בחודש יוני 2017 נערכה חפירת בדיקה והצלה במגרש שברחוב העצמאות 30 ביהוד (הרשאה מס' 8013-A; נ"צ 189468-524/659511-44), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת בונה הצפון, נוהלה על ידי א' יקואל וי' אלישע, בסיועם של ע' עד ול' וינבלום (תמיכה טכנית), י' עמרני וא' בכר (מנהלה), מ' קאהן ומ' קונין (מדידות ושרטוט), ח' בן ארי וא' דגוט (GPS), א' פרץ (צילום שטח), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), א' ון דן ברינק ור' בארי (קרמיקה), י' נגר (אנתרופולוגיה), א' אקרמן (גיאומורפולוגיה), י' ורדי (צור), פ' גנדלמן (הנחיה), א' קמייסקי (רפאות) ול' קופרשמידט (מעבדת מתכת). כמו כן סייעו ע' עזב, ד' מסארווה, ג' יטאח וא' גליק ממחוז מרכז של רשות העתיקות.
שטח החפירה בדרום-מערב יהוד, כ-150 מ' מצפון לכביש 461 ומדרום-מערב לתל יהוד (איור 1). בעקבות הפיתוח המואץ של העיר בשנים האחרונות נערכו חפירות ארכיאולוגיות רבות, רובן בשולי התל (ר' איור 1). התגלו שרידים המתוארכים למן התקופה הכלקוליתית עד לתקופה העות'מאנית המאוחרת (קורנפלד ובר-נתן 2014 [איור 1: 5371-A]; יקואל וון דן ברינק 2014 [איור 1: 6526-A]; Govrin 2015 [איור 1: 337-B, 381-B]; יקואל ובארי 2016 [איור 1: 7166-A]; יטאח, גולן וצביבל 2017 [איור 1: 7804-A]). בחפירה שנערכה סמוך, ממזרח לשטח, התגלו שרידים של אפיק של נחל שהיה פעיל בתקופה הכלקוליתית המאוחרת וקברים מתקופת הברונזה המאוחרת (יקואל, אקרמן ואלישע 2018 [איור 1: 7975-A]).
הממצאים בחפירה הנוכחית התגלו כ-2 מ' מתחת למפלס הרחוב המודרני, לאחר הסרת שכבה חרסיתית מעורבת בפסולת מודרנית. נחשפו שרידים מן התקופה הכלקוליתית (שכבה III), שלושה פירי קבורה מתקופת הברונזה הביניימית (שכבה II) ושישה קברים מתקופת הברונזה המאוחרת (שכבה I; איור 2).
התקופה הכלקוליתית (שכבה III). שרידים מהתקופה התגלו פזורים בכל שטח החפירה. הריכוז העיקרי נחשף במערב השטח – מפלס מלבני ובו חרסים רבים (L130 ,L129; כ-10 מ' אורך, כ-4 מ' רוחב מרבי; איור 3), שהונח במכוון על גבי שכבה חרסיתית המאפיינת את שטח החפירה. המפלס נפגע מיסודות מבנה מודרני שחתכו אותו בעיקר במרכזו. מתחת למפלס העליון הובחן מפלס חרסים נוסף משלב קדום של הפעילות באתר (L148). בשני המפלסים נמצאו שברי כלים האופייניים לתקופה הכלקוליתית המאוחרת: קערות קטנות וגדולות, קנקנים, מחבצות, קובעות במגוון גדלים ובזיכים. כן נמצאו שברי כלי בזלת, שברי כלי צור ועצמות בעלי חיים.
ממערב למפלס המלבני התגלו מוקדי פעילות שבהם בעיקר ריכוזי קרמיקה, עצמות בעלי חיים ושברי כלי צור. בשני אזורי הפעילות הובחן שלב קדום (L139 ,L133) גם הוא מן התקופה הכלקוליתית המאוחרת.
ממזרח למפלס המלבני התגלו שלושה בורות (L117 ,L115 ,L114; כ-0.5–1.5 מ' קוטר; איור 4) שנחפרו אל תוך האדמה החרסיתית ושימשו ככל הנראה לאחסון. נמצאו בתוכם שברי כלי חרס האופייניים לתקופה הכלקוליתית המאוחרת. במזרח החפירה התגלה פיר (L118; כ-1 מ' קוטר, כ-6 מ' עומק חפירה; איור 5) שלא נחפר עד לתחתיתו מסיבות בטיחות. שימושו הראשוני של הפיר אינו ברור והוא מצטרף לתופעת פירים נוספים שנחפרו בשנים האחרונות ביהוד. בשלב שני, המתוארך גם הוא לתקופה הכלקוליתית המאוחרת, הפך הפיר לבור אשפה והושלכו בו כלים מתקופה זו.
תקופת הברונזה הביניימית (שכבה II). התגלו שלושה פירים (L113 ,L112 ,L110; כ-1 מ' קוטר) חפורים בתוך השכבה החרסיתית, ונחפר בהם מילוי של אדמה חומה ואדמה חולית. הפירים נחפרו ידנית ותחתיתם לא נחשפה – שניים לעומק של עד 2 מ' ואחד לעומק של כ-5 מ'. בתוכם התגלו מעט שברי כלי חרס המתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית. הבורות היו חלק מקברי פיר המוכרים מתקופה זו באתרים נוספים. קברי פיר התגלו בעבר גם ביהוד (יקואל 2015).
תקופת הברונזה המאוחרת (שכבה I). התגלו שישה קברים מתקופה זו (T120 ,T109–T105). הקבורה ביהוד בתקופה זו נערכה בקברי שוחה (איורים 6, 7). כיוון הקבורה צפון-מזרח–דרום-מערב והקבורה הייתה אינדיווידואלית, הנקברים הונחו על גבם, הרגליים ישרות ויד אחת או שתי הידיים מכופפת. סביב הנקברים הונחו מנחות קבורה, בהם מגוון כלי חרס: קנקנים, קערות פתוחות במגוון גדלים, קערות מזוות, פכים ופכיות ממגוון טיפוסים. ראויים לציון כלי יבוא. כן נמצאו חרפושית, שתי סיכות רכיסה עשויות מתכת ועצמות בעלי חיים. חמישה קברים התגלו במקבץ אחד ויש להניח כי קרבתם מצביעה על קרבה של הנקברים, ייתכן חלקת קבורה משפחתית. קבר נוסף, פגוע מאוד, התגלה בחתך הצפוני של שטח החפירה.
בחפירה התגלו מפלסי חיים, בורות ופיר מהתקופה הכלקוליתית, שלושה בורות שהיו כנראה חלק מקברי פיר מתקופת הברונזה הביניימית ושישה קברים מתקופת הברונזה המאוחרת. ממצאי החפירה תורמים להשלמת הידע ולהבנת חלוקת אזורי היישוב בתקופות אלו במרחב. תרומת החפירה להבנה המחקרית של האזור גדולה: מפלסי החיים מהתקופה הכלקוליתית ייחודיים ושופכים אור להבנת ההתיישבות בפרק זמן זה באזור. נראה כי לאזור הייתה חשיבות ושבו לחיות בו בכמה פרקי זמן. יש להניח כי אחת הסיבות העיקריות לכך הוא הנחל שהיה פעיל בקרבת האתר, שרידי אפיק התגלו בחפירה שנערכה כ-300 מ' ממזרח לשטח החפירה (יקואל, אקרמן ואלישע 2018 [איור 1: 7975-A]). מחקר עתידי יבחן את הממצאים שהתגלו בחפירה ויחבר אותם לעדויות שנצברו בחפירות במרחב ובתל יהוד.
Govrin Y. 2015. Excavations at Yehud: The 2008–2009 Seasons. NGSBA 3:7–160.