ערמות סיקול (איור 1:16, 8–13, 15–18, 20–26, 28–31). הערמות מלבניות או סגלגלות (בין 2 × 3 ל-6 × 7 מ', 1 מ' גובה מרבי, למעט ערמות 13, 23 ו-24 הגבוהות יותר; להלן). רוב הערמות הושתתו על סלעים גדולים או על מחשופי סלע, וחלקן הושתתו על הקרקע. ערמות 13, 23 ו-24 מתנשאות לרום של כ-1.5 מ', והן הוקפו בשורה של אבנים גדולות (איורים 2, 3). סמוך לערמות, על פני השטח, אותרו שברים של כלי חרס מהתקופה העות'מאנית ומימי המנדט הבריטי, מבית היוצר ראשיא אל-פוחאר שבדרום לבנון (רות תשמ"ד; בן דרור 1993; ברגר 2015; Stern 2016). חרסים דומים אותרו גם מתחת לגלי האבנים של ערמות 20–22, 25 ו-26, כמו גם מעט פריטי ברזל, ובהם חלקים של סוליית נעל, אבזם ויתד, המתוארכים כנראה לזמנם של החרסים. כן נאספו מפני השטח פריטי צור רבים (ספיבק, להלן). מעדויות של חברי קיבוץ עמיעד עולה כי חלק מהערמות סוקלו על ידם עד שנות ה-70 של המאה הכ'. אף שאינם זוכרים בוודאות אילו מן הערמות סוקלו על ידם, ידעו להגיד כי לא היו אלה ערמות גדולות או ערמות שסוקלו בסדר מסוים.  

 
מתקנים חצובים. התגלה ספלול (0.3 מ' קוטר, 7 ס"מ עומק; איורים 7:1; 4) ולצדו טבעת חצובה. אי אפשר לקבוע אם הספלול והטבעת נחצבו יחד, אך ספלולים אחרים באזור שאינם מלווים בטבעת (ספלולים בנקודה 14, להלן; סטפנסקי 2012: אתר 273) מאפשרים להסיק שהספלול קדם לטבעת והוסב לשוקת, אז נחצבה הטבעת ושימשה לקשירת בעל חיים. עוד התגלו שני ספלולים מחוברים (0.3 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק כל אחד; איורים 14:1; 5; 6), שנחצבו בשיפוע הסלע, אחד גבוה מהשני; אלה שימשו אולי משטח דריכה ובור איגום של גת. כן התגלה אגן סגלגל (0.7 × 0.8 מ'; 0.1 מ' עומק; איור 19:1), וצמוד לו — טבעת חצובה; ייתכן שהאגן שימש אף הוא שוקת, ולצדה הותקנה טבעת לקשירת בעל חיים. מתחת לערמת סיקול 26 ולאדמה שהצטברה בבסיסה נחשפה גת (איור 27:1) שמצב השתמרותה ירוד. לגת משטח דריכה (2.0 × 2.5 מ'), שרק מעט מן הדופן הצפונית שלו שרד (כ-3 ס"מ גובה). בפינתו הצפונית-מזרחית של משטח הדריכה התגלה בור איגום מלבני (0.6 × 1.1 מ', 0.4 מ' עומק). גת דומה התגלתה בעבר כ-500 מ' צפונה (סטפנסקי 2012: אתר 320).
 
קירות שדה. בשטח שבו מסלע בזלת התגלו כמה קירות שדה שנבנו בדגם האות F (ר' איור 1) ותחמו חלקות חקלאיות מקבילות הניצבות למדרון. לצד הקטעים הצפוניים של שניים מן הקירות (W104 ,W101; איור 7) נפתחו שני ריבועי חפירה (A2 ,A1), והתגלו בהם חרסים מבית היוצר ראשיא אל-פוחאר שבדרום לבנון, בדומה לאלה שהתגלו סמוך לערמות הסיקול. ב-L105 התגלה מטבע כסף משנת 1602, שבצדו האחד דיוקנו של מלך צרפת אנרי הד', ובצדו השני סמלו המלכותי (קול, להלן; ר' איור 10); שוויו של המטבע מחצית הפרנק. המטבע שחוק ובו נקב, וניכר ששימש לקישוט. שימוש במטבעות לקישוט תועד על ידי מי שלימים יהיה מלך אנגליה ג'ורג' החמישי ומארק טוויין במהלך מסעותיהם בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה הי"ט (Prince Albert Victor and Prince George of Wales 1886:562; Twain1911:358). הממצאים מצביעים כי החלקה החקלאית שימשה בתקופה העות'מאנית לכל המוקדם; ייתכן שהשימוש בה החל רק בימי המנדט הבריטי. נראה שהחלקה הייתה בחלקו הצפוני של שטח מעובד שהשתרע עד גדתו הדרומית של נחל עמיעד, ושהיה רשום בבעלותו של קולוס אל-כוריידי במחצית הראשונה של המאה הכ' (מדידות פלשתינה-א"י תש"ז; Survey of Palestine 1941; Royal Air Force 1945).
 
דולמן. התגלה דולמן שנבנה מאבני בזלת ולו תא קבורה (0.8 × 2.1 מ', גובה 0.6 מ'; איורים 1, 8, 9) שקורה בלוח סלע גדול (1.5 × 2.0 מ', 0.5 מ' עובי). הדולמן הוקף בקיר (כ-7.5 מ' קוטר) שהושתת על מסד מעגלי למחצה (כ-12 מ' קוטר). נראה שהדולמן תועד בעבר על ידי שטקליס וקרגה, אך בתיאוריהם חסרו תכנית ומיקום מדויק (שטקליס תשכ"ב; Karge 1917).
 
מטבע כסף
רוברט קול
 
בחפירה נמצא מטבע כסף גדול: מחצית הפרנק מימי שלטונו של אנרי הד', מלך צרפת (1589–1610 לסה"נ), שנטבע במטבעה המלכותית בטולוז בשנת 1602 (איור 10). המטבע מחורר, עדות כי שימש קישוט בשימוש משני, ואולי אף שולב בכיסוי ראש טקסי (ווקיאת א-דהרם) שנפוץ בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית המאוחרת (Gonen 1997:60).
מטבע זה החל להופיע במזרח התיכון בשלהי המאה הט"ז לסה"נ, כשבאימפריה העות'מאנית התגברה התלות בכמויות גדולות של מטבעות כסף מיובאים כדי לעמוד בדרישה הולכת וגדלה למטבעות אלה (Kool 2002). תהליך זה החל לאחר שנת 1580, עם הפיחות החד ב-akce, מטבע הכסף העות'מאני. מטבעות מחצית הפרנק של אנרי הד' הגיעו ככל הנראה במספרים גדולים במיוחד. נראה שכניסתם של מטבעות אלה לשימוש בארץ ישראל חלה בד בבד עם כינון קשרים דיפלומטיים בין צרפת לאימפריה העות'מאנית בימי שלטונו של אנרי הד', שהבטיחו לצרפת זכויות סחר (קפיטולציות) עם האימפריה העות'מאנית.
שלושה מטבעות כסף בעריך זה של אנרי הד' נמצאו בהר ארבל (ר"ע 160, 164, 175), ומטבע יחיד מטיפוס זה נתגלה במטמון של מטבעות כסף שמקורם במערב ובמרכז אירופה, אשר נתגלה בכפר קבטיה (Taha, Pol and Kooij 2006:45).
 
סל 1005, L105, ר"ע 161158.
הנרי הד', מלך צרפת (1589–1610 לסה"נ), טולוז, 1602.
פנים: HENRICVS IIII D G FRANG ET NAVA REX דיוקן לימין, לבוש שריון ועטור זר עלי דפנה. סימן מטבעה: M (=טולוז).
גב: SIT NOMEN DOMINI BENEDICTVM 1602, צלב פלורה. במרכז: H.
Æ, ½ פרנק, 6, 6.82 גרם, 30 מ"מ, מחורר.
Duplessy 1989: No. 1212A.
 
פריטי צור
פולינה ספיבק
 
פריטי הצור (64=N; טבלה 1) נאספו כולם מפני השטח. מרביתם שבורים, בלויים ומגולגלים, ולחלקם הגדול סימני כיתות (Nibbling). סממנים אלה מלמדים כי הפריטים נאספו במקום הרבדתם המשני ולא במקום ההכנה או השימוש המקוריים. נראה שרוב הפריטים עשויים מצור אחיד ואיכותי, אם כי שכבות של פטינה מקשות על הזיהוי. את הפטינה אפשר לחלק לשני סוגים: פטינה עבה, כהה, בגוון צהבהב-אדמדם ופטינה קלה ובהירה יותר בגוון חום בהיר-אפור. נראה שמצב השתמרותם של הפריטים הכהים ירוד ביחס לזה של הפריטים הבהירים, שהם שלמים וחדים יותר.
התגלו בעיקר נתזים (63%) וגושים (20%). היעדרם הבולט של פריטים ראשוניים הוא ראיה נוספת לכך שהצור לא סותת במקום. כן התגלה אחוז גבוה של פריטים להביים (14%), המלמד אולי על פעילות חקלאית במקום בעידן שקדם לשימוש בלעדי בכלי מתכת. נוסף על כך זוהו שני כלים (3%), שניהם מגרדים העשויים על נתזים. הכלים אינם ניתנים לתיארוך או לשיוך תרבותי. 
 
טבלה 1. פריטי הצור
טיפוס
כמות
%
גושים
13
20
נתזים
40
63
להבים/להבונים
9
14
כלים
2
3
סה"כ
64
100