהתאמה אליו התגלתה אבן מזוזה מסותתת היטב, ובה גומחה. מיקום הגומחה באבן המזוזה מלמד כי הפתח פנה לדרום. המשך קיר 500 ממזרח לאבן המזוזה לא השתמר (L5013).

מדרום לקיר 500 התגלו על הסלע (L5023) שכבות רבות, זו מעל זו, של טיח וקרמיקה כתושה (L5009; איור 5); הן השתמרו רק במקטעים קטנים. מיקום שכבות אלה על הסלע, ככל הנראה מחוץ למבנה, מלמד אולי שהן שימשו רצפה ובו בזמן פילסו את הסלע. לשכבות יש תשתיות כמעט זהות, ועל כן אי אפשר להפריד ביניהן. השכבות הרבות מלמדות כי הרצפה חודשה במשך השנים. רצף דומה של שכבות קרמיקה כתושה נחשף במזרחו של שטח E1 (ב-L5026), ונראה כי הוא המשך של השכבות שהתגלו מדרום לקיר 500. שכבות 5026 התגלו בהקשר לקיר (W501; איור 6), שנבנה בציר מזרח–מערב משתי שורות של אבנים קטנות. למרות שרוב הקרמיקה משכבות אלו כתושה לשברים קטנים מאוד, לא אינדיקטיביים, היא כוללת גם שברים אינדיקטיביים של קערות (איור 1:7), אגנים (איור 2:7), מכסים של כלי בישול (איור 3:7), כלי בישול (איור 4:7–7), קנקנים (איור 8:7–12), ספלים (איור 13:7) וכנים (איור 14:7), המתוארכים למאה הא' ועד לאמצע המאה הב' לסה"נ. הכנים הרבים שהתגלו בבית המלאכה לייצור כלי חרס מדרום לחפירה היו קשורים כנראה לתהליך הייצור עצמו, אך ייתכן שהם גם שימשו בחיי יום-יום לייצוב כלים שבסיסם עגול. מכלול קרמי זה דומה מאוד למכלולים שהתגלו בשטח E2 (להלן) ובחפירות עבר הסמוכות.

בריבוע C1, שבקצה המערבי של השטח, התגלו שרידים של קיר נוסף בכיוון מזרח–מערב (W502; איור 8). בניגוד ליתר הקירות בשטח, קיר 502 נבנה משורה יחידה של אבני שדה בינוניות. הקיר כוסה במילויי אדמה שהופרעו קשות כתוצאה מבנייה בימינו. אל בסיס הקיר ניגשת שכבה של אדמה אדמדמה סטרילית (L5014), שכיסתה את סלע האם. הקיר נבנה במפלס נמוך מזה של יתר השרידים בשטח, ולכן אפשר שהוא קשור לשכבת יישוב הקדומה ליתר השרידים בשטח, אם כי לא התגלו ממצאים מתארכים הקשורים לקיר זה.

 

שטח E2 (איור 9)

התגלו שרידי מבנה נרחב שהשתמרותם טובה, הכוללים מסדרון כניסה (L5038), חצר מרכזית פתוחה (L5045), חדר צדדי (L5027) ושני פתחים שהוליכו אל חדרים נוספים המשתרעים מחוץ לתחומי החפירה. ממזרח למבנה נמשכה אולי סמטה (L5043 ,L5037). בכל שטח החפירה התגלתה שכבה של אבני מפולת, הכוללת רעפים רבים, חלקם נושאים תביעת חותם של הלגיון הרומי העשירי (להלן). קירות המבנה נבנו משורה של בולדרים שהוקצעו באופן חלקי, שלהם פן מיושר הפונה אל חלקו הפנימי של המבנה, ומאחוריהם שורה של אבנים קטנות. הקיר הדרומי של המבנה (W503) נפגע קשות: חלקו המזרחי נהרס לחלוטין טרם החפירה ואילו בחלקו המערבי, שלא נחפר, הובחנו שתי אבני גזית גדולות, ששימשו כנראה סף הפתח הראשי של המבנה.

 

מסדרון הכניסה. הכניסה הראשית למבנה היא מסדרון מוארך (L5038; כ-1.5 × 4.0 מ'; איור 10), הנתחם בקירות ממזרח (W504) וממערב (W509). בקיר 509 נקבע פתח, שבנייתו והשתמרותו טובים (איור 9: חתך 3-3). נראה כי פתח זה הוליך לחדר סמוך הנמצא מחוץ לתחומי החפירה. מזוזות הפתח נבנו מאבני גזית גדולות והשתמרו לגובה שלושה נדבכים, ואילו הסף נחצב בסלע. בתוך המסדרון התגלו אבני מפולת, ובהן אבני גזית רבות מסותתות היטב מגיר רך. אבני המפולת התגלו הישר מעל רצפה מהודקת של אדמה וגיר כתוש. בקצה הצפוני של המסדרון נקבע פתח, הכולל מדרגה שנבנתה משורה של אבני ריצוף שטוחות; הוא הוליך אל החצר.

 

החצר (L5045; כ-3.5 × 5.5 מ') מלבנית והיא רוצפה בלוחות אבן בינוניים, שהונחו ברובם הישר על סלע האם. ריצוף החצר השתמר היטב, פרט לקטעים בפינה הדרומית-מזרחית שלא השתמרו (איור 11). בחלקה הדרומי-מערבי של החצר, צמוד לפתח המסדרון, התגלו שתי אבני מעגילה, האחת ניצבת והשנייה שרועה, ששימשו להידוק רצפות (איור 12). הישר על ריצוף החצר התגלו סיכת ברונזה ואבן שחיקה מבזלת (להלן). בצד המזרחי של החצר התגלה שקוע בריצוף טבון חרס מעוגל (L5046; כ-0.8 מ' קוטר), מלא בפיח ופסולת שרופה. בקיר הצפוני של החצר (W508; איור 13) נקבע פתח, המוליך גם הוא אל חדר נוסף שלא נחפר. הפתח כולל אבן סף ומזוזות שנבנו מאבני גזית שסותתו היטב. ממערב לפתח התגלו שרידים של גרם מדרגות שנבנה על קשת; הוא נסמך אל הפן הדרומי של קיר 508 והשתמרו ממנו ארבע מדרגות (איור 14). גרם המדרגות מלמד שבמבנה הייתה קומה שנייה או שנערך שימוש נרחב בגג. מתחת לקשת התגלתה גומחת אחסון (L5052), ובה קנקן שק שלם באתרו (איור 15; ר' איור 20:19).

 

החדר הצדדי. בקיר הדרומי של החצר (W505) נקבע פתח, שהוליך אל חדר צדדי מלבני (2.5 × 3.0 מ'). הפתח נחסם בשלבו האחרון באבנים גדולות (איור 16). בהסרת חסימת האבנים מהפתח נחשף הסף המקורי. בחפירה בתוך החדר נחשפה רצפה (L5027; איור 17), העשויה ברובה מאדמה דרוכה וחלק ממנה רוצף באבנים. על הרצפה התגלה מפתח ברונזה. בהסרה חלקית של הרצפה התגלה שקע רדוד בסלע (L5050 ,L5033) וחרסים מהמאות הא'–הב' לסה"נ, המתארכים את המבנה וזהים כמעט לאלה שהתגלו על הרצפה.

 

סמטה(?). בחפירה ממזרח למבנה התגלו שרידי קיר (W511) המקביל לקיר המזרחי של המבנה (W507). בניית קיר 511 דומה לזו של קירות המבנה. לא התגלו שרידי בנייה הקשורים אל קיר זה. אפשר שקיר זה הוא חלק ממבנה שלא נחשף. בשטח שבין קיר 511 לקיר 507 התגלה רצף של רצפות אדמה דרוכות, שאליהן נסמכות שכבות הצטברות של שפכים (L5043 ,L5037; איור 18). אפשר ששטח זה שבין הקירות שימש סמטה פתוחה, צרה. בהסרה של רצפת אדמה דרוכה בצד הצפוני של קטע זה התגלה שבר של משקולת אבן מתקופת הברזל (להלן), מחוץ להקשר סטרטיגרפי.

 

ממצא קרמי. מקורו של המכלול הקרמי משטח E2 בלוקוסים חתומים מתחת ומעל לרצפות במבנה ובשטח שממזרח לו. מכלול כלי החרס כולל מגוון של צורות וחומרים, והוא מתוארך למאה הא' ועד אמצע המאה הב' לסה"נ; נראה כי המכלול קשור, לפחות בשלבו האחרון, לכיבוש השטח על ידי הלגיון הרומי. במכלול קערות (איור 1:19–4), מהן אחת מחופה באדום (איור 1:19) ולאחרת חריץ רדוד חרות בצד החיצוני של השפה (איור 4:19) האופייני לכלי חרס של הלגיון הרומי, אגנים (איור 5:19), סירי בישול (איור 6:19–8), פכי בישול (איור 9:19, 10), מכסה (איור 11:19), אמפורת שולחן (איור 12:19), קנקנים (איור 13:19–20) המתוארכים למאות הא'–הב' לסה"נ, ספלים (איור 21:19), פכים (איור 22:19) וכנים עגולים (איור 23:19). עוד התגלו שני שברי גוף מעוטרים, עשויים בתבנית (איור 24:19, 25): האחד מעוטר ברצועה אופקית של תיאורים צמחיים (איור 24:19) והאחר מעוטר ברצועה עליונה של גפן מתפתל ומתחת תיאור של עלה גפן (איור 25:19). המכלול הקרמי, הדומה לזה של שטח E1 ושל החפירות שנערכו בסביבה הקרובה, אופייני למכלול הקרמי של ירושלים בשלהי המאה הא' ותחילת המאה הב' לסה"נ.

 

רעפים. בחפירה בשטח E2 התגלו שברים רבים של רעפים; למרות שהם התגלו בכל שטח החפירה, מקורם של רבים במפולת האבנים שבחצר. השברים שייכים ברובם לאריחי שכב שטוחים (טגולה) ומקצתם לאריחי רכב מעוגלים (אימברקס). על שלושה-עשר משברי אריחי הטגולה יש טביעות חותם של הלגיון הרומי העשירי (איור 20; טבלה 1). למרות שלא התגלו אריחי אימברקס חתומים, כמה כאלה מוכרים מהעיר העתיקה בירושלים (Geva 2003:407, Fig. 17.1:7). נראה על כן כי חותמות על אריחי טגולה היו נפוצות יותר. בשלוש-עשרה החותמות הובחנו שני טיפוסים: חותמת עגולה, הכוללת בחלקה העליון ספינת מלחמה, מתחתיה כתובת ובחלקה התחתון חזיר בר (איור 1:20–5; Barag 1967: Type I); וחותמת מלבנית הכוללת כתובת באותיות גדולות או קטנות (איור 6:20–13; Barag 1967: Type II). בר"ג הציע כי תיארוך החותמת העגולה מטיפוס I 70–130 לסה"נ, וכי היא קדומה כנראה לחותמת המלבנית. גבע טוען שרוב חומרי הבנייה של הלגיון יוצרו במהלך המאה הב' לסה"נ (Geva 2003:412). החותמת המלבנית כוללת ארבעה טיפוסי משנה, בעיקר IIE ,IIC ,IIB ו-IIG של בר"ג, מהם הטיפוס השכיח ביותר הוא IIE (טיפוס LEG·X·F). אחד משברי הרעפים (איור 12:20) כולל חמישה שקעים עגולים. שקעים דומים התגלו על אריח חתום בחפירה מדרום לאתר ועל אריח נוסף ללא חותמת שהתגלה בעיר דוד (Geva 2003:413, Photo 17.1). אפשר שמקורם של שקעים אלה בטביעת סנדל של איש לגיון.

 טבלה 1. טביעות חותם על רעפי טגולה משטח E2

מס'

לוקוס

מס' סל

טיפוס (Barag 1967)

תיאור

כתובת

1

5001

50003

IIE

חותמת עגולה, הכוללת ספינה

[LEG·X̄·F]

2

5006

50011

IIE

חותמת עגולה

[LEG·X̄·F]

3

5036

50120

IIE

חותמת עגולה, הכוללת ספינה (שחוקה) וחזיר בר

[LE]G·X̄·F

4

5036

50114

IIE

חותמת עגולה, הכוללת חזיר בר

[LEG·X̄·F]

5

5036

50126/1

IIE

חותמת עגולה, הכוללת חזיר בר

[LEG·X̄·F]

6

5028

50099

IIC

חותמת מלבנית

[XF]

7

5030

50091

IIG

חותמת מלבנית

[LEG]XFR

8

5035

50105/1

IIE

חותמת מלבנית

LE[GX·F]

9

5035

50105/2

IIB

חותמת מלבנית

LX[F?]

10

5036

50124

IIE

חותמת מלבנית, אותיות גדולות

LEGX·F

11

5036

50126/2

IIG

חותמת מלבנית

LEGX̄F[R]

12

5048

50156/1

IIG

חותמת מלבנית, ועליה שקעים עגולים

[LE]GX̄FR

13

5053

50173

?

חותמת מלבנית

[L…] (אותיות שחוקות)

 שטח F (איור 21)

בקצה הדרומי של השטח התגלה חלק מבור מים שמתארו לא סדור (L6047; כ-1 מ' עומק חפירה; איור 22), שהותקן בשקע טבעי בסלע. דופנות הבור נבנו בחלקן מאבני שדה בינוניות וטויחו. הבור התגלה מלא באדמה ספוגה במים, ולכן החפירה לא העמיקה עד לקרקעיתו. בחלק הצפוני של השטח התגלו שני קירות היוצרים פינה (W601 ,W600; איור 23); השתמרותם גרועה. הקירות נבנו משורת אחת של אבנים גדולות. אל פינת הקירות ניגשת מפנים שכבת קרמיקה כתושה, הדומה לשכבות שנחשפו בשטח E1. בבור המים ובשכבות הקרמיקה הכתושה התגלו שברי כלי חרס המתוארכים למאות הא'–הב' לסה"נ. המכלול הקרמי דומה בטיפוסי הכלים למכלולים הקרמיים שהתגלו בשטחים E1 ו-E2 והם בני אותו זמן. למרות שהשתמרותם של השרידים בשטח F גרועה ושטח חשיפתם מצומצם, חשיבותם רבה שכן הם שרידי היישוב המערביים ביותר שנחשפו עד כה באתר.

 

ממצא מתכת

בשטחים E1 ו-E2 התגלו פריטים מברונזה, מברזל ומעופרת, רובם קטנים ובלויים מאוד, מהם זוהו שבעה פריטים (איור 24). הפריטים משטח E1 כוללים לוח ברזל משולש (איור 1:24) ואזמל ברזל שלם (איור 2:24), שניהם התגלו בשכבות הקרמיקה הכתושה, וכן חצי פרסת סוס מברזל (איור 3:24), ובה שני חורים למסמרים, שהתגלתה במילוי עפר לא משוכב מעל קיר 502. הפריטים משטח E2 כוללים סיכת ברונזה שלמה (איור 4:24) שהתגלתה הישר מעל ריצוף האבן של החצר; מסמר ברונזה שלם (איור 5:25) — הקנה ארוך ודק וחתכו עגול והכיפה דקה ושטוחה, עשויה היטב ומעוטרת — שהתגלה מעל הרצפה בחדר 5027; שבר של מפתח ברונזה בלוי וחלוד ביותר (איור 6:24), שהתגלה מתחת לתשתית הרצפה בחדר 5027; ולוחית ברונזה, עגולה ומחוררת (איור 7:24), שחתכה חרוט, שהתגלתה בין אבני קיר 505.

 

מטבעות

דונלד צבי אריאל

 

זוהו 23 מטבעות מהחפירה (טבלה 2), עשרה מהם שייכים לאגריפס הא'.

 

טבלה 2. המטבעות

מס'

לוקוס

רשות טובעת (תאריך לסה"נ), מטבעה (אם לא ירושלים)

גב

הפניות (TJC)

מס' ר"ע

1

5056

ארכלאוס (4 לפסה"נ–6 לסה"נ)

כתובת תחומה בזר

69

138025

2

5056

מושל תחת טיבריוס? (15/6–16/7?)

קרנות שפע?

השווה: 316

138026

3

5054

מושל תחת טיבריוס (29/30)

שיבולים

331

138023

4

5025

מושל תחת טיבריוס (30/1–31/2)

כתובת תחומה בזר

השווה: 333

138013

5

5038

מושל תחת טיבריוס?

כתובת תחומה בזר?

 

138018

6–15

5016 (2), 5037 (2), 5040, 5055,

שפכים לא משוכבים (4)

אגריפס הא' (41/2)

 

120

138008, 138009, 138011, 138016, 138017, 138019, 138024,

138027–138030

16

5016

מושל תחת קלאודיוס (54)

עץ תמר

340

138012

17

5016

מושל תחת קלאודיוס (54)

כתובת תחומה בזר

342

138010

18

5035

המרד הגדול (67/8)

עלה גפן

196

138014

19

5045

נבטים (25–106), פטרה

קרנות שפע

 

138021

20

5037

אוטונומי (85/6), אשקלון

ספינת מלחמה

RPC II:305, No. 2214.1

138015

21

הצטברויות

טריאנוס? (98–117), אנטיוכיה

כתובת תחומה בזר

 

138029

23

5045

המאה הה'

כתובת תחומה בזר?

 

138020

24

5047

ברקוק (1390–1399)

עיטור

 

138022

 

כלי זכוכית

יעל גורין-רוזן

 

כלי הזכוכית משטחים E1, E2 ו-F נמצאו במצה השתמרות ירוד ובהם טיפוסים שהיו נפוצים למן שלהי המאה הא' ועד אמצע המאה הב' לסה"נ. כלים דומים התגלו במערות מדבר יהודה, בירושלים וברוב האתרים באזור שזמנם ימי מרד בר-כוכבא (Katsnelson 2007). המכלול כולל קערות, שלהן שפה חלולה, מקופלת ונוטה החוצה, וקערות שלהן קיפול כפול מתחת לשפה, בחיבור לגוף, ובהן שני טיפוסים: האחד מאופיין בדופן דקה ובשפה דמוית מדף עם קיפול כפול; והאחר מאופיין בדופן עבה יותר. ראוי לציון שבר של קערה, שעל קצה שפתה הודבקו שתי רצועות זכוכית, זו מול זו, שנחרצו לאורכן בחריצים אנכיים קצרים. לטיפוס זה של קערות יש בדרך כלל בסיס טבעת חלול; בסיס כזה התגלה בחפירה. שברים אחדים שייכים לבקבוקים דמויי פמוט, ובהם שבר עם שפה מקופלת פנימה וכמה שברים של צוואר וגוף. עוד התגלתה ידית המחוברת גם לשפה וגם לצוואר של כלי מטיפוס אריבלוס, האופייני לתקופה הרומית. לכל הכלים שהתגלו בחפירה יש מקבילות במכלולי זכוכית מיהודה, המתוארכים לתקופה שבין שתי המרידות (70–135 לסה"נ; Katsnelson 2007).

 

חפצי אבן

בשטח E2 התגלו חפצים אחדים עשויים מאבן גיר מקומית, מבזלת ומפיאנס. הישר מעל ריצוף האבן בחצר התגלו חרוז פיאנס ירוק דמוי מלון (איור 1:25), אבן שחיקה מבזלת (איור 2:25) ושתי אבני מעגילה שלמות (ר' איור 12). אבן השחיקה מבזלת כוללת משטח מוחלק יחיד כתוצאה משימוש חוזר ונשנה. ממזרח לחצר, בין קיר 507 לקיר 511, בתוך רצפת האדמה הדרוכה הנמוכה ביותר (L5043) התגלה חלק עליון דמוי כיפה של משקולת אבן של שני שקל שזמנה תקופת הברזל (איור 3:25). משקולת אבן דומה, שלמה, נחשפה בחפירה מדרום לשטח. בשטח E1 התגלה רק חרס יחיד המתוארך לתקופת הברזל. נראה כי המשקולת נקטמה במכוון כדי לשמש בתקופה מאוחרת בשימוש משני.

 

השרידים הקדומים ביותר שנחשפו באתר מתוארכים לתקופת הברזל. כמעט בכל החפירות שנערכו לאורך רחוב יפו ובבנייני האומה התגלו חרסים מתקופת הברזל. אופיו של היישוב מתקופת הברזל עדיין אינו מוכר ברובו בשל מיעוט שרידים אדריכליים. נראה כי היישוב באתר הגיע לשיאו בשלב האחרון של התקופה הרומית הקדומה (לוי ובארי 2017); השרידים שהתגלו בחפירה הם חלק מאתר נרחב זה, שהשתרע לכיוון דרום כפי שמלמדות החפירות בבנייני האומה. בעוד שבחפירות הדרומיות באתר נחשף אזור תעשייה נרחב המוקדש לייצור קרמיקה, חלקו הצפוני של האתר נראה יותר ביתי באופיו. החפירה הנוכחית מלמדת שחלקו הצפוני של האתר הוקם כנראה בימי הבית השני ובשלב מאוחר, כשהצבא הרומי השתלט על המקום, נערך בו שימוש חוזר. הקשר בין שני החלקים של האתר ניכר במכלולי קרמיקה דומים ובשכבות דומות של קרמיקה כתושה שהתגלו בשני החלקים. שכבות אלה שהתגלו בכל שטחי החפירה, וכן בחפירות אחרות לאורך רחוב יפו, הכילו פסולת של בית יוצר ששימשה לריצוף.

 


 

ויטו פ' 2011. ירושלים, צומת מקס נורדאו. חדשות ארכיאולוגיות 123.
 
לוי ד' ובארי ר' 2011. ירושלים, בנייני האומה. חדשות ארכיאולוגיות 123.
 
לוי ד' ובארי ר' 2017. בתי היוצר בבנייני האומה כראי לשינויים היסטוריים ותרבותיים בירושלים במאות הב' לפסה"נ – הב' לסה"נ. בתוך י' גדות, י' זלינגר, ק' ציטרין-סילברמן וג' עוזיאל, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה. הכנס האחד-עשר. ירושלים. עמ' 124–143.
 
קגן י"ד 2010. ירושלים, בנייני האומה. חדשות ארכיאולוגיות 122.
 
Arubas B. and Goldfus H. eds. 2005. Excavations on the Site of the Jerusalem International Convention Center (Binyanei Ha’Uma): A Settlement of the Late First to Second Temple Period, the Tenth Legion’s Kilnworks, and a Byzantine Monastic Complex; The Pottery and Other Small Finds (JRA Suppl. S. 60). Portsmouth, R.I.
 
Barag D. 1967. Brick Stamp Impressions of the Legio X Fretensis. BJ 167:244–267.
 
Geva H. 2003. Stamp Impressions of the Legio X Fretensis. In H. Geva ed. Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem II: The finds from Areas A, W and X-2. Jerusalem. Pp. 405–422.
 
Katsnelson N. 2007. Early Roman Glass Vessels from Judea—Locally Produced Glass? Preliminary Report. In J. Patrich and D. Amit eds. New Studies in the Archaeology of Jerusalem and its Region: Collected Papers 1. Jerusalem. Pp. 5*–11*.
 
RPC II: A. Burnett, M. Amandry and I. Carradice. Roman Provincial Coinage II: From Vespasian to Domitian (AD 69–96) (2 vols.). London 1999.
 
TJC:Y. Meshorer. A Treasury of Jewish Coins from the Persian Period to Bar Kochba. Jerusalem–Nyack, N.Y. 2001.