קירות 903 ו-922. בדרום שטח החפירה נמצא קיר שדה ארוך (W903; כ-33.5 מ' אורך; איור 5) החוצה את שטח החפירה לכל רוחבו. הקיר, הבנוי לרוחב מדרון הגבעה, יוצר מדרגת עיבוד חקלאית רחבה מדרום לו. לאורך הקיר נחפרו שלוש נקודות: חתך בדיקה מדגמי בחלקו המזרחי של הקיר ושני ריבועי חפירה במרכז הקיר ובחלקו המערבי. התברר כי הקיר בנוי משורה אחת של אבני גוויל גדולות שהונחו מעט ברישול זו לצד זו וביניהן מילוי של אדמה ואבנים קטנות. בריבוע החפירה המרכזי השתמר הקיר לגובה מרבי של 1.2 מ', בשלושה נדבכים שנבנו בנטייה אלכסונית כנגד שיפוע המדרון (איור 6). בחלקו המערבי השתמרו שני נדבכים בלבד. ייתכן שהנדבך העליון, הבנוי מאבני גוויל קטנות יותר לעומת התחתון (איור 7), משקף מועד בנייה אחר, אם כי לא הובחן שינוי מהותי באופי המילויים הניגשים לשני הנדבכים.

בכלי החרס שהתגלו במילויים שמעל קיר 903 זוהו קערות (איור 1:8), סירי בישול (איור 2:8), פכים (איור 3:8) וקנקנים (איור 4:8, 5) המתוארכים לסוף התקופה ההלניסטית, המאות הב'–הא' לפסה"נ, לצד קערות (איור 6:8) וכלים נוספים מהתקופה הרומית הקדומה, המאות הא' לפסה"נ – הא' לסה"נ. כלים אלו הם לכל היותר גבול תחתון לתיארוך זמן בניית הקיר.
למרגלות קיר 903 זוהה קיר שדה נוסף (W922; כ-11.5 מ' אורך; איור 5), שנבנה אף הוא משורה אחת של אבני גוויל שהונחו ברישול זו לצד זו, והשתמר לגובה נדבך אחד. נראה כי הקיר נבנה במשולב עם קיר 903 שמעליו, אולי כדי לתמוך במדרגה שנוצרה משלושת נדבכיו של קיר 903, וכך להקטין את גובהה. אפשר למצוא תמיכה להצעה זו בכך שאין כל עדות להמשך הקיר בחלקו המערבי של השטח, אזור מתון יותר מבחינה טופוגרפית. עם זאת, אי אפשר לקבוע אם שני הקירות נבנו במועדים שונים, ואיזה משניהם הוא הקדום יותר.
שני אגנים חצובים במשטחי סלע תועדו סמוך לקיר 903, בריבוע החפירה המערבי (איור 5): על מדרגת העיבוד שמדרום לקיר (L908; כ-0.55 מ' קוטר, 0.35 מ' עומק; איור 9) ולמרגלות הקיר, מצפון לו (L909; כ-0.35 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק; איור 10).
 
קיר 902. מדרגת עיבוד רחבה נוספת נוצרה מבנייתו של קיר 902 (11 מ' אורך; איורים 4, 11, 12). בחתך בדיקה לצד הקיר הובחנו שני שלבי בנייה (איורים 11: חתך 1–1; 13). בשלב הקדום נבנה קיר משורה אחת של בולדרים שהונחו ברישול זה לצד זה. מילוי (L925) המאופיין באדמה חומה-אדמדמה מעורבת בחומר לבן (גיר כתוש? פיטוליתים?) ומעט אבנים קטנות הוצמד לקיר מצדה הגבוה של המדרגה. בשלב מאוחר הוספו לצד הקיר, בין החלקים העליונים של הבולדרים, מילוי של אבני גוויל ושכבת אדמה חומה-כהה (L924).
בחפירה לצד הקיר נאספו כלי חרס אחדים. קנקנים (איור 1:14), המתוארכים לסוף התקופה ההלניסטית עד הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ – הא' לסה"נ), אפיינו את השלב הקדום. כלומר, בניית שלב זה אינה קדומה למאה הא' לסה"נ. קערות ממשפחת 'כלי עזה' (איור 2:14) נמצאו במילוי המאוחר, ועל כן התקופה העות'מאנית היא הגבול התחתון למועד בניית שלב זה.
 
קירות 915, 916, 936 (איורים 11, 15). שימוש באבני גוויל גדולות מאפיין גם את שיטת הבנייה של קיר נוסף (W916). הקיר נחשף בבירור בקטע קצר מאוד, אך נראה כי זהו קיר שדה ארוך (כ-16 מ'), המקביל לקיר 902 שממזרח לו (איור 4).
אל הקצה הדרומי-מזרחי של קיר 916 ניגש קיר שדה נוסף (W915; כ-3.6 מ' אורך, 0.7–0.8 מ' רוחב, 0.6–0.7 מ' גובה). קיר 915, הניגש אל הסלע הטבעי ממזרח, נבנה מאבנים מהוקצעות גדולות, בשונה מרוב הקירות שתועדו בשטח. קיר אחר (W936; כ-1.8 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה) נבנה אף הוא מאבנים מהוקצעות וניגש אל קיר 916. ייתכן כי אלה שני קטעים של קיר אחד; אולם, נראה כי ההבדלים בשיטות הבנייה שלהם — אבנים מהוקצעות לעומת אבני גוויל גדולות — מעידים כי אלה קירות נפרדים. לעומת זאת, נראה כי קירות 915 ו-936, הבנויים באבנים מהוקצעות וניגשים אל הקצה הדרומי-מזרחי של קיר 916, נבנו יחדיו.
מעל קיר 915 נחפר מילוי מכוון (L926 ,L913) המאופיין בכמות גדולה מאוד של אבנים קטנות (איורים 11: חתך 2–2; 16). בדומה לבניית הקיר, גם מילוי זה נראה מוקפד ומושקע יותר לעומת מילויים אחרים שתועדו בשטח החפירה. למרות ההשקעה הניכרת הן בבניית קירות 915 ו-936 הן במילוי האבנים, נראה כי קירות אלה לא היו חלק ממבנה או ממתקן. דומה כי יחד עם קיר 916, יצרו הקירות מתחם קטן, מופרד מסביבתו, שהסלע שימש בו רצפה. נראה כי נועד לשימוש חקלאי כלשהו, אולי מדרגה חקלאית לנטיעת עץ יחיד או מסד להקמת שומרה קטנה.
בכלי החרס ממילוי זה פכים (איור 1:17, 2), קנקנים (איור 3:17) וכלים נוספים שתוארכו לתקופה ההלניסטית (המאות הב'–הא' לפסה"נ), לצד סירי בישול (איור 4:17), קנקנים (איור 5:17) וכלים נוספים מהתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ). כן נמצאה קערה שלה שפת קשת (איור 6:17) אשר נפוצה בעיקר בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית; לאחרונה הוצע להקדים את ראשית הופעתה כבר לשלהי המאה הא' לסה"נ או לראשית המאה הב' לסה"נ (Rosenthal-Heginbottom 2014). ממצא זה, המאוחר ביותר במכלול, מצביע על הגבול התחתון לתיארוך הקמתו של קיר 915.
ממזרח לקירות אלה נחשף אגן (L934; כ-0.55 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק; איורים 11, 18) חצוב בסלע, ולצדו ספלול (L935).
 
קיר 904. בחלקו הצפוני של שטח החפירה נמצא קיר שדה ארוך נוסף (W904; כ-15.5 מ' אורך; איור 19), ולצדו נערכה חפירה מדגמית בלבד. הקיר בנוי משורת בולדרים שהונחו ברישול זה לצד זה, והוא יצר מדרגה חקלאית רחבה מדרום-מערב לו. לצד הקיר הובחן מילוי (L933; איורים 19:חתך 1–1; 20) המאופיין באדמה חומה-בהירה עם אבנים קטנות, שמעליו שכבת פני שטח.
בממצא הקרמי במילוי 933 פכים (איור 1:21, 2) וקנקנים (איור 3:21) המתוארכים לתקופה ההלניסטית (המאות הב'–הא' לפסה"נ), לצד קערות (איור 4:21) המתוארכות לתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ). ממצא זה מספק גבול תחתון למועד הקמתו של קיר 904.
 
בחפירה נמצאו ארבעה מטבעות וארבעה שברי זכוכית. המטבע הקדום ביותר נטבע בימיו של השליט הסלווקי אנטיוכוס הד' (173–168 לפסה"נ; ר"ע 161197; איור 22); המטבע עשוי ברונזה, ולו שוליים משוננים. מטבעות כמותו נטבעו בכמויות עצומות במטבעה בעכו-פתולמאיס, והם מופיעים גם בהקשרים ארכיאולוגיים מאוחרים למאה הב' לפסה"נ. כן נמצאו שלוש פרוטות חשמונאיות, מהן שתיים שנטבעו לקראת סוף שלטונו של המלך אלכסנדר ינאי (79/80–76 לפסה"נ; ר"ע 161198, 161199). כל המטבעות נמצאו מחוץ להקשר סטרטיגרפי-אדריכלי (פני שטח, הצטברויות טבעיות ושפכי החפירה), אך הם זהים למטבעות שנמצאו בחפירות בשטח החורבה (הרשאות מס' 6912-A-7148 ,A), שבהן נמצאו 89 מטבעות, שכ-80% מהם הם מטבעות הלניסטיים ופרוטות חשמונאיות מטיפוסים זהים. המטבעות תורמים לתיארוך ראשית ההתיישבות באתר.
מבין ארבעת שברי הזכוכית זוהה רק אחד: שפת בקבוקון (לא צוירה) המתוארכת לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. מכיוון שפריט זה נמצא בהצטברות טבעית של אדמה למרגלות קיר שדה, אין הוא תורם רבות להבנת הממצא באתר.
 
השטח שנחפר צמוד ליישוב כפרי שעיקרו מסוף התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ). זוהו קירות שדה חקלאיים לצד מתקנים פשוטים חצובים בסלע — ממצא המחזק את ההנחה לפיה ליישוב היה קיר תוחם ממערב. אפשר כי ההבדלים בשיטת הבנייה של הקירות והמילויים שבבסיסם מלמד על הבדלים כרונולוגיים בין הקירות, הבדלים פונקציונליים או שניהם גם יחד. רק בקיר 902 אפשר לזהות בוודאות שני שלבי בנייה, לצד שני מילויים נפרדים הניגשים אל כל שלב. בנקודה אחת בלבד אפשר לזהות בוודאות את היחס הסטרטיגרפי בין קירות השדה 915 ו-936, הניגשים אל קיר 916 ולכן מאוחרים לו.
רובם המוחלט של כלי החרס שנמצאו במילויים לצד קירות השדה תוארך לתקופה ההלניסטית (המאות הב'–הא' לפסה"נ) ולתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ); בממצא מעט פריטים מתקופות מאוחרות יותר. תמונה דומה התקבלה בחפירת היישוב הסמוך, אך במילויים ובהצטברויות טבעיות ברחבי האתר נמצאו לא מעט כלים מתקופות קדומות ואף מאוחרות. עם זאת, שברים אלו נמצאו במילויים לצד קירות טרסה, בהקשר ארכיאולוגי משני, ולפיכך הם לכל היותר אמצעי לקבוע גבול תחתון לתיארוך מועד בניית הקירות. מכיוון שאדמה מתוך אתרים ארכיאולוגים עשירה בחומר אורגני ולכן טובה לדישון שדות חקלאיים (Miller and Gleason 1994:27), ייתכן מאוד שקירות השדה נבנו אף שנים רבות לאחר שהיישוב ננטש. דגימות אדמה לצורך תיארוך מוחלט בשיטת OSL נלקחו לצד שלושה קירות שדה. תוצאות הדגימות הללו ייבחנו במסגרת מחקר מקיף של י' פז על אודות הפעילות החקלאית ברמת בית שמש. שלושת קירות השדה הארוכים (W904–W902), היוצרים מדרגות חקלאיות רחבות, שייכים ככל הנראה לעורף החקלאי של החורבה, ונבנו כשהיישוב בה שגשג. ממצא כלי החרס שנתגלה במילויים שבבסיס קירות אלה, שאינו מאוחר למאה הא' לסה"נ, מחזק הנחה זו. השטח המשיך לשמש לחקלאות לאורך פרקי זמן ארוכים, כעדות קירות 915 ו-936 שנבנו לכל המוקדם במאה הא' לסה"נ והשלב השני בקיר 902, שנבנה כנראה בתקופה העות'מאנית.
בתום החפירה נהרסו השרידים הארכיאולוגיים (בפיקוח צמוד) והשטח נחצב לקראת בנייה.