שטח החפירה (1,563 מ"ר; איורים 2, 3) היה מכוסה באדמת גן ובפסולת בנייה (כ-0.3 מ' עומק) ומתחתיה דיונה של חול (1.5­–3.0 מ' עומק), שהוסרו בכלים מכניים. מתחת לחול, באדמה חרסיתית קשה, נשתמרו השרידים הקדומים. בחלקו המערבי של השטח, בשכבת החול, נחשפה דרך מכורכר כתוש מהודק (L152; כ-0.2­–0.3 מ' עובי; 7­–10 מ' רוחב; איור 4), שכיוונה דרום-מערב­–צפון-מזרח; קטע מהדרך נוקה ותועד.

באדמה החרסיתית נחפרו כ-60 ריבועים ונמצאו בהם שרידי מבנים: יסודות של קירות (W149 ,W147 ,W146 ,W128; איורים 5–7), תשתיות לרצפות (L148; איור 8) ומפולות אבנים (L151; איור 9). אלה תוארכו ברובם לתקופה הביזנטית, המאות הה'–הו' לסה"נ, וחלקם לשלהי התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האומיית ולתקופה העבאסית. במזרח השטח, סמוך למפולת אבנים, נתגלה טבון עשוי מחרס שהונח בבור שנחפר באדמה הטבעית (L150; איור 10). קרוב לטבון מדרום נמצא מתקן עגול עשוי משברי גוף של כלי חרס שנתקעו באדמה (L164; איור 11).
שרידי המבנים נמצאו במרכז השטח ובחלקו הדרומי, הגבוה יותר טופוגרפית, וכן במדרון הצפוני-מזרחי. בשטח הצפוני-מערבי נחשפו מפלסי חיים, בהם חרסים רבים מן התקופה הביזנטית, המאות הה'–הו' לסה"נ. עומק השרידים משתנה בהתאמה לטופוגרפיה וככל שמתקדמים לצפון-מערב השרידים עמוקים יותר.
בממצאי החפירה מטבעות, עצמות בעלי חיים, כלי צור, כלי זכוכית, כלי אבן וחרסים. ממצא כלי החרס מגוון ובו כלים מייצור מקומי: כלי שולחן – קערות, כלי בישול – סירים וקדרות וכלי אגירה – קנקנים ופכים, וכן כלי יבוא – קערות ואמפורות. אלה מעידים על אזור מגורים, אולי בית חווה שהתגוררו בו האריסים שהפעילו את הגתות הסמוכות שנתגלו בחפירות קודמות.