חתך A1 נחפר מדרום מזרח וקרוב לעץ I, משני צדיו של קיר גבול חקלאי שהושתת על גבי סלע האם ושרד לגובה ארבעה נדבכים (W100; כ-3.5 מ' אורך חשיפה, 1.1–1.2 מ' רוחב). לקיר שני פנים, בנויים אבני שדה מקומיות גדולות ובינוניות, ובתווך מילוי של אבנים קטנות. הקיר נמשך במקביל לערוץ הזרימה בנחל לאורך 12 מ' לפחות. הפן הצפוני של הקיר ישר ובדרומי, למרות שיטת בנייה דומה, נראים עיוותים ותזוזות. בסלע שנחשף משני צדי הקיר לא נמצאו סימני חציבה. מצפון-מזרח לקיר תועדה שכבת סחף עשירה באבנים קטנות ובינוניות (כ-1 מ' עומק). מדרום-מערב לקיר נחפרה שכבת לס אחידה בגוון צהבהב, ללא אבנים כלל (1.2–1.3 מ' עומק; איור 2).

 
חתך A2 נחפר ממזרח לחתך A1, על גבי קיר סכר (W101; כ-2.5 מ' אורך חשיפה, 1.5 מ' רוחב, 5.5 מ' אורך לפחות) ולמרגלותיו, בקרבת עץ זית II. הקיר נבנה לרוחב הערוץ, מאבנים מקומיות, גדולות ובינוניות (11–12 נדבכים, 2.3–2.4 מ' גובה לפחות). הפן התחתון, משופע קלות בכיוון זרימת המים בחלקו החיצוני. תועדו שתי שכבות: העליונה עשירה באבנים קטנות ובינוניות (עד 0.4 מ' עומק) והתחתונה קרקע לסית בגוון צהבהב אחיד. בשל מגבלות טכניות החפירה לא העמיקה בשכבות הלס, עד מפלס סלע האם. בחלקו העליון של הקיר, תועד נדבך שנבנה בשלב מאוחר על גבי שכבת לס (ר' חתך A4 להלן).
 
חתך A3 נחפר מצפון וקרוב לעץ זית II. החפירה העמיקה עד 0.7 מ' ונחשפו שתי שכבות, בדומה למתואר לעיל בחתך A2.
 
חתך A4 נחפר מעל לסכר 101, במקום שבו ערמה מאורכת של לס משתפלת מכיוון המצוק שבמעלה הערוץ ועד מעל ראש הסכר. לצד קיר 101 הועמקה החפירה עד כ-0.2 מ' ונמצא כי לקיר העליון בסכר נדבך אבן אחד בלבד. בחתך הערמה שמעליו תועדו לעומק 0.6 מ' סדימנט לסי בגוון צהבהב. נמצא כי הנדבך העליון, בחלקו העליון של הקיר, נבנה על גבי מפלס דומה של קרקע לסית. 
 
חתך A5 נחפר מצפון לעץ II וכ-2 מ' ממזרח לקיר 100, בצלע דרומית של שקע טבעי גדול ורחב, שנוצר כנראה בזרימה שטפונית. החתך נחפר בראש שכבת הסחף, שבה אבנים קטנות ובינוניות ותחתיה שכבה שנייה של קרקע בגוון אפרפר-חום לא אחיד. החפירה העמיקה בשכבה השנייה, עד לסלע האם, בעומק 0.6 מ' מפני השטח.
 
חמשת החתכים שנחפרו לצד שני עצי הזית בנחל זיתן מאפשרים להבין טוב יותר את המערכת החקלאית שהוקמה כאן (טפר ובר-עוז 2016;Kedar 1957 ). מהחפירה עולה שבוני המערכת השכילו לאסוף קרקע לס אחידה ונקייה מאבנים במפלסי הקרקע שמשני צדי הסכר. סביר להניח כי עם הלס הוזרמו למקומות אלו גם מי הנגר שנאספו במדרונות. נראה כי במקומות שנחשפו מפלסים עשירים באבנים בתוך השטח התחום בקירות הגבול, הוסעו האבנים לכאן במערכת שטפונית מאוחרת. ערמת הלס שנמצאה על גבי הסכר הורבדה גם היא בתקופה מאוחרת יחסית לתקופת הפעלתה של המערכת החקלאית שנבדקה ולכן מצביעה אף היא על תקופת נטישתה. ממעט החרסים שנמצאו בחפירה עולה כי הסכר הוקם בתקופה הביזנטית ונוכחות אדם במקום מסתמנת גם בעת המודרנית (המאה הכ' לסה"נ). בדיקות OSL שנלקחו מחתכי הלס שנחפרו, ודגימות חומר אורגני שיתוארכו בשיטת C14 יאפשרו בהמשך המחקר לתארך טוב יותר את העצים בנחל זיתן ואת המערכת החקלאית שבה הם נטועים. דגימות חומר בוטני שנאסף בחפירה ומהעצים החיים בנחל זיתן יסייעו לזהות את זן הזית הספציפי הגדל ומניב פירות בתנאי מדבר קיצוניים של יובש. הבנת המערכות החקלאיות מן התקופה הביזנטית בנגב וחקר העצים שניטעו בעת העתיקה ואלו שממשיכים להתקיים עד היום, תורמים להבנת אתרי היישוב ששגשגו בקרבתם בתקופה הביזנטית (Tepper, Weissbord and Bar-Oz 2015; Tepper et al. 2018).