החפירה

 
בעקבות תוצאות החפירות והבדיקות שנערכו באתר עד כה ובעקבות תכניות פיתוח נוספות לכביש 16 הוחלט לפתוח בחפירה נרחבת באזורים שאמורים להיפגע בסלילת הכביש ובעבודות פיתוח הקשורות אליו. אזורי החפירה חולקו לארבעה מקטעים (DA; איור 2), ובכל אחד מהם יפתחו כ-300 ריבועי חפירה. לבקשת היזם הוחלט להתחיל את החפירה במקטע B, שבו אמורות להתחיל עבודות התשתית לכביש 16.
מקטע B (כ-5 דונם; איור 3) משתרע במדרון מתון של גבעה, המשתפל למזרח אל נחל שורק, מדרום לכביש 1 הישן בסיבוב מוצא. במזרחו ובמערבו של השטח ניכרות מדרגות חקלאיות בנות זמננו, שנבנו על שרידים עתיקים. המדרגה המזרחית (2 מ' עומק) חתכה את השרידים העתיקים עד לסלע האם. המדרגה המערבית מפרידה בין מקטע B למקטע A.
במקטע B נפתחו 13 שטחי חפירה (B15–B3), ובהם נחפרו כ-250 ריבועים (5 × 5 מ') עד לסלע האם. נחשפו שרידי יישוב, המתוארכים בעיקר לתקופות הניאוליתית הקדם-קרמית ב' והניאוליתית הקרמית המאוחרת. ההתיישבות בשטח הותאמה למדפי הסלע; בחלק הצפוני-מערבי מדף הסלע שטוח והשתמרות השרידים עליו טובה, לעומת החלק הדרומי-מזרחי שבו מדף הסלע משופע ועל כן ההשתמרות עליו פחות טובה.
 
סטרטיגרפיה (טבלה 1)
נחשפו ארבע שכבות יישוב (4–1; איור 4): שכבות 4 ו-3, התחתונות, מתוארכות לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'; שכבה 2 מתוארכת לשלב מאוחר בתקופה הניאוליתית הקרמית; ושכבה 1, העליונה, מתוארכת לתקופה הרומית. בנוסף, בשטחים B7 ו-B11 התגלו שתי חדירות יחידות מפני השטח, המתוארכות לתקופת הברונזה הקדומה 1, ובשטחים B4 ו-B5 התגלה ממצא אקראי מהתקופה הכלקוליתית.
 
שכבה 4 (0.4–0.6 מ' עובי)
בשטחים B11–B9 ,B3 התגלו שרידים של מבנים מלבניים ורצפות טיח עבות, ובהם הובחנו שלושה שלבי בנייה. המבנים הושתתו ברובם על שכבה דקה (0.2 מ' עובי) של אדמת טרה-רוסה מעל סלע האם. השרידים בשכבה מתוארכים לשלבים התיכון והמאוחר של התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'.
 
שכבה 3 (0.6–0.8 מ' עובי)
בכל שטחי החפירה ומעל שרידי שכבה 4 התגלו שרידי בנייה, ובהם הובחנו שלושה שלבים. הם הושתתו על שכבת מילוי של אדמת חרסית אפורה, שמעורבות בה אבנים זוויתיות בינוניות וקטנות. השרידים בשכבה מתוארכים לשלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'.
 
שכבה 2 (0.4–0.6 מ' עובי)
בשטחים B12–B7 ו-B15 התגלו שרידי מבנים צפופים, שהושתתו על מילוי של אדמת חרסית פריכה בצבע אפור בהיר, שמעורבות בה אבנים בצפיפות פחותה מזו שאפיינה את שכבה 3. המבנים השתמרו לגובה מרבי של שני נדבכים, פרט לאלה בשטח B11 שהשתמרו טוב במיוחד לגובה של 0.6 מ'. השרידים בשכבה מתוארכים לשלב מאוחר בתקופה הניאוליתית הקרמית.
 
שכבה 1 (0.3 מ' עובי)
שכבת פני שטח של אדמת טרה-רוסה פריכה בצבע אדום בהיר, שמעורבים בה אבנים קטנות ושברי כלי חרס מהתקופה הרומית. התגלו מעט שרידים אדריכליים, ובהם תעלת מים בנויה ושרידי מבנה, המתוארכים לתקופה הרומית. השכבה הופרעה מפעילות בימינו, כגון נטיעת עצי פרי והנחת תשתיות להשקיה.
 
 
טבלה 1. הסטרטיגרפיה בחפירה
 
תאריך (לפסה"נ; מכויל)
שטחים
 
תקופות
B3
B4
B5
B6
B7
B8
B9
B10
B11
B12
B13
B14
B15
100–200 לסה"נ
רומית (שכבה 1)
3800–3100
ברונזה קדומה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
4500–3800
כלקוליתית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
5800–4500
ניאוליתית קרמית, שלב מאוחר (שכבה 2)
 
 
 
 
 
 
7000–6400
שלהי ניאוליתית קדם-קרמית ב' (שכבה 3)
8500–7000
ניאוליתית קדם-קרמית ב', שלבים תיכון ומאוחר (שכבה 4)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדריכלות
נחשפו שרידים רבים של מבנים, שנבנו ברובם באבני גיר קשה והשתמרו לגובה של 0.4–0.6 מ'. נראה כי חלקם העליון של קירות המבנים היה בנוי מטין והתקרה — מענפי עצים. אבני הגיר נחצבו באתר, באזור שהמסלע בו כולל שכבות סלע גיר מעל שכבות חוואר, והן שימשו לבניית קירות ולייצור סיד.
 
שכבה 4
הבנייה בשכבה 4 מתאפיינת במבנים מלבניים, שלהם רצפות טיח עבות; בחלק מהמבנים התגלתה מתחת לרצפות קבורה. חלק מן המבנים כוללים כמה חדרים, הסדורים לאורך קיר אורך אחד (למשל, המכלול בשטח B3), וחלקם הם מבנים פשוטים ללא חלוקה לחדרים (למשל, המבנה בשטח B11). פתחי המבנים צרים והם נקבעו באחד מקירות האורך. בחלק מן המבנים השתמרה רק תשתית אבן של הקירות עד לגובה רצפות הטיח; נראה שבמבנים אלה רוב הקיר היה בנוי מטין שרוף שלא השתמר. רצפות הטיח הושתתו על מפלס צפוף של אבנים זוויתיות קטנות. הרצפות הוכנו בשלושה שלבים: בשלב הראשון נמרח על תשתית האבנים הקטנות טיח גס עם חסמים גדולים, שנכנס בין האבנים וליכד אותן לשכבה אחידה; בשלב השני נמרחה מעל תשתית אחידה זו שכבה עבה של טיח איכותי, ובו מעט חסמים קטנים; ובשלב השלישי נמרחה שכבה עליונה דקה של טיח איכותי ללא חסמים, שהוחלקה בדרך כלל וחלקים ממנה נצבעו באדום. שולי רצפות הטיח ניגשו אל קירות המבנים ובקטעים רבים אף עלו עליהם (איור 5). בחלק מהרצפות נחפרו בורות קבורה, שבהם הונחו נקברים בתנוחה מכווצת; הבורות כוסו לאחר הקבורה בטיח באיכות נמוכה מזו של הטיח ברצפה. מנהג קבורה זה שכיח בתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית ב'.
 
שטח B3. נחשף מבנה, ובו כמה חדרים הסדורים לאורך קיר ארוך (10 מ' אורך, 0.45 מ' רוחב; ריבועים 34–BC–BD32; איור 6), שנבנה משתי שורות אבנים והשתמר לגובה של שלושה נדבכים. אחד החדרים מלבני (1), והשתמרו ממנו הקירות המערבי והצפוני וקטע קטן מהקיר המזרחי וכן רצפת טיח גס, מתפורר, שהונחה על תשתית עבה. בפינת הקירות הצפוני והמערבי של החדר התגלה בור (0.45 מ' קוטר), ובו קבורה של בוגר, שנמצא בארטיקולציה בתנוחה מכווצת, מונח על צדו הימני. קרוב לעצמות כף ידו של הנקבר התגלתה טבעת אבן קטנה. סמוך לחדר 1 מדרום-מזרח התגלה חדר מלבני נוסף (2), והשתמרו ממנו הקיר המערבי, קטע מהקיר הצפוני ושלוש רצפות טיח זו מעל זו. השתמרותן של שתי הרצפות התחתונות טובה, ואילו השתמרותה של הרצפה העליונה גרועה. הרצפה התחתונה ביותר מוחלקת וצבועה באדום. תשתיתה בחלקה הדרומי השתמר היטב ועולה על חלקו התחתון של הקיר הדרומי (ר' איור 5). ברצפה זו התגלה מתקן סגלגל חפור באדמה (0.4 מ' עומק חפירה) ובו השתמרה עיסת טיח עבה. נראה כי המתקן שימש להכנת הטיח של שתי הרצפות העליונות. עם הקמת הרצפה העליונה כוסה המתקן בשכבה דקה של טיח איכותי ויצא מכלל שימוש. מתחת לשרידי המבנה בריבוע BD34 התגלו שלוש קבורות (L1169).
 
שטח B10. נחשפו שרידי מבנים מלבניים (איור 7), ובהם הובחנו שלושה שלבי בנייה זה מעל זה, המתוארכים לשלב התיכון של התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'. קירות המבנים נבנו ברובם משתי שורות אבנים. במבנים התגלו בורות קבורה מתחת לרצפות וכן מתקנים, ובהם מוקד בנוי (L4591) וממגורה (L4616). רצפות המבנים כוסו באדמת סחף, שמעורבים בה שרידי פחם וזרעים מפוחמים.
שלב הבנייה הקדום, התחתון, הושתת על מפלס סטרילי של אדמת טרה-רוסה מעל סלע האם. בשלב זה נבנה מבנה רוחב בכיוון צפון–דרום (3.6 × 5.5 מ'), שקירותיו הדרומי והמערבי השתמרו חלקית ואילו מהקירות הצפוני והמזרחי השתמרה רק שורה אחת של אבנים. במבנה התגלתה רצפת טיח עבה צבועה באדום, ובקצותיה כמה בורות עגולים, ששימשו אולי בסיסים לעמודי עץ שתמכו את התקרה. בחלקה המזרחי של רצפת המבנה הותקן אגן סגלגל מטויח. בשלב האמצעי נבנה מבנה איתן, ובו שני חדרים מלבניים בציר צפון–דרום וחדר רחב בציר מזרח–מערב; הקיר המזרחי של מבנה זה (W4687; כ-6.5 מ' אורך) נבנה על רצפת הטיח של השלב הקדום. בחדרי המבנה התגלו רצפות טיח עבות, שפניהן העליונים הוחלקו ונצבעו באדום; בכמה קטעים עלו הרצפות על חלקם התחתון של הקירות. ברצפות התגלו בורות עגולים ששימשו לקבורה מתחת לרצפות. מעל למבנה מהשלב האמצעי התגלה מפלס דק של אבנים, שהפריד בינו לבין המבנה מהשלב המאוחר. בשלב המאוחר, העליון, נבנה מבנה מלבני בציר מזרח–מערב, בדומה למבנה מהשלב האמצעי, אך קירותיו נבנו משורת אבנים אחת. במבנה התגלתה רצפת טיח דקה, שלא הוחלקה ולא נצבעה.
 
שטח B11. נחשף קטע ממבנה מלבני (ריבוע BL44; איור 8), הכולל את הקיר המערבי, קטע מהקיר הצפוני ורצפת טיח עבה (0.2 מ' עובי). הקירות נבנו משורה אחת של אבנים, והשתמרו לגובה של שני נדבכים. רצפת הטיח במבנה מוחלקת, והיא הונחה על מפלס של אבנים קטנות וצפופות (0.2 מ' עובי). במבנה התגלו שני פריטי צור השכיחים במכלולי השלב התיכון של התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב': להב נביפורמי וראש חץ מטיפוס יריחו.
 
שכבה 3
בכל שטחי החפירה, ובעיקר בחלקים המערבי, הצפוני והמזרחי של מקטע B, התגלו שרידים רבים של מבנים המשתרעים על פני כשלושה דונם, חלקם פרטיים וחלקם מבני ציבור איתנים. המבנים אינם מתאפיינים בתכנית ובבנייה אחידים; חלקם צפופים וחדריהם קטנים ואילו חלקם מרווחים וחדריהם מוארכים. רוב המבנים בשכבה משתרעים סביב שטח פתוח במרכז המקטע, שהתגלו בו מפלסים של אבנים קטנות ללא בנייה ומוקדי פעילות של חציבת אבנים וסיתות אבנים, כנראה לצורך הכנת סיד לרצפות הטיח הרבות בשטח.
 
שטחים B5–B3. נחשפו שרידי מבנים מלבניים, שקירותיהם נבנו מאבנים והשתמרו לגובה של שני נדבכים ויותר; רוב הבנייה הותאמה לשיפוע המתון של פני השטח הקדומים.
בשטח B3 נחשף מבנה מלבני, שנבנה בכיוון מזרח–מערב, רצפתו עשויה מחומר לבנים וקירותיו השתמרו לגובה 0.6 מ'. אל המבנה ניגש ממזרח קיר איתן ארוך, המפריד בינו לבין השטח הפתוח במרכז המקטע.
בשטח B4 נחשף מבנה ארוך וצר (3.4 × 6.1 מ'), המחולק בקירות אבן לשלושה חלקים: שני תאים צרים וחדר שנפתח לכיוון דרום. בקרבת פתח המבנה התגלה גוש אבן כבד, דמוי קובייה, המונח על משטח אבן ישר. על גוש האבן ניכרים סימני התזה וסיתות. אפשר כי הוא שימש מצבה והיה קשור למבנה הסמוך.
בשטח B5 נחשפו שלושה מכלולי בנייה. המכלול האחד התגלה בחלקו הדרומי-מערבי של השטח (ריבוע BC39), והוא כולל מבנה מלבני, שהשתמרו ממנו הקירות המערבי והמזרחי וקטע קטן מהקיר הצפוני, וכן שרידים של שתי רצפות טיח זו מעל זו. הרצפה התחתונה עשויה מטיח איכותי (כ-5 ס"מ עובי), והיא השתרעה בשטח נרחב; שטחה העליון הוחלק וניכרים עליה שרידי צבע. במבנה התגלו שתי קבורות, האחת מתחת לרצפה והשנייה מעליה, שתיהן בארטיקולציה, בתנוחה מכווצת. בשתי הקבורות לא הוסרה הגולגולת, כפי שהיה נהוג בתקופה זו. הרצפה העליונה עשויה משכבה דקה של טיח, פחות איכותי, והיא משתרעת בשטח מצומצם סמוך לקיר המזרחי. המכלול השני התגלה במרכז השטח (ריבועים 41–BD40; איור 9), והוא כולל שרידי מבנה מוארך, שהשתמרו ממנו הקיר הצפוני (W2145), קיר מחיצה באמצע המבנה (W2060) וקטע קצר מהקיר המזרחי. סמוך לקיר המזרחי התגלתה במה מוגבהת מעוגלת. במבנה התגלתה רצפה של עפר מהודק; בקטע קטן ממנה השתמרו שרידי טיח, המלמדים כנראה שהרצפה הייתה מטויחת. המכלול השלישי התגלה במזרח השטח (ריבועים 41–BE–BF40), והוא כולל מבנה נרחב (5 × 6 מ'; ר' איור 9), ובו שני חדרים צרים (1, 2; 1 × 2 מ' כל אחד) בצפון-מזרח המבנה. קירות החדרים נבנו משתי שורות אבנים ורצפותיהם עשויות מאבני שדה שטוחות. בשני החדרים התגלו שרידי עצמות אדם, שהונחו כנראה מעל קיר משותף לשני החדרים. סמוך למבנה מדרום וממערב התגלתה חצר רחבה (3), ולה רצפה מטויחת שהשתמרה בחלקה המערבי בלבד. בחצר התגלו חמישה נקברים: שלושה נקברו זה מעל זה בקבר בנוי בפינה הדרומית-מערבית של החצר (4; איור 10); אחד נקבר בפינה הצפונית-מזרחית; ואחד — כנראה קבורה משנית הכוללת עמוד שדרה וחלק מהגפיים — נקבר סמוך לקיר הצפוני של החצר. על שניים מהנקברים שהונחו יחדיו באותו קבר התגלו תכשיטים (להלן). מדרום למבנה הנרחב התגלה חדר קטן, נפרד (L2114), שקירותיו נבנו משורה אחת של אבנים גדולות; הקיר הצפוני שלו מעוגל והקיר הדרומי הופרע בחפירה של קבורה. נראה כי חדר זה לא שימש למגורים, וייתכן כי הוא קשור למערכת קבורה מאורגנת.
 
שטח B7. בכל הריבועים בשטח נחשפו שרידים משכבה זו, אולם שרידי בנייה התגלו רק בחלק הצפוני של השטח. בחלק זה התגלו שרידים של שני מבנים (1, 2; איור 11), שקירותיהם נבנו באבנים. מבנה 1 הוא מבנה רוחב (24 מ"ר), וממנו השתמרו קטעים מהקירות המערבי, הצפוני והדרומי ומהרצפה. סמוך לפינה הצפונית-מזרחית של המבנה התגלו מוקד בנוי, אומנה רבועה ובסיס עמוד. מבנה 2 נבנה בכיוון צפון–דרום, וחולק בקיר רוחב (W3142) לשני חדרים מלבניים זהים (20 מ"ר). רצפת המבנה עשויה מעפר מהודק מעורב בלבנים שרופות. במרכז החדר הצפוני מהשניים התגלה מתקן מעוגל (L3164), שנבנה מאבנים קטנות, צפופות, רובן שרופות, ובתוכו עצמות בעלי חיים וכלי צור רבים, שבולט בהם ריכוז של כלי קידוח. על רצפת חדר זה נמצאו שברי טבעות אבן, וייתכן שכלי הקידוח קשורים לתעשיית טבעות אבן שהתקיימה באתר. בחלקו הדרומי של השטח התגלו מפלסי אבן ללא בנייה (כ-0.6 מ' עובי).
 
שטח B8. שרידי הבנייה בשטח דלים, אולי בשל בנייה מאוחרת; הם התגלו ברובם בעומק של 1.5 מ' מתחת לפני השטח. בחלקים המערבי והמרכזי של השטח נחשפו מפלסי חיים עבים (0.8 מ' עובי), ובהם כמויות רבות של עצמות בעלי חיים, כלי צור וכלי עצם שהשתמרותם טובה. כן נחשפו בדלי קירות, שאינם מצטרפים לתכנית ברורה. בריבוע BI45 נחשף קטע של קיר (2 מ' אורך), שנבנה משורה אחת של אבנים, וחלק ממוקד.
 
שטחים B9 ו-B15. שרידי השכבה בשטחים אלה (1 מ' עובי) הושתתו על סלע האם ולא על שרידי שכבה 4. התגלו מפלסי אבנים וביניהם רבדים של חרסית עשירים בחומר אורגני וגושי טין. בחלק העליון של השכבה, הישר מתחת ליסודות המבנים של שכבה 2, התגלה מפלס אחיד של אבנים קטנות, מעוגלות, שלוכדו בחומר מליטה מסיד. צורת האבנים וגודלן מלמדים כנראה שמקור האבנים באפיק נחל שורק הסמוך. מפלס זה עשיר בכלי צור ובעצמות בעלי חיים, ולכן לא סביר שהוא נוצר כתוצאה משיטפון.
 
שטח B10. בחלק המערבי של השטח נחשפו שרידי בנייה מעטים (בעיקר בריבועים BL–BM40 ו-BN–BO41). בריבועים BL–BM40 (איור 12) נחשפו שני קירות איתנים, ארוכים ומקבילים (W4568 ,W4546; כ-0.5 מ' רוחב, 0.6 מ' גובה השתמרות), המרוחקים כ-6 מ' זה מזה, שנבנו בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח בשיטות בנייה שונות. קיר 4568, המזרחי, נבנה משתי שורות אבנים גדולות וביניהן אבנים קטנות. קיר 4546, המערבי, נבנה משלושה קטעים שכל אחד נבנה בשיטת בנייה אחרת: הקטע הדרומי נבנה מאבנים קטנות, מעוגלות, הקטע האמצעי נבנה מלוחות אבן שהונחו לרוחב והקטע הצפוני נבנה משתי שורות של אבנים גדולות וביניהן חצצי אבן. נראה כי שני הקירות שייכים למכלול אדריכלי מלבני אחד. בריבועים BN–BO40 נחשף מבנה, שהשתמרו ממנו הקיר המזרחי וקטעים מרצפת טיח. יסוד הקיר הושתת על מצע אבנים מהודק. בניית הקיר דומה לזו של קיר 4568. רצפת הטיח של המבנה הושתתה על אבנים קטנות, זוויתיות. את הרצפה חתך לעומק בור קבורה מעוגל, ובו התגלתה קבורה בארטיקולציה ללא גולגולת. מדרום למבנה זה, בריבועים BN–BO40, נחשף מבנה נוסף, מלבני וצר, שהושתת על שרידי מבנה משכבה 4; השתמרו ממנו הקירות הצפוני והדרומי (4 מ' אורך השתמרות), המרוחקים 1.8 מ' זה מזה.
 
שטחים B13–B11. התגלו שניים עד שלושה מפלסי חיים, ובהם מפלסים מהודקים של אבנים וביניהם שכבה דקה של חרסית בצבע אפור כהה וכן מעט שרידי בנייה.
 
שכבה 2
שרידי בנייה נחשפו בשישה שטחים, מהם בשלושה שטחים (B11 ,B9 ,B8) ההשתמרות טובה וביתר השטחים נחשפו רק שרידי בנייה דלים, שאינם מצטרפים לתכנית ברורה.
 
שטח B8. הישר מתחת לשכבת פני השטח (0.8 מ' עובי) התגלו שרידי מבנים (איור 13). בריבועים BH–BI45 נחשפו שרידי מבנה רבוע (3.8 × 3.9 מ'), ובהם הקיר המערבי, קטע מהקיר הצפוני וקטע גדול מהרצפה. הרצפה הופרעה מחדירות מאוחרות. קירות המבנה נבנו משתי שורות אבנים, ורצפתו עשויה מאבנים צפופות. במרכז הרצפה התגלה מתקן מעוגל עשוי מטיח, ובמרכזו שקע רדוד. ברצפת המבנה ובמילוי בתוכו התגלו כלי חרס וצור, האופייניים לתרבות ואדי רבה. בריבוע BJ44 התגלו שרידי מבנה רבוע נוסף (2.1 × 2.2 מ'); שלושה מקירותיו השתמרו היטב, ואילו הקיר הדרומי-מערבי הופרע מחדירה מאוחרת. הקירות נבנו משורה אחת של אבנים והשתמרו לגובה 0.4 מ'. בתוך המבנה התגלה מילוי של אדמת חרסית בצבע אפור בהיר, ובה כלי צור וכלי חרס רבים.
 
שטח B9. הישר מתחת לשכבת פני השטח נחשפו שני מכלולי בנייה (כ-300 מ"ר; איור 14), האחד בצפון-מזרח השטח (ריבועים 36–BP–BQ35) והאחר בדרום השטח (BN–BP33). בין שני המכלולים הפריד משעול צר בכיוון מזרח–מערב.
המכלול הצפוני-מזרחי כולל מבנה מלבני (כ-4 × 8 מ') שנבנה בכיוון צפון–דרום. קירותיו רחבים והם נבנו משתי שורות אבנים וביניהן אבני שדה קטנות, חלקן נלקחו מבנייה קדומה. במבנה נקבעו שני פתחים, ראשי ומשני, זה מול זה; הפתח הראשי נקבע במרכז הקיר המזרחי, ואילו הפתח המשני, הצר, נקבע בקיר המערבי. בתוך המבנה נבנה קיר מחיצה רוחבי, צר (W4213), שחילק את המבנה לשני חדרים במידות שונות. בחדר הדרומי מהשניים נחשפה שורה של לוחות אבן שהוצבו על צדם הצר, כנראה מצבות אבן. בחדר הצפוני נחשף מתקן מעוגל שנבנה באבנים (W4217), שפתחו נבנה מאבנים שטוחות. ממזרח למבנה, סמוך לשורת אבנים, נחשף ריכוז של 20 כלי אבן, ובהם אבני שחיקה מבזלת, לוחות שחיקה ואבנים מלבניות ועליהן סימני סיתות ושיוף.
המכלול הדרומי כולל מבנה מלבני ארוך בכיוון מזרח–מערב. הקיר הצפוני של המבנה הוא קיר איתן שהתגלה לאורך רב (8 מ' אורך), ואילו מהקיר הדרומי השתמרו רק קטעים אחדים לא רציפים. הקיר המערבי של המבנה נחשף רק בחלקו ואילו הקיר המזרחי לא השתמר כלל. במבנה התגלתה רצפה עשויה ממפלס של עפר מהודק. על הרצפה התגלו כמה מתקנים, שהבולט בהם כולל שורה של אבנים ארוכות, שהונחו על צדן הצר. סמוך לשורת האבנים התגלה ריכוז של כלי חרס, גושי חמר רבים, לבנים שרופות וכלי אבן רבים, ובהם מקבות וכלי שחיקה. בחלק המערבי של המבנה נחשפו שרידים של שני חדרים מלבניים (1, 2). מחדר 1 (ריבוע BN34) השתמרו שלושה קירות תוחמים: הצפוני, המזרחי והדרומי. סמוך לקיר הדרומי של החדר התגלה מתקן מעוגל, שנבנה מלוחות אבן, ובו אפר וחומר לבנים אדמדם. בחדר התגלה ממצא מועט, הכולל כמה להבי מגל וכילף, וכן קערת חרס מעוגלת. מחדר 2 (ריבוע BN33) השתמרו רק שני קירות תוחמים: הצפוני והמערבי. בקיר המערבי נקבע פתח צר, שספו נבנה בשורת אבנים קטנות. גם בחדר הזה נחשף מתקן מעוגל (0.45 מ' קוטר), שנבנה מאבני שדה בינוניות. המתקן לא נחפר, אך אפשר להבחין כי המילוי שלו מכיל אדמת סחף אפורה בהירה ובה גושי פחם.
בקצה הצפוני-מערבי של השטח (ריבועים BN–BO36) נחשף בור דמוי פעמון (L4387; כ-3.5 מ' קוטר), ובו ממצא עשיר משלהי התקופה הניאוליתית הקרמית. הבור נחפר לעומק של כ-1.5 מ' בתוך שכבה 3. בבור התגלתה אדמת סחף חרסיתית בצבע אפור כהה, שמעורבים בה אבנים קטנות ושברים רבים של כלי חרס האופייניים לתרבות ואדי רבה.
בחלקו המזרחי של השטח השתמרותה של השכבה אינה טובה, כתוצאה מחפירת יסודות לקיר של מדרגת עיבוד בזמננו. בחלק זה התגלה מפלס אדמה שמעורבים בו שברי כלי חרס וכלי צור, האופייניים לשלהי התקופה הניאוליתית הקרמית, והם וריאנט של תרבות ואדי רבה.
 
שטח B11. בחלקו הצפוני של השטח נחשפו שרידי מבנה מלבני נרחב (L5128; כ-50 מ"ר; איור 15), הכולל חדר רבוע (3.5 × 3.5 מ') וממזרח לו, בחזיתו, חצר רחבה התחומה ממזרח בקיר. קירות החדר נבנו באבנים והשתמרו לכל אורכם לגובה מרבי של 0.6 מ'. בקיר המזרחי נבנתה אומנה וסמוך אליה נקבע פתח (0.6 מ' רוחב). בחדר התגלתה רצפה של עפר מהודק; במרכזה נחשפה אבן מעוגלת ששימשה כנראה בסיס עמוד לתמיכת התקרה. על הרצפה נחשפו שברי כלי חרס באתרם. בשטח החצר התגלתה רצפה של עפר מהודק, בדומה לרצפת החדר. סמוך למבנה התגלתה ממגורה מעוגלת שנחפרה באדמה (L3688; כ-0.6 מ' עומק), ובה חומר אורגני רב. ממערב למבנה התגלו מוקד בנוי וחלק מבור אשפה ובתוכו חרסים רבים מהתקופה הניאוליתית, הקשורים כנראה למבנה. על סמך מידותיו הנרחבות של המבנה נראה כי היה זה מבנה ציבור.
 
שכבה 1
שכבת פני שטח, ובה הפרעות רבות בנות זמננו. נחשפו שרידי בנייה מעטים מהתקופה הרומית — הדרומיים ביותר מתקופה זו שהתגלו במוצא.
 
שטח B5. נחשפה תעלת מים צרה, שנבנתה בציר צפון–דרום משתי שורות אבנים שהונחו על צדן הצר; היא כוסתה בלוחות אבן. ביסודות התעלה התגלו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית. נראה כי התעלה שימשה להשקיה וכי היא חלק מהעורף החקלאי של היישוב מהתקופה הרומית שנחשף כמה עשרות מטרים מצפון לכאן.
 
שטח B8. נחשף הקצה הדרומי של מבנה מהתקופה הרומית (ריבוע BJ46); הוא נמשך לצפון אל מחוץ לשטח החפירה. מן המבנה נחשפו קיר אבנים ולידו מתקן מעוגל. בין הקיר למתקן הצטברה אדמה, שמעורבים בה חרסים רבים, המתוארכים לתקופה שבין המרידות.
 
שטח B10. התגלה בור מלא באבנים. בתחתית הבור התגלו שמונה בקבוקי זכוכית קטנטנים (כ-0.1 מ' גובה; איור 16), השכיחים בתקופה הרומית ומשמשים לרוב כלי מנחה לקבורה.
 
קבורות
בחפירה במקטע B נחשפו 43 נקברים בתוך 40 קבורות, ובהן חמש בשכבה 4 (השלבים התיכון והמאוחר בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'), 29 בשכבה 3 (שלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב') ושש בשכבה 2 (שלהי התקופה הניאוליתית הקרמית). מנהגי הקבורה בשכבות 3 ו-4 דומים. הקבורות נערכו ברובן בתוך המבנים, מתחת לרצפות טיח וצמוד לקירות. הנקברים הונחו בתנוחה מכווצת, ואפשר שבמקור הם הונחו בתוך מכל או נעטפו בחומרים מכווצים שלא השתמרו. רוב הקבורות בשכבה 2 התגלו בתוך מילויי אדמה, ללא קשר לשרידים אדריכליים. רוב הנקברים הונחו בתנוחה מכווצת. מבחינה ראשונית של מנהגי קבורה בשכבה 2, נראה כי הם דומים בתנוחה לאלה של שתי השכבות הקדומות.
 
שכבה 4
התגלו חמש קבורות, כולן מתחת לרצפות טיח במבנים. שלוש מהקבורות התגלו בשטח B3 ושתיים מהן התגלו בשטח B10. ארבע מחמש הקבורות הן קבורות ראשוניות, שהונחו בתנוחה מכווצת, ואילו הקבורה החמישית היא קבורה משנית של זכר מבוגר שגילו מוערך ל-50 שנה. השלדים בקבורות התגלו ללא גולגולות — מנהג קבורה שכיח בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'.
 
שכבה 3
התגלו 29 קבורות, ובהן 31 נקברים: 21 קבורות ראשוניות של נקבר יחיד, ארבע קבורות משניות, שבשתיים מהן נקברו שני פרטים, וארבע קבורות משניות, ובהן רק חלקי שלדים, לרוב העצמות הארוכות של הגפיים. בנקברים 20 מבוגרים, שני נערים ותשעה ילדים.
בשטח B5 התגלה קבר בנוי, ובו שלושה נקברים זה מעל זה: ילד בן 5–7 שנים, מעליו צעיר בן 11–14 שנים, שמינו אינו ידוע, ומעליו מבוגר בן למעלה מ-60 שנה. ברוב הקבורות בשכבה הונחו מנחות קבורה או פריטי קישוט ועיטור. המנחות השכיחות הן לסתות של שועלים וצמד צדפות ים. פריטי העיטור כוללים חרוזים מאבן רגילה או מאבן ירוקה, וכן טבעות וצמידים מאבן. בקבר הבנוי התגלו מחרוזת, ובה שבעה חרוזי אבן מעוצבים, שהייתה מונחת על בית החזה של הצעיר, וכן צמיד אבן, שהיה מונח סמוך לזרוע ימין של המבוגר. בשטח B3 התגלתה קבורה, ובה נקבר בוגר ולצדו טבעת אבן. באחת הקבורות בשטח B10 התגלו חרוזים עגולים מאבן ירוקה סמוך לנקבר.
 
שכבה 2
במילויים בין המבנים התגלו שש קבורות, ובהן שבעה נקברים: חמש קבורות ראשוניות של נקבר יחיד, שהונח בתנוחה מכווצת, וקבורה משנית אחת, ובה עצמות של שני פרטים. בנקברים שישה מבוגרים וילד. בכל הקבורות התגלו שלדים עם גולגולת, אך לא התגלו מנחות קבורה או פריטי קישוט ועיטור.
 
ממצאים
פריטי צור
בחפירת מקטע B התגלו שלושה מכלולי צור: שניים מתוארכים לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (שכבות 4 ו-3) ומכלול אחד מתוארך לשלהי התקופה הניאוליתית הקרמית (שכבה 2), והוא וריאנט של תרבות ואדי רבה. הממצא יתואר להלן על סמך מיון ראשוני של המכלולים.
מקור חומרי הגלם ששימשו את תעשיית הצור באתר נמצא בסביבה הקרובה של האתר. עיון במדגמים משלושת המכלולים מלמד כי בכולם השתמשו באותם ארבעה חומרי גלם, ואף שכיחות חומרי הגלם השונים בתוך המכלולים זהה. חומר הגלם האחד, השכיח ביותר, הוא צור קנומני, שמקורו בתצורת כפר יערים הסמוכה לאתר; הוא מופיע בשני גוונים, אפור בהיר ואפור כהה, איכותו טובה ואין בו עורקי גיר. חומר הגלם השני הוא צור איאוקני, שמקורו במחשופי חוואר; צבעו חום כהה ואיכותו טובה. חומר הגלם השלישי הוא כנראה צור מתצורת מישש, שמקורו בגבעות הנמוכות שבין מבשרת ציון לשורש; צבעו אפור כהה, איכותו בינונית ויש בו עורקי גיר. צור זה שימש לרוב להכנת כלי אד-הוק. חומר הגלם הרביעי גם הוא צור איאוקני, דק גרגר, בצבע בז' בהיר; הוא שימש להכנת כלים פורמליים, כגון ראשי חץ ולהבי מגל.
שלושת המכלולים כוללים את כל מרכיבי התעשייה, ועל כן נראה כי סיתות הצור נעשה באתר. במכלולים נתזים רבים, פסולת סיתות קטנה, להבים, להבונים ומגוון כלים, חלקם כלי יום-יום וחלקם כלים פורמליים. התעשייה בשלושת המכלולים היא תעשיית נתזים, ומרבית הגרעינים הם גרעיני נתזים. עם זאת, בשלב הקדום של התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (שכבה 4) הובחן כי שליש מתעשיית הצור שייך לתעשיית להבים ולהבונים. מידותיהם של הנתזים בכל המכלולים מגוונות, ורבים מהם נושאים קליפת גיר דקה. התעשייה כוללת קבוצה קטנה של פריטי פסולת, שמקורה בחידוש הגרעין ובייצור של נקרים וכלים דו-פניים. שכיחות הגרעינים במכלולים נמוכה; רובם חסרי צורה כתוצאה מניצול יתר, והצלקות עליהם מעידות על הפקת נתזים. גרעינים אחדים נושאים שרידי צלקות של להבונים. מכלולי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' כוללים גרעינים אחדים שלהם שני משטחי נקישה מנוגדים, שמהם הופקו להבים בי-פולריים, וכן גרעינים שעוצבו בטכנולוגיה נביפורמית, אך משטח ההפקה שלהם נמצא על הצד הרחב של הגרעין.
 
התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (שכבות 4 ו-3). מכלולי הצור של שתי השכבות הקדומות כוללים כלים רבים, ובהם בולטים להבי מגל משוננים בשינון עמוק (איור 17). הקצוות הפעילים של להבי המגל שוננו בשינון עמוק וגס, שעוצב במקרים רבים באמצעות שברור לחץ דו-פני. טכניקת שברור זו יוצרת שקערוריות עמוקות וסדירות לאורך הקצה הפעיל. תהליך השינון נעשה בשלב ראשון בשינון עדין על גחון הפריט מן הגב אל הגחון, ובשלב שני בשינון נוסף בצדו ההפוך של הפריט בנקודות השינון הראשונות מן הגחון אל הגב. השינון הקנה עומק וחדות נוספים לשיניים שנמצאות בין השקערוריות, בדומה למסורית. לרוב להבי המגל קצה פעיל אחד, אולם לאחדים שני קצוות פעילים: הצלע המנוגדת לקצה הפעיל עוצבה בשינון, בדומה לשברור הקצה הפעיל (איור 18). על קצוות הפריטים השלמים וכן על חלק מהפריטים השבורים יש קטימות המעוצבות בשברור חצי זקוף מן הגחון אל גב. ללהבים מעטים יש קצה דיסטלי מחודד, ונראה כי הם שימשו כפריטי קצה במגלים.
בראשי החץ במכלולים הובחנו שלושה טיפוסי חודים: חודי ביבלוס, חודי עמוק וחודי יריחו מעטים (איור 19). ישנם גם חודים המוגדרים כטיפוסי מעבר, בין יריחו לביבלוס או בין ביבלוס לעמוק. ראשי החץ במכלולי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' קצרים יחסית (כ-3.5 ס"מ אורך ממוצע). בולטים באורכם ראשי החץ מטיפוסים עמוק וביבלוס, ואילו ראשי חץ מטיפוסי המעבר קצרים יותר. מרבית ראשי החץ עשויים על להבים. למרות העיצוב האינטנסיבי של הפריטים, ברובם אפשר לזהות את טיפוסי הלהבים ששימשו להכנתם. נראה כי מרבית ראשי החץ נעשו על להבים, שלהם צלקות חד-כיווניות שהופקו מגרעינים בעלי שטח נקישה אחד; זוהו רק מעט להבים שלהם צלקות דו-כיווניות. ניכרת בחירה קפדנית של בלנקים להכנת ראשי חץ. הבלנק המועדף הוא להב רחב, עבה יחסית שחתכו משולש. להב כזה מאפשר הכנה של מתאר החץ ללא שבירה מוקדמת ועיצוב נוח לאחר מכן. רובם המכריע של ראשי החץ מטיפוס ביבלוס שובררו בשברור לחץ, הניכר על גבם ועל גחונם. שברור זה עיצב בעיקר את אזור התקע. לעומתם, בראשי חץ מטיפוס עמוק עיקר שברור הלחץ מופיע על התקע. הגוף, החץ והחוד לא עוצבו ולא שובררו.
הכלים הדו-פניים אינם שכיחים במכלולי הצור. בקבוצת כלים זו שכיח הגרזן בעל החורפה המעוגלת והמלוטשת (איור 20). עוד בולטים בה סכינים דו-פניים שעוצבו בשברור לחץ דו-פני שטוח, המכסה את גבם ואת גחונם. הסכינים הללו נעשו על פריטים עבים במיוחד, חלקם מבולבוסים שטוחים ואחרים מלהבים ארוכים ועבים. רוב הסכינים שבורים, וקצותיהם הדיסטליים והפרוקסימליים חסרים.
בקבוצת כלי האד-הוק בולטים כלי קידוח ונקרים, והובחנה סטנדרטיזציה בהכנתם.
 
שלהי התקופה הניאוליתית הקרמית (שכבה 2). הגרעינים ופריטי הפסולת מלמדים כי התעשייה בשכבה זו היא תעשיית נתזים, ובה עדיפות לשימוש בלהבים להכנת הכלים. במכלול הכלים כמה טיפוסים האופייניים לתרבות ואדי רבה והווריאנטים המאוחרים שלה, ובהם ראש חץ רוחבי שצורתו משולשת ולו תקע צר ובולט. רוב להבי המגל הם מהטיפוס הרחב, שלו גב וקטימות. להבי המגל כוללים פריטים שקצותיהם הפעילים משוננים בשינון עמוק, אך גם פריטים שהשינון של קצותיהם הפעילים עדין.
בקבוצת הכלים הדו-פניים שכיחים הכילפות, ואילו שכיחותם של הגרזנים והאזמלים נמוכה. לא נצפו תחזוקה או חידוש של כלים דו-פניים, פרט לאזמלים שנעשה בהם ניסיון לשימוש גם לאחר שבירה. הדבר תואם את השכיחות הנמוכה של פסולת הכלים הדו-פניים, וייתכן שפעולת תחזוקתם הייתה מינימלית.
 
כלי אבן
בשטחי החפירה במקטע B התגלו 497 כלי אבן; ריכוז גבוה של כלים התגלה בשטחים B5 ,B3 ו-B9. כ 70% מהכלים במכלול התגלו בשכבות 4 ו-3 מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', ו-30% מהכלים התגלו בשכבה 2 משלהי התקופה הניאוליתית הקרמית. ניתוח ראשוני של הכלים מלמד שהכלי השכיח ביותר בשלוש השכבות הוא המקבת (55 פריטים), ואחריו שכיחים כלי שיוף (40 פריטים). כלים אלה עוצבו על חלוקי צור וגיר, והם סגלגלים או עגולים. עוד בולטים בכלי האבן טבעות (איור 21) וצמידים, שהוכנו ברובם מאבני גיר ודולומיט ובמקצתם מאבני בזלת; רוב הפריטים התגלו שבורים. חלק מהצמידים מעוטרים בחריתה או בניקוב. השכיחות הגבוהה של טבעות האבן במגוון חומרי גלם מלמדת כנראה שבאתר התקיימה תעשיית טבעות אבן, בדומה לאתרים בני התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' בירדן. מכלול כלי האבן מהחפירה כולל גם כלי שחיקה בשכיחות נמוכה, ובהם אבני רכב ושכב, אגנים רדודים ועמוקים, עליים מוארכים וכמה קערות אבן. עוד במכלול עשרה חרוזי אבן גיר, שהתגלו כולם בקבורות או לידן; צורת החרוזים גליל מוארך, והחורים נעשו בשיטה דו קונית. נראה כי שישה מהחרוזים שייכים לאותה מחרוזת (איור 22), שכן הם נמצאו סביב חוליות הצוואר של אחד הנקברים.
 
עצמות בעלי חיים
בשטחי החפירה במקטע B התגלו 2311 עצמות בעלי חיים. שיוכן למין ביולוגי נעשה בעזרת האוסף המשווה של המעבדה לארכיאוזואולוגיה באוניברסיטת חיפה ובעזרת אמצעי זיהוי מקובלים נוספים. גיל בעל החיים הוערך על סמך רמת איחוי העצמות ודגם שחיקת שיניים. בנוסף תועדו עדויות טפונומיות, כגון סימני שרפה וכרסום. מתוך כלל עצמות בעלי החיים שהתגלו במקטע, זוהה המין הביולוגי ב-802 עצמות: 217 עצמות מקורן בשכבה 4; 399 עצמות מקורן בשכבה 3; ו-186 עצמות מקורן בשכבה 2.
מבדיקת מיני בעלי החיים בכל שכבה (טבלה 2) עולה כי שכיחות העיזים והכבשים גבוהה בכל השכבות. החזיר שכיח יחסית בכל השכבות, אולם בשכבה 3 היה ניצול מעט יותר מוגבר שלו. עצמות הבקר הן כ-12% מכלל העצמות בכל אחת מהשכבות. עצמות הצבי התגלו בכל השכבות בכמות קטנה (3.2%–5.4% מכלל המינים). במכלול נמצאו גם מיני טורפים קטנים, כגון גיריות, נמיות, דלקים וחתוליים. נוכחות של מכרסמים וציפורים במכלול העצמות נמוכה בכל השכבות.
על סמך רמת איחוי העצמות נראה כי רובן שייכות לפרטים בוגרים או בוגרים–צעירים ורק מקצתן שייכות לפרטים צעירים או יילודים. העדויות הטפונומיות על העצמות מלמדות הן על פעילות אנושית, כגון שרפה או צליה, ביתור, חיתוך ואף קיצוץ, והן על כרסום של טורפים ומכרסמים.
השוואת מכלול עצמות בעלי החיים בשכבות השונות במקטע B מלמדת כי בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' יש התחלה של ניהול עדרים ואולי אף ביות חלקי, בעיקר של עיזים, ולקראת סוף התקופה ובשלהי התקופה הניאוליתית הקרמית יש עדויות לביות ולניהול מבוסס של עדרים. בכל השכבות הובחן כי הציד, בעיקר של צבאיים ואיילים, המשיך להתקיים, אך היווה ענף משני.
 
טבלה 2. חלוקת מיני בעלי החיים בשכבות 4–2 (%)
המין
שכבה 4
שכבה 3
שכבה 2
צאן
58.6
59.6
50.0
חזיר
17.5
18.0
19.6
בקר
12.9
12.3
12.6
צבי
3.2
3.3
5.6
אייל
0.9
1.0
0.0
שועל
1.4
1.8
1.7
אחרים
5.5
4.0
10.5
סך הכל
100
100
100
 
 
מסקנות ראשוניות
בחפירת מקטע B, הראשון מתוך ארבעה מקטעים שיחפרו באתר, נחשפו שרידי יישוב נרחב מהתקופה הניאוליתית, ובו שתי שכבות מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', האחת מהשלבים התיכון והמאוחר של התקופה (שכבה 4) והשנייה משלהי התקופה (שכבה 3), ושכבה אחת משלהי התקופה הניאוליתית הקרמית, וריאנט מאוחר של תרבות ואדי רבה (שכבה 2). שרידי ההתיישבות הקדומה ביותר, בשכבה 4, הושתתו על סלע האם, ונראה שהיה זה יישוב ארעי, ובו בתים המרוחקים זה מזה מרחק רב. היישוב הגיע לשיאו בשלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (שכבה 3; התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ג') והשתרע על מאות דונמים. צפיפות הבנייה בשלב זה עלתה, והתגלו מבנים פרטיים ומבני ציבור וכן שרידים של תעשיות שונות. כן הובחן ארגון יישובי, ובו הוקמו בתי מגורים סביב שטח פתוח ששימש לפעילות ציבורית, כנראה תעשיית סיד להכנת טיח. על סמך ממצא עצמות בעלי החיים נראה כי בתקופת שיא זו החל באתר ביות בעלי חיים וניהול של עדרים, ואלה התבססו בשלהי התקופה הניאוליתית הקרמית (שכבה 2).
מחפירת מקטע B עולות שתי מסקנות. האחת, שהאזור הנרחב מדרום לכביש 1 הישן בסיבוב מוצא הוא חלק בלתי נפרד מתל מוצא, ויש רצף יישובי בין שני האזורים. השנייה, שהשרידים באתר משתרעים בשטח של 300–350 דונם, ועל כן היישוב מן התקופה הניאוליתית במוצא הוא אתר ענק (mega site). חשיפת האתר במוצא על מלוא היקפו, הן בחפירות שנערכו בעבר והן בחפירה הנוכחית, הינה חידוש מסעיר, שכן זהו האתר הראשון מהתקופה הניאוליתית בממדים נרחבים אלה שנחשף ממערב לירדן ואחד האתרים הגדולים של התקופה בכל הלבנט.
בימים אלה נמשכת החפירה באתר במקטע A, ובו הולכים ונחשפים שרידים אדריכליים רבים, שיוסיפו מידע על הארגון וההתפתחות של היישוב מהתקופה הניאוליתית, על הבסיס הכלכלי של יישוב זה ועל גודל האוכלוסייה שהתגוררה בו בשיא פריחתו.