תועדו שלוש שכבות יישוב ובהן שרידי בנייה מן התקופה הפרסית – קירות בנויים ומפלס פעילות – בעומק של כ-2 מ' מפני השטח, מכוסים בדיונה. בחתכי בדיקה שנחפרו לפני החפירה לא נמצאו שרידים קדומים ממערב לשטח החפירה.

 
שכבה III. נחשפו שני קירות (W2, כ-1.5 מ' גובה השתמרות, W7; איורים 2, 3) בנויים מאבני גיר. תחילה היו הקירות חלק ממבנה גדול שכיוונו הכללי היה כנראה צפון–דרום, מקביל לקו החוף. נראה שרק בשלב זה שימשו הקירות יחד. יסודותיהם לא נחשפו.
שכבה II. קיר 7 בוטל ובמקומו, מצפון לקיר 2, הותקן מפלס פעילות מאדמה מהודקת (L4). בין השכבות II ו-I זוהתה הצטברות ארכיאולוגית – L5.
שכבה I. בשלב האחרון עוצב חלקו העליון של קיר 2 בשלושה נדבכים חדשים מאבנים גדולות ומסותתות. שכבה של סדימנט קשה, שנוצרה מערבוב של חול וחומר לבנים שמקורו בלבנים מפוררות, כיסתה את השרידים (L1) ומעידה כנראה על בנייה מלבני בוץ על גבי קירות האבן.
 
לצד השרידים האדריכליים תועד מכלול קרמי טיפוסי ליישוב חוף מסוף התקופה הפרסית: מורטריות (איור 1:4, 2), קנקנים פיניקיים (איור 3:4–6), ואמפורות (איור 7:4). עוד נמצאו כלי עבודה מברזל (איור 1:5), מסמרים ארוכים בעלי חתך מרובע מברזל (איור 2:5) ומברונזה (איור 3:5) וכלי ברונזה נוספים (איור 4:5, 5).
 
ממצאי החפירה מסמנים, עם ממצאי החפירות הסמוכות (פורת וגל תשנ"ז; לרר 2013; איור 1: 2405-A-6562 ,A בהתאמה), את הגבול המערבי של ההתיישבות הפרסית בתל נהרייה. חשוב להדגיש שעל אף היקפה המצומצם של החפירה, תרומתה לחקר העיר הפרסית הקדומה בתל נהרייה רב; העצמה של שלוש שכבות יישוב ורמת ההשתמרות הטובה (מעל 1.5 מ' של השתכבות ארכיאולוגית) של השרידים מעידים על כך שגם בשולי היישוב הושקע מאמץ רב בתכנון ובבנייה איכותית ואיתנה.