בחודשים מרס, אוגוסט וספטמבר 2017 נערכה חפירת בדיקה באתר ט'הראת אל-ח'ראב (הרשאה מס' 7964-A; נ"צ 172944-3435/639743-995), לקראת בניית מחלף אשדוד. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת נתיבי ישראל, נוהלה על ידי ד' גולן, בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), מ' קאהן וי' שמידוב (מדידות ושרטוט), מ' מולוקנדוב, ח' בן-ארי, ש' צור, ד' אבו-סלאח, ל' נדב-זיו, ר' משה, ל' ראוכברגר, א' בושנינו, ו' שוסטין וע' יוניש (בדיקות מקדימות והכנת שטח), פ' גנדלמן (ייעוץ וזיהוי כלי חרס), מ' עג'מי (גילוי מתכות), ו' נוסיקובסקי (מעבדת מתכת), א' רזניצקי (ניקוי מטבעות), ג' ביכובסקי (נומיסמטיקה), י' מרמלשטיין וע' עד, ח' בן ארי וא' דגוט (GPS).
האתר ט'הראת אל-ח'ראב, כ-2.5 ק"מ מדרום-מערב ליבנה, מרוחק כקילומטר אחד ממזרח לאתר חולות יבנה (איור 1), שם נחשפו בעבר שרידי ארכיטקטורה, בורות אשפה ומפלסי חיים מן התקופות הפרסית, ההלניסטית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (גורזלזני, ברקן ויחיא תש"ע), וכן תועד בית קברות שלא נחפר. סמוך לבית הקברות נחשפו מפלס חיים ומתקן ובו תאים, בנוי מאבני כורכר, הקשור אולי לקבורה (מרמלשטיין 2015), וכן מפלסי חרסים שתוארכו למאות הא'–הה' לסה"נ (גולן 2017).
החפירה נערכה בשלושה שטחים (איור 1: C–A).
שטח A (איור 2) ממוקם באזור של דיונות חול שמתחתן אדמת חרסית כהה קשה. השרידים הקדומים, שהשתמרותם דלה, נתגלו בשכבת החרסית, שהתכסתה בדיונות. השרידים הם מפלסים של אבני כורכר, כנראה מפולת של קירות מבנים הרוסים (L130 ,L127 ,L125 ,L120 ,L113 ,L111–L108 ,L105 ,L101 ,L100), וכן בור חפור בחול (L121). נמצאו חרסים וכלי אבן, המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה, בהם קערות (איור 1:3, 2), קערה מטיפוס טרה סיגילטה (איור 3:3), סירי בישול (איור 4:3–8), נר הרודיאני (איור 9:3), קנקנים (איור 1:4–5), פך טרה סיגילטה (איור 6:4) וספלי אבן גיר (איור 7:4, 8). עוד נמצאו מסמרים (איור 5), שברים של כלי שחיקה (לא צוירו) ומטבעות (ביכובסקי, להלן).
מן השרידים ניכר שבאתר התחולל הרס מוחלט. עם זאת, הממצא הקשור למגורים מעיד על יישוב יהודי מימי הבית השני בקרבת מקום.
בשטח B, כ-300 מ' ממזרח לשטח A, נחשף מפלס שהכיל אבני כורכר קטנות אחדות וחרסים בודדים שחוקים, בני זמנם של החרסים בשטח A.
בשטח C (איור 6), כ-400 מ' מצפון-מזרח לשטח B, בסביבה שעובדה חקלאית, האדמה חרסיתית, כהה וקשה, כמו בשטחים A ו-B, אך ללא כיסוי הדיונות. נחשף יסוד קיר (W313; איורים 6, 7), בנוי מאבני כורכר קטנות, שהשתמרותו גרועה. כן תועדו שרידי מפולות (L310 ,L307; איור 8) של אבני גזית (0.2 × 0.4 מ' בממוצע) ופיסות טיח. נמצאו חרסים אחדים של קנקנים המתוארכים לתקופה הביזנטית (לא צוירו).
מטבעות
גבריאלה ביכובסקי
נמצאו שישה מטבעות ברונזה, כולם זוהו. המטבע הקדום ביותר הוא פרוטה של אגריפס הא' מירושלים אשר נטבע בשנת 41/42 לסה"נ (ר"ע 162920). מטבע אחר הוא של הנציב ביהודה פסטוס, בזמן שלטונו של הקיסר נרון (ר"ע 162918). שלושה מהמטבעות הם רומיים פרובינקיאליים: מטבע של הממשל של דומיטיאנוס בקיסריה משנת 83 לסה"נ (ר"ע 162915); מטבע של טריאנוס מהעיר טבריה, שנת 99/100 לסה"נ (ר"ע 162919) ומטבע של הדריאנוס מהעיר בוסטרה בעבר הירדן (ר"ע 162916). המטבע המאוחר ביותר הוא פלס מהתקופה האיובית מהמאה הי"ג לסה"נ (ר"ע 162917).
זוהי החפירה הראשונה באתר ט'הראת אל-ח'ראב. חשיבות החפירה היא בממצא הקטן משטח
A, המעיד על נוכחות יהודית מהתקופה הרומית הקדומה. כמו כן ניכרת פעילות תעשייתית כלשהי בשטח
C בתקופה הביזנטית. הנוכחות היהודית בסביבת יבנה בתקופה הרומית הקדומה המשיכה גם לתקופה הביזנטית (Fischer and Taxel 2008:29); עם זאת, ייתכן שגידול האוכלוסיות הנוצרית והשומרונית ביבנה בתקופה זודחק את היהודים ליישובים בסביבה
, דוגמת יבנה ים (
Fischer and Taxel 2007:230–231).הממצא הדל ומצב ההשתמרות הבעייתי מקשה על הניתוח, אך ייתכן שהייתה נוכחות יהודית באתרים שעל הדרך בין יבנה ליישובי דרום מישור החוף בתקופות הנידונות.
גורזלזני א', ברקן ד' ויחיא ל' תש"ע. אתר מן התקופות הפרסית, ההלניסטית והאסלאמית הקדומה בחולות יבנה. עתיקות 62:*21–*46.
Fischer M. and Taxel I. 2007. Ancient Yavneh: Its History and Archaeology. Tel Aviv 34:204–284.
Fischer M. and Taxel I. 2008. Rural Settlement in the Vicinity of Yavneh in the Byzantine Period: A Religio-Archaeological Perspective. BASOR 350:7–35.